בקשה לפקודת ביזיון בית משפט

מבוא

בסמכות בית המשפט לכוף אדם לציית לפסק דין שיצא מלפניו. פסק דין שניתן על ידי בימ"ש המצווה על עשיית מעשה או האוסר לעשות כל מעשה, והאדם אליו מופנה פסק הדין מפר את פסק הדין, מוקנית סמכות לבית משפט בהתאם לסמכותו על פי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט[1], לכוף את האדם זאת לרבות על ידי הטלת קנס ו/או מאסר.

במאמר זה נעסוק בתכלית פקודת ביזיון בימ"ש, האם התכלית עונשית או מכשיר משפטי? כמו"כ נעסוק בבתי המשפט להם מוקנית הסמכות לדון בהתאם לפקודה זו. ולבסוף נביא את פרשנותו המרחיבה של בימ"ש העליון לפקודה.

המסגרת הנורמטיבית

תכלית פקודת ביזיון בית משפט

פקודת בזיון בית-המשפט מכילה הוראות לפיהן מוסמכת ערכאה שיפוטית להטיל על אדם קנס או מאסר שאינו קצוב בזמן, במטרה להביאו לציית לכל צו שניתן על ידה.

בין היתר בסמכות בימ"ש לכוף עד לבוא ולהעיד לפניו, כפי שסעיף 5 לפקודת ביזיון בית המשפט[2] קובע כי:

"סירב עד להיחקר עפ"י החוק או להשיב על אותן שאלות שהוצגו לפניו כחוק, ולא הראה כל טעם צודק לסירובו, רשאי בית המשפט לתתו מיד במאסר למועד שלא יעלה על חודש אחד, חוץ אם הסכים בינתיים, לפני סיום המשפט, להיחקר ולהשיב על שאלות".

"(1) בית המשפט העליון, בית משפט מיוחד שנתכונן עפ"י סעיף 55 של דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922, בית המשפט המחוזי, בית המשפט לקרקעות ובית משפט השלום, תהא להם הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצווה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה."

"(2)  לא יינתן צו המטיל קנס או מאסר אלא אם כן הוזמן הממרה להופיע ונענה להזמנה, או כשלא בא מעצמו, הובא לפני בית המשפט בצו תפיסה כדי להראות טעם מדוע לא ינתן נגדו צו כזה."

"לדעתי, האפשרות להטיל סנקציה של קנס שתוקפו מיידי עולה בקנה אחד עם תכליתו (האזרחית) של סעיף 6 לפקודת בזיון בית-המשפט, הנוגעת לאכיפה יעילה של צווי בית-המשפט. יש לשמור על פקודת בזיון בית המשפט כמכשיר משפטי יעיל ומרתיע... אכן, סעיף 287 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, כפי שתוקן לאחרונה, קובע כי הפרת הוראה של בית משפט, ככזו, הינה עבירה פלילית. אולם אין די במכשיר הפלילי. העובדה כי מפר צו בית משפט ידע כי אין להטיל עליו סנקציה מיידית תפגע קשות בהיותו של כלי הביזיון מרתיע, ותפגע באפקטיביות האכיפתית שלו. היא יכולה לעודד זלזול בצווי בית-המשפט. חשש זה אינו חשש ערטילאי או חדש למרבה הצער...על רקע זה אין להבין את הליכי הביזיון האזרחי כמי שנוגעים רק לצדדים המתדיינים, אלא כי גם לחברה כולה יש אינטרס מהותי ביותר בכיבוד הוראותיו... על כן, הטלת קנס על אתר יכולה לשכנע את מפר הוראות בית-המשפט כי המשך אי הציות להוראה השיפוטית אינה כדאית."

"...ניתן בהחלט להעלות על הדעת מקרים שבהם הפרת הצו בעבר הייתה כה קשה ובוטה עד כי ניסיון העבר מצדיק נקיטת אמצעים מידיים נגד המפר, על מנת להמריצו באופן יעיל שלא להמשיך בהפרת הצו."

הסמכויות לאכיפת פסק הדין

הצדדים בגינם ניתן להטיל אחריות לביזיון בימ"ש

סיכום