_____________

 

_____________

 
ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית 600 ש"ח
לרכישה לחץ כאן
_____________
 
 
מאמרים / סוגיות בודדות מתוך ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית - 80 ש"ח למאמר
לרכישה לחץ כאן
 
_____________
 

  

מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv
_______________________________
טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766    פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail:  viph120@gmail.com 
                                                
דף הבית >> מנהלי וחוקתי >> טענות משפטיות במנהלי >> הזכות לעיון במסמכים במנהלי

הזכות לעיון במסמכים במנהלי

מבוא

מי שקיבל החלטה שלטונית ובכוונתו להגיש ערר או עתירה כנגד החלטה זו, קנויה הזכות לעיין במסמכים המשמשים את הרשות לצורך החלטתה. זכותו של אדם לעיין בכל החומר המצוי בידי הרשות אשר נוגע לעניינו הנה אחד מכללי היסוד במשפט המנהלי הישראלי. הורתה ולידתה של זכות זו שנים רבות טרם נחקק חוק חופש המידע[1].

זכות העיון במסמכים במנהלי הינה זכות לאזרח וחובה לרשות השלטונית, זכות זו הינה חלק אינטגרלי מזכות הטיעון המוקנית לאזרח בתקיפת החלטה שלטונית, על כך ועוד נעסוק במאמר זה. בעניין זכות עיון במסמכים באזרחי ראו מאמרנו: "זכות עיון במסמכים". ואילו בעניין זכות עיון במסמכים כדי לשנות עילת סגירת תיק פלילי, ראו מאמרנו: "זכות עיון במסמכים לשינוי עילת סגירת תיק".


המסגרת הנורמטיבית – זכות העיון כללי

זכותו של אדם לעיין בכל החומר המצוי בידי הרשות אשר נוגע לעניינו הנה אחד מכללי היסוד במשפט המנהלי הישראלי. הורתה ולידתה של זכות זו שנים רבות טרם נחקק חוק חופש המידע[2]; כלשונו של השופט מ' חשין (כתוארו אז) בפסק הדין בעניין מספנות ישראל[3]:
"הנה הינה היא הדוקטרינה: מסמכי רשות הציבור פתוחים הם, כעקרון, לפני הנוגע בדבר; וסירוב כי יישמע מפי רשות, לאפשר לאותו נוגע בדבר לעיין במסמכים - הן על דרך הכלל הן על דרך הפרט - הנטל הוא על הרשות לייסד סירובה".
זכות העיון קשורה קשר אמיץ לזכות הטיעון ולנוכח חשיבותה למיצוי הזכויות הדיוניות האחרות של הפרט, ההקפדה על קיומה מתחייבת מכללי ההגינות הבסיסיים הנוהגים ביחסים שבין אדם לרשות[4].  חוק חופש המידע חידש חידוש, לפיו כל אדם, גם מי שאינו נוגע לעניין, זכאי לקבל מידע מהרשויות הציבוריות, בלי שיידרש להוכיח את עניינו באותו מידע ולהסביר מדוע הוא זקוק למידע זה[5].

רשות שלטונית אשר קיבלה החלטה, מחויבת היא ע"פ דין לאפשר עיון במסמכים שהובילו להחלטה ולקיים הלכה מפורשת שנקבעה זה מכבר בבג"ץ רוני אלוני, חברת מועצת עיריית ירושלים נ' מבקרת עיריית ירושלים[6], וכן בבג"ץ יעקב טרנר נ' מבקרת המדינה[7] כי:
"מזכות הטיעון הנתונה לאדם להעלות טענותיו בפני רשות מינהלית העומדת להחליט בעניינו נגזרת באופן סביר הזכות לעיין במסמכים המשמשים את הרשות לצורך החלטתה".
מזכות הטיעון הנתונה לאדם להעלות טענותיו בפני רשות מנהלית העומדת להחליט בעניינו נגזרת באופן ברור הזכות לעיין במסמכים המשמשים את הרשות לצורך החלטתה. בלעדי זכות העיון זכות הטיעון לעולם לא תהא שלמה. ובלעדי זכות הטיעון – החלטתה של הרשות המנהלית לא תהא שלמה ותלקה בפגם מהותי[8].

ראייה זו של זכות העיון של הפרט העלול להיפגע מהחלטת הרשות מתיישבת עם הגישה הכללית ההולכת ומשתרשת כיום בכיוון לצמצום החסיונות על מידע המוחזק בידי הרשות הציבורית ולהגבלתם רק לצרכים חיוניים להשגת אינטרס ציבורי חשוב. הדבר משתלב בביסוס זכות העיון הציבורית, כפי שמצאה את עיגונה בחוק חופש המידע, תשנ"ח-1998; הוא עולה בקנה אחד עם תפיסה רחבה שקיבלה ביטוי בהלכה הפסוקה, שלפיה:
"...מסמכי רשות הציבור פתוחים הם, כעיקרון, לפני הנוגע בדבר; וסירוב כי יישמע מפי רשות, לאפשר לאותו נוגע בדבר לעיין במסמכים – הן על דרך הכלל הן על דרך הפרט – הנטל הוא על הרשות לייסד סירובה. נזכיר ונזכור, כי מדברים אנו בזכותו המהותית של 'נוגע בדבר'..."[9].
הפסיקה בפרשת טרנר[10] נתנה בדעת הרוב ביטוי לחשיבותה של זכות העיון כחלק ממיצוי זכות הטיעון של מי שעלול להיפגע מחקירה בטרם תחליט הרשות בעניינו. אומר באותו עניין השופט גולדברג:
"הערך המוגן של כבוד האדם, בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, אף הוא מחייב את המסקנה כי גם פגיעה בכבוד האדם לתכלית ראויה, לא ראוי לה שתיעשה קודם שמיצה, מי שכבודו עלול להיפגע, את זכות הטיעון, במובן של קבלת חומר הראיות בשלמותו והזדמנות להגיב עליו, זכות שהיא 'חגורת ביטחון' כנגד פגיעה 'העולה על הנדרש'".
היקפה וסייגיה של זכות העיון, הנגזרת מזכות הטיעון, תלויים אף הם בטיב העניין ובנסיבותיו וכן במהות הפגיעה שצפוי לה האזרח מהחלטת הרשות המנהלית.
 
סוף דבר
נמצינו למדים, כי במסגרת בקשתו של אדם לשנות את החלטת רשות שלטונית כנגדו, קנויה לו הזכות לעיין בחומר המצוי שעליו הסתמכה הרשות השלטונית. זאת, הן לשם הגשת ערר לצורך שינוי ההחלטה, והן כדי לדעת על סמך מה נתקבלה ההחלטה במסגרת חופש מידע.

יחד עם זאת, חשוב לדעת כי לרשות הזכות לסרב לאפשר לעיין בחומר החקירה במקרים מסוימים, אלא שאף החלטה זו, איננה סופית ונתונה היא לביקורת שיפוטית, אולם כאשר פועלים ללא ניסיון וידע מוקדם, רבים המקרים בהם נדחית הבקשה על הסף, לכן החכם עיניו בראשו יקדים תרופה למכה בהתייעצות עם עורך דין בעל ניסיון בתחום המשפט המנהלי.
 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
 

[1] בג"ץ 337/66 עזבון פיטל נ' ועדת השומה שליד עירית חולון, פ"ד כא(1) 69 (1967); בג"ץ 142/70 שפירא נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, פ"ד כה(1) 325 (1971).
[2] בג"ץ 337/66 עזבון פיטל נ' ועדת השומה שליד עירית חולון, פ"ד כא(1) 69 (1967); בג"ץ 142/70 שפירא נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, פ"ד כה(1) 325 (1971).
[3] ע"א 6926/93 מספנות ישראל בע"מ נ' חברת חשמל בע"מ, פ"ד מח(3) 749, 796 (1964).
[4] השוו: בג"ץ 7805/00 אלוני נ' מבקרת עירית ירושלים, פ"ד נז(4) 577 (2003).
[5] רע"א 291/99 ד.נ.ד. אספקת אבן ירושלים נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד נח(4) 221 (2004); ז' סגל, הזכות לדעת באור חוק חופש המידע (תש"ס) 27.
[6] בג"ץ 7805/00 רוני אלוני, חברת מועצת עיריית ירושלים נ' מבקרת עיריית ירושלים, נז (4) 577 (2003).
[7] בג"ץ 4914/94 יעקב טרנר נ' מבקרת המדינה, מט (3) 771 (1995)
[8] בג"ץ 7805/00 רוני אלוני, חברת מועצת עיריית ירושלים נ' מבקרת עיריית ירושלים, נז (4) 577 (2003).
[9] דברי השופט מ' חשין בע"א 6926/93 מספנות ישראל בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד מח(3) 749. עמ' 796. ראה גם: רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין-כרם נ' גלעד, פ"ד מט(2) 516.בעמ' 522; בג"ץ 337/66 עזבון קלמן פיטל נ' ועדת השומה שליד עירית חולון, פ"ד כא(1) 69. בעמ' 71
[10] בג"ץ 7805/00 רוני אלוני, חברת מועצת עיריית ירושלים נ' מבקרת עיריית ירושלים, נז (4) 577 (בעמ' 790) (2003)


אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
לייבסיטי - בניית אתרים