דוקטרינת ההתיישנות על היבטיה השונים היא אבן דרך בשיטת המשפט הישראלי. ככלל תקופת ההתיישנות בתביעה אזרחית הינה שבע שנים, אולם לכלל זה קיימים חריגים, במאמר זה ננסה להתחקות אחר החריגים.

דוקטרינת השיהוי מקורה בדיני היושר האנגליים. ניתן לדחות תביעה שהוגשה באיחור ניכר בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט. במאמר זה נפרט את תנאי הסף האופפים את טענת השיהוי.

במאמר זה נעמוד על ההבדל שבין טענת התיישנות לבין טענת השיהוי, הלוא אם לפי הדין לא עומדת לזכותו של בע"ד לטעון טענת התיישנות מכיוון שלא עבר הזמן המוקצב בחוק, מדוע שתעמוד לו טענת שיהוי?

משקבעו בעלי הדין את רשימת הפלוגתות העומדות לדיון, גודרת רשימה זו את הסוגיות שבהן ידון בית המשפט, ואין להרחיב את הדיון לשאלות משולבות של עובדה ומשפט שלא נכללו באותה רשימה.

תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת כי מועד או זמן שנקבעו בחיקוק, ניתן להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו. "טעם מיוחד" כמוהו כשקית – היא אינה עומדת עד שלא יוכנס לתוכה משהו. מהו אותו "משהו"? על כך נעסוק

תובע שהגיש תביעה או נתבע שהגיש תביעה שכנגד, רשאי לבקש מבית המשפט או הרשם להפסיק את תביעתו, על מנת להמשיכה בשלב מאוחר יותר. הפסקת תובענה כמו מחיקת תובענה, אינה מהווה מעשה בית דין וניתן להגיש תביעה חדשה

הדעה המקובלת כיום היא שיש לאפשר לבעלי-הדין "לשחק" בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראיה בלתי צפויה לפיכך הכלל הוא, שרשאי בעל-דין לקבל מידע על מסמכי היריב.

הכלל הוא, שרשאי בעל-דין לקבל מידע על מסמכי היריב בין שהם "מועילים" ובין שהם "מזיקים". לצד העיקרון הבסיסי לפיו יש לגלות מסמכים רלוונטיים, קיימים סייגים העשויים להביא לצמצום היקפו של עקרון הגילוי.

הכלל הוא, שרשאי בעל-דין לקבל מידע על מסמכי היריב בין שהם "מועילים" ובין שהם "מזיקים". קיימים שני סוגים של גילוי מסמכים, האחד הוא גילוי מסמכים כללי והאחר הוא גילוי מסמכים ספיציפי, נסביר את ההבדל.

״אבעיה בשאלה משפטית״, מורה שמקום שנקבע בכל דין כי אדם חייב או רשאי להביא לחוות-דעתו של בית המשפט שאלה משפטית המתעוררת במשפט או בהליך, יש להרצותה בצורת אבעיה.

קיימים שני סוגי אבעיה: אחד, שאלת משפט שנתעוררה במהלך הבוררות והיא המכונה ״בעיית עצה״. השני, שאלת משפט שפסק הבוררות תולה עצמו בה, והפסק בשלמותו ועמו השאלה מובאים לבית המשפט לחוות-דעתו והיא ״אבעית פסק"

סמכות טבועה היא סמכות הנתונה לבימ"ש גם בהעדר הסמכה בחוק. היא מהווה חריג לכלל לפיו אין לו לבימ"ש אלא מה שנתן בידו החוק.

פסק דין שניתן על דרך הפשרה, הינו הסדר ייחודי בו שני הצדדים מסכימים לפסק דין בדרך פשרה, בהינתן הסכמה לפסוק על דרך הפשרה, יש להניח כי כל צד לקח בחשבון גם אפשרות שעמדתו תישלל לחלוטין.

בית המשפט, נוטה בדרך כלל, להיענות לבקשה להפסקת התובענה, יחד עם זאת, הפסקת התובענה נתונה לשיקול דעתו הבלעדית של בימ"ש, במאמר זה נסקור את המקרים בהם בימ"ש לא יענה לבקשה להפסקת תובענה

בית המשפט, נוטה בדרך כלל, להיענות לבקשה להפסקת התובענה, יחד עם זאת, הפסקת התובענה נתונה לשיקול דעתו הבלעדית של בימ"ש, במאמר זה נסקור את שיקולי בימ"ש בבואו להחליט על הפסקת תובענה

תובע שהגיש תביעה או נתבע שהגיש תביעה שכנגד, רשאי לבקש מבימ"ש להפסיק את תביעתו, במאמר זה נדון בשאלה האם בימ"ש יכול ליזום (לא להמליץ) מהלך של הפסקת תובענה, קרי לכפות על בעל הדין להפסיק את תביעתו?

פקודת בזיון בית-המשפט מכילה הוראות לפיהן מוסמכת ערכאה שיפוטית להטיל על אדם קנס או מאסר שאינו קצוב בזמן, במטרה להביאו לציית לכל צו שניתן על ידה

עובד מדינה או רשות ציבורית שהוגשה נגדו תביעה בגין מעשה שעשה במסגרת תפקידו, מוקנית לו חסינות במקרים מסוימים, במאמר זה נתמקד בהבדלים הקיימים בין חסינות של עובד מדינה לבין חסינות של עובד רשות ציבורית

עובד ציבור שהוא עובד מדינה או רשות ציבורית שהוגשה נגדו תביעה בגין מעשה שעשה במסגרת תפקידו, מוקנית לו חסינות במקרים מסוימים, במאמר זה נתמקד בתנאים הנדרשים להענקת חסינות

משהוגשה תביעה נעצר מרוץ ההתיישנות, האם תביעה שנמחקה שהוגשה בתוך תקופת ההתיישנות עוצרת את מרוץ ההתיישנות? והאם תביעה שנמחקה כיוון שהתובע שילם אגרה, האם היא עוצרת את מרוץ ההתיישנות?

נושא משרה (עובד) בחברה שהתרשל בעבודתו כלפי החברה וכתוצאה מכך נגרם נזק לחברה ניתן לתבוע אותו. לעיתים בתביעה אישית, לעיתים בתביעה נגזרת ולעיתים בתביעה ייצוגית. במאמר זה נעסוק בהבדלים ביניהם.

החל מיום 1.1.21 המבקש להאריך את המועד להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור נדרש להראות "טעם מיוחד" בהתאם לתקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין , תשע"ט – 2018