מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv
_______________________________
טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766 פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail: viph120@gmail.com
| | דף הבית >> כללי >> הפתרונות למסורבות גט |
הפתרונות למסורבות גט
מבוא
בתי הדין הרבניים פועלים, בהתאם לסמכויות שבידיהם, למען התרת עגונות במגוון אמצעים. יחד עם זאת, בישראל קיימים מספר רב של מקרים בהם מאמצי בתי הדין להושיע את מסורבות הגט לא מצליחים למנוע את התופעה.
בתי הדין הרבניים משקיעים מאמצים רבים להתרת עגונות ולמציאת פתרון לבעיית מסורבות הגט. לדוגמא, בשנת 2005, הצליחה הנהלת בתי הדין הרבניים להתיר מעגינותן כ- 50 נשים שבעליהן 'סרבני גט' שעקבותיהם נעלמו או שאינם גרים בישראל. בנוסף ניתנו על ידי בתי הדין הרבניים 43 פסקי דין להפעלת סנקציות נגד בעלים המסרבים לתת גט לנשותיהם. כל אלו ועוד, לא עוצרים את התופעה של סרבני הגט.
במאמר זה נתמקד ב'מסורבות גט' אשר בידם "פסק דין מבית הדין הרבני הקובע כי על בעלה לתת לה גט", ננסה לסקור את הפתרונות לבעיה, הן במישור האזרחי והן במישור ההלכתי, ההתקדמות והמכשולים החדשים העומדים לפניהם.
המסגרת הנורמטיבית
מסורבת גט היא אישה יהודיה, שנישאה לבעל יהודי ואשר מתקיים לגביה אחד או יותר מהתנאים הבאים:
-
בעלה אינו כשיר למתן גט, ומתן הגט איננו אפשרי (למשל, שהפך לצמח או שאיבד את שפיותו).
-
היא נמצאת בהליכים משפטיים נגד בעלה במשך שנה או יותר.
-
בעלה מתנה את מתן הגט בתנאים החורגים מן הקבוע החוק, בנושאים הנלווים לגירושין.
-
בעלה מסרב לתת לה גט.
-
בידה פסק דין מבית הדין הרבני הקובע, בכל לשון שהיא, כי על בעלה לתת לה גט.
-
בעלה נפטר והיא זקוקה לחליצה אשר מתעכבת או שאינה יכולה לקבלה - מכל סיבה שהיא.
כאמור, במאמר זה נתמקד ב'מסורבות גט' אשר בידם "פסק דין מבית הדין הרבני הקובע כי על בעלה לתת לה גט", תחילה נציג בקצרה את כל הפתרונות האפשריים לבעיית מסורבות הגט ולאחר מכן ננתח כל פתרון:
-
מתן אפשרות לעריכת נישואין וגירושין בערוץ אזרחי, שלא דרך הרבנות, כדי שלא יידרש גט לגירושין.
-
הרחבת ההגדרה של "מסורבת גט" בבית-הדין הרבני כדי שיהיה אפשר להטיל בשלב מוקדם יותר סנקציות על סרבן הגט, וכן לאפשר לנשים לקבל זכויות המגיעות למסורבות גט.
-
הגברת הסנקציות המוטלות על סרבני גט, הן במישור החקיקה (כדי שתאפשר להפעיל לחץ רב יותר על הסרבנים) הן במישור המעשי – דרישה שהדיינים ימצו את מלוא הסנקציות שמותר להם להטיל על-פי חוק.
-
הסדרים במסגרת ההלכה שנועדו למנוע סרבנות גט מראש – הסכמי קדם-נישואין וכתובה על תנאי, או בדיעבד – הפקעת קידושין.
ניתוח הפתרונות:
1). עריכת נישואין וגירושין בערוץ אזרחי:
מתן אפשרות לעריכת נישואין וגירושין בערוץ אזרחי, שלא דרך הרבנות, כדי שלא יידרש גט לגירושין, למעשה אינה אפשרית במדינת ישראל, כיוון שהחוק במדינת ישראל קובע כי 'נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה'. לפיכך בני זוג יהודים המבקשים להתגרש יכולים לעשות זאת אך ורק דרך בתי הדין הרבניים, אם על ידי סידור גט ואם על ידי פסק דין לגירושין.
בנוסף, פתרון זה אינו נותן מענה לנשים אשר יש להם זיקה לדת, כיוון שעל פי ההלכה אישה נשואה ממשיכה להיות נשואה עד שהיא מגורשת בגט או עד שמת בעלה, ואילו גירושין במישור האזרחי אינה יוצרת גירושין על פי ההלכה.
ומשכך אישה שהתגרשה בנישואין אזרחיים וחייה עם גבר אחר, על פי ההלכה היא אישה נשואה המנהלת חיי אישות עם גבר זר נחשבת לנואפת, וילדיה מקשר זה יהיו על פי ההלכה ממזרים – הם וצאצאיהם אסורים לעולם לבוא בקהל ישראל. לכן פתרון זה של עריכת נישואין וגירושין בערוץ אזרחי אינו נותן מענה לכלל האוכלוסייה.
יחד עם זאת, ראוי לציין כי ניתן לערוך נישואין אזרחיים בישראל באמצעות נישואי אל סלוודור או נישואי פרגוואי, לשם כך ראו מאמרנו: "נישואין אזרחיים בישראל ללא יציאה מהמדינה".
2). הרחבת ההגדרה של "מסורבת גט":
היקף תופעת סרבנות הגט שנוי במחלוקת הנובעת מהגדרת המושג "מסורבת גט". לפי בתי-הדין הרבניים, בהגדרה של "מסורבות גט" נכללים תיקי תביעות גירושין פעילים שניתנה בהם אחת או יותר משתי ההחלטות חיוב גט או כפיית גט, או שהוטלו סנקציות נגד סרבני הגט, ואף שחלפו יותר משלושה חודשים ממתן החלטה, התיק עדיין פעיל וטרם ניתן גט.
יש המבקרים את בתי הדין הרבניים בצמצום הגדרת "מסורבות גט", לדוגמא בדוח מבקר המדינה 54ב, לשנת 2003, נקבע כי הגדרת בתי-הדין הרבניים ל"מסורבת גט" היא מצומצמת מדי, שכן בחוק נקבע כי לא משנה "אם ננקטה בפסק-הדין לשון של כפייה, חובה, מצווה, הצעה או לשון אחרת", ומכאן שגם נשים שניתנה בעניינן רק המלצה, הצעה וכיוצא באלה הן מסורבות גט.
גם בארגונים הפועלים למען מסורבות גט סבורים כי הגדרת בתי-הדין הרבניים היא הגדרה מצומצמת מדי, וכי מסורבת גט היא כל אשה שבעלה מסרב לתת לה גט או שכורך את הסכמתו לתת לה גט בתנאי. לפי הגדרה זו מספר מסורבות הגט בישראל גדול במידה ניכרת מהמספר שהרבנות מציגה, ומדובר בכמה אלפים. אלא שבמאמר זה לא עסקינן בסוג זה של 'מסורבות גט'.
3). הגברת הסנקציות המוטלות על "סרבני גט":
בתי הדין הרבניים פועלים, בהתאם לסמכויות שבידיהם, למען התרת עגונות במגוון אמצעים, ביניהם: איתור סרבני גט; שכנוע וגישור; הטלת סנקציות על סרבני גט כגון- מניעת רשיון נהיגה, מניעת שירותים קונסולריים וחסימת חשבון בנק; הטלת צו עיכוב יציאה מהארץ, הטלת צו מאסר, הטלת צו הבאה לבית הדין, בסיוע המשטרה וחוקרים פרטיים, המועסקים ע"י הנהלת בתי הדין הרבניים; כמו כן בית הדין ממנה חוקרים פרטיים העוסקים באיתור סרבני גט השוהים בחו"ל לצורך החתמתם על גט או על מינוי לשליח בית הדין לסידור הגט; לעיתים אף נשלח לקצווי תבל הרכב מיוחד של בית הדין להתרת עגונות.
לפני מספר שנים יזמה הנהלת בתי הדין הרבניים שינוי חקיקה לצורך הרחבת הסנקציות המוטלות על סרבני גט, במטרה ליצור אמצעים לסנקציות גם על שכבות סוציו אקונומיות נמוכות, אשר הסנקציות הקיימות היום בחוק אינן משפיעות עליהן. יש לציין ששיעורם של הסרבנים ברמה הסוציו אקונומית הנמוכה מקרב אוכלוסיית הסרבנים הינו כ- 40%. בהתאם לחוק יוקפאו באופן חלקי או מלא קצבאות ותמיכות ממשלתיות לסרבני גט עד למתן הגט[1].
זאת ועוד, לדעתי, מן הראוי שהחברה תוקיע את סרבני הגט המתעללים בנשותיהם, כמו שמוקעים פדופילים, גברים מכים ואנסים. רבנו תם (חכם מחכמי המקרא) אף קבע כי, ניתן להפעיל גם לחצים חברתיים כנגד הבעל על מנת לכפות עליו את מתן הגט. בין היתר הוצע לסרב לעשות עמו עסקים, לא להתחבר אליו, לא לבקר אותו בחוליו, לא לקבור אותו ועוד. סרבן גט צריך לדעת שהוא לא יוכל יותר לחיות חיים מלאים בקהילה תומכת, שיהיה לו קשה להמשיך להיות מועסק, שמשפחתו לא תתמוך בו כלכלית אלא תשמש גורם הממריץ אותו להסדיר את הגט.
4). א. הסכמי קדם נישואין:
הסכמי קדם-נישואין באים להסדיר היבטים שונים בפירוק היחסים בין בני-זוג בעת גירושין: חלקם נוגעים אך ורק לחלוקת הרכוש בעת הפרידה ובחלקם יש סעיפים המסדירים גם את האופן שבו יתבצע פירוק הקשר עצמו. תחילה נביא שני הסכמי קדם נישואין:
הסכם לכבוד הדדי שערך הר' אלישיב קנואל: הינו הסכם קדם-נישואין המיועד לשמש לצד הכתובה. ובמרכזו התחייבות הדדית של בני-הזוג שאם יבקש אחד מהם להיפרד מבן-זוגו, הוא זכאי לדרוש זאת ממנו. בנוסף, בן-הזוג מתחייב כי אם יעכב את הפירוד ישלם דמי מזונות חודשיים בסך 1,500 דולר או מחצית שכרו – הגבוה מן השניים. ההנחה היא כי בן-הזוג יעדיף לתת את הגט ולא לשלם את דמי המזונות המוגדלים.
הסכם נוסף שעורך ארגון יד לאישה: ההסכם מתבסס על נוסח שכתב פרופ' אריאל רוזן צבי. חלקו הראשון של ההסכם מסדיר חלוקת רכוש משותף בין בעל ואשה לפני סיום הנישואין, להבדיל מהמצב הקיים כיום, שבו אחד מבני-הזוג רשאי למנוע את חלוקת הרכוש עד לסיום הנישואין. חלקו השני של ההסכם מחייב את הבעל לשלם לאשתו דמי מחיה מוגדלים אם יגיעו למצב שהם עדיין נשואים אך חיים בנפרד. דמי המחיה הם 50% מן ההכנסה החודשית הממוצעת שקיבל הבעל בחצי השנה שקודם לכל תשלום ותשלום, ולא פחות ממינימום מסוים שייקבע בהסכם.
במקביל קיימים עוד מספר הסכמים שהעיקרון המנחה אותם הוא שהצדדים מקבלים על עצמם לשלם 'מזונות מוגדלים' במידה שיסרבו לבקשת הצד השני להתגרש.
הביקורת העיקרית של רבנים על ההסכמים הנ"ל נובעת מהחשש שגט הניתן בשל ההתחייבות לשלם קנס עשוי להיות גט מעושה (גט שהבעל נותן עקב הפעלת לחץ שפגעה ברצונו, ולכן אינו תקף).
בתשובה לכך הרב אלישיב קנוהל מסביר כי הדרך שבה ההסכם מנוסח מונעת חשש מ"גט מעושה": "כיוון שאם בשעת הכפייה לא הזכירו במפורש שהכפייה היא בעבור הגט, אין זה גט מעושה, כי אנו רואים את הכפייה במנותק ממתן הגט.
בנוסף יש מהרבנים המתנגדים להסכמים אלו מחשש לערעור יציבות חיי הנישואין ופגיעה בזוגיות, או מחשש שחלוקת הרכוש תיעשה בבית משפט כפי שחלק מההסכמים קובעים ובכך ניטלות סמכויות מבית הדין הרבני.
4). ב. הפקעת קידושין:
הפקעת קידושין היא כלי במשפט העברי, שמבטל את הנישואין באופן רטרואקטיבי. לפי ההלכה, אין אפשרות להפקיע נישואים אלא באמצעות גט או פטירת בן / בת הזוג. עם זאת, במקרים קיצוניים מסוימים ניתן כוח בידי בתי הדין לעשות הפקעת קידושין. במקרים של עגינות יהיה לעתים שימוש בכלי משפטי זה על מנת להתיר אישה מעגינותה, אך בכל הדורות נעשה שימוש מועט בלבד בכלי זה[2].
-
ניתן לעשות זאת, באמצעות הקביעה כי הקידושין היו קידושי טעות מעיקרם, ולהכריז כי הם בטלים. זאת למשל במקרה שמתברר שאחד מבני הזוג הסתיר מידע קריטי מבן הזוג השני, עוד לפני הקידושין.(בית דין בארה"ב בראשותו של הרב רקמן משחרר נשים מסורבות גט, ופוטר אותן מן הצורך בגט ע"פ טענה זו).
-
אפשרות נוספת לעשות זאת, היא באמצעות שימוש בכלל הפקר בית-דין הפקר, שמכוחו מפקיעים חכמים את כסף הקידושין מהבעל רטרואקטיבית. כך מתברר שהבעל קידש את אשתו בלי שנתן לה דבר, וממילא הקידושין לא חלו[3].
-
בפסק דין האח והאחות[4], נעשה שימוש בכלי נוסף. שם באמצעות הפקעת גרות של הבעל, קבעו שהוא לא היה יהודי בשעה שקידש את אשתו, וממילא הקידושין לא חלו.
סיכום
יש הטוענים, כי אין די בכל אחד מהפתרונות המציעים סנקציות נגד הסרבנים כדי להרתיעם בצורה גורפת, כיוון שסרבנים שאינם רוצים לתת גט אם ממניעי נקמה ואם ממניעי אהבה, יעשו הכול כדי לא לתת גט החל מבריחה למקום נסתר וכלה בריקון חשבונות הבנק.
עוד יש הטוענים, כי אין למסרבים בחוב הנצבר בגין סירובם, כדי להרתיעם מלהמשיך בסרבנותם, מאחר ובסופו של תהליך הם מוחקים את כל החוב כשהם מתנים את מתן הגט, בהסכמת האישה לויתור על כל החובות והקנסות שנצברו מעיכוב נתינת הגט (לעיתים אף מזונות אישה), משכך פתרון הסנקציות הכלכליות אינו מגשים תמיד את ייעודו.
לאור זאת, הפתרון היחיד שנותר לעת עתה הוא הפעלת לחץ חברתי, בכך שהחברה תוקיע אותם ותנדה אותם ואולי בנוסף לכל הסנקציות נפחית את אחוז הסרבני גט. יחד עם זאת ראוי לציין, כי ראוי להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום.
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
[1] חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995 [תיקון אחרון 17/3/00]
[2] רב שלמה ריסקין בתחומין כ"ב "הפקעת קידושין - פתרון לעגינות", דף 191 (2002) (בעד הפקעה); ואילו פרופ' אליאב שוחטמן בשנתון המשפט העברי כרך כ',"הפקעת קידושין" (1995-6) עמ' 349 והלאה נגד הפקעה
[3] הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – הפקעת זכויות), התשס"ד – 2004
[4] שפסק בית דין רבני מיוחד בראשותו של הרב שלמה גורן בכסלו תשל"ג (פורסם ב-19 בנובמבר 1972).
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין בתשובות אלו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
|  | |
|
|
|
