ספר "סוגיות במשפט האזרחי" כולל בתוכו 25 סוגיות (מאמרים), אודות נושאים שונים, מרביתם עוסקים בסוגיות שאינן שכיחות או שהמידע עליהם מצומצם. הסוגיות נכתבו תוך מחקר מעמיק בחיפוש אחר מרבית פסקי הדין והספרות העוסקים בסוגיה.

מובהר, כי מטרת הספר או הסוגיות שבו נועדו להעשיר לקורא את הידע בתחום, אך אין כל אחריות על עדכון החקיקה והפסיקה ואין לראות בו משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית או כל קביעה משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין כלשהו יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא וקונקרטי. עוד מובהר, כי אין ברכישת הספר או חלקים ממנו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.

נושא המאמר: הודאה והדחה

עמודים: 31

תוכן:

דוקטרינת הודאה והדחה מיושמת במקרה בו נתבע טוען "פרעתי", כיוון שהוא מודה בקיומה של עילת החיוב, אך מעלה טענת "הדחה" שבגינה הוא פטור מלשלם, עליו להוכיח את קיומה של טענה זו.

נחקור מהם השלכותיה של דוקטרינת "הודאה והדחה", האם השלכותיה משתרעים גם במישור הדיוני או שמא רק במישור המהותי, קרי במישור הבאת הראיות?

זאת ועוד, נחקור מהם המקרים בהם תתקבל טענת הודאה והדחה ותעבור נטל ההוכחה על התובע? האם ניתן להחיל את דוקטרינת "הודאה והדחה" אף במקום שהנתבע טוען כי החוזה בוטל, כלומר שהיה חוזה אלא שהוא בוטל? האם ניתן להחיל את דוקטרינת "הודאה והדחה" אף במקום שהנתבע טוען טענת קיזוז?

האם ניתן להחיל את דוקטרינת "הודאה והדחה" אף במקום שהתובע טוען כי הלווה כסף לנתבע, והנתבע מודה כי קיבל כסף מידי התובע, אולם טוען כי כסף זה ניתן לו כמתנה ולא כהלוואה, כך שלמעשה הוא מודה בעובדות לאשורן אך כופר בעילת החיוב כיוון שטוען כי הכסף ניתן כמתנה?

במקום שהתובע טוען כי הילווה כסף לנתבע, והנתבע מודה כי קיבל כסף מידי התובע, אולם טוען כי פרע לו את ההלוואה, מנגד טוען התובע כי הכסף שניתן אינו לשם פירעון ההלוואה כי אם לשם מטרה אחרת כדוגמת עסק משותף, כך שלמעשה הוא מודה בעובדות לאשורן אך כופר בעילת ההגנה כיוון שטוען כי הכסף ניתן למטרה אחרת שאינה פירעון? על מי ייפול נטל ההוכחה?

בנוסף, נביא את הביקורת על דוקטרינה זו, תוך השוואתה למשפט העברי, נבחן איזו שיטה עדיפה יותר? איזו שיטה ממקסמת את הרציונאליים העומדים בבסיס יסוד שיקולי הצדק שבין התובע לנתבע?

נבחן את ההבדלים בין המשפט הישראלי למשפט העברי, נבחן מהם ההשלכות העלולות להיווצר מהדוקטרינה שבמשפט הישראלי לעומת ההשלכות במשפט העברי. 

קטע לדוגמא: