דף הבית
|
צור קשר
|
חיפוש
|
אודותינו
|
אזרחות ואשרות בישראל
- אשרת בן זוג זר
- אזרחות ותושבות קבע
- משרד הפנים - כללי
- טענות משפטיות משרד הפנים
- מקרים הומניטאריים
- איחוד משפחות
- עובדים זרים
  - אשרת עבודה לעובד זר מומחה
  - אשרה לעובדים זרים
- גיור
  - רפורמת הגיור בישראל
  - גיור בארץ וגיור רפורמי
|
אזרחי מסחרי
- מטרות הרפורמה בתקנות החדשות בסדר הדין האזרחי
- סיכום תקנות הסדר הדין החדש
- דיון מקדמי
- פגישת מהו"ת
- סמכות עניינית
- סמכות מקומית
- מתי בימ"ש פוסק החזר שכר טרחת עו"ד
- הליך הגישור
- השתק פלוגתא - מהו?
- השתק עילה - מהו?
- השתק שיפוטי - מהו?
- מעשה בית דין - מהו?
- דוקטרינת הודאה והדחה
|
מנהלי וחוקתי
- טענות משפטיות במנהלי
- עתירות מנהליות
|
פלילי
- הלבנת הון
- עבירות מס
- עבירות השוחד
- רישום פלילי
- פלילי - כללי
|
ביטוח לאומי - תושבות
- שלילת תושבות ישראלית על ידי ביטוח לאומי
- ביטול החלטת ביטוח לאומי לשלילת תושבות
- קביעת תושבות ע"י ביטוח לאומי לבני גיל השלישי השוהים בחו"ל
|
תלונת שווא במשטרה
- תלונה במשטרה מתי היא איסור לשון הרע
- מה ניתן לעשות כנגד תלונות שווא במשטרה?
|
סוגיות משפטיות
- פסק דין שניתן בפשרה
- בקשה לפקודת ביזיון בית משפט
- אבעיה
- ההבדל בין אבעית עצה לאבעית פסק
- חסינות לעובד ציבור
- ההבדל בין חסינות עובד מדינה לבין חסינות עובד רשות ציבורית
- הרחבת חזית ושינוי חזית בהליך משפטי
- סמכות טבועה
- תביעה נגד נושא משרה בחברה
- הארכת מועדים לפי התקנות החדשות
- הארכת מועדים לפי התקנות הישנות
- גילוי ועיון במסמכים
- שיהוי והתיישנות
- הפסקת תובענה
|
ערעור וביטול פס"ד
- משפט חוזר באזרחי
- ביטול הסכם שקיבל תוקף פסק דין
- ערעור על פסק דין שניתן בפשרה
- התנאים לדיון נוסף
- ערעור על מימצאים עובדתיים
- התערבות ערכאת הערעור בעדויות
- עיכוב ביצוע פסק דין
|
מקרקעין
- מדריך משפטי לקניית דירה
- הפרוצדורה להעברת בעלות בטאבו
|
דיני ראיות
- כלל המוציא מחברו עליו הראיה
- החריגים לכלל המוציא מחברו עליו הראיה
- בחינת מהימנות עד
- הימנעות מהבאת עד או ראיה במשפט
- הכרעה בין עדויות סותרות
- עדות מפי השמועה וחריגיו
- הכרעה בין חוות דעת סותרות
- רמת ההוכחה בטענת תרמית במשפט האזרחי
|
דיני נזיקין
- נזקי ריקושט - נזק נפשי לנפגע עקיף
- נזקי ריקושט - נזק גופני לנפגע עקיף
- נזקי ריקושט - נזק כלכלי לנפגע עקיף
- בתקיפת כלב חובת ההוכחה עוברת לבעל הכלב
- העברת נטל הראיה לנתבע - הדבר מדבר בעד עצמו
- העברת נטל הראיה לנתבע בדברים נמלטים ומסוכנים
- העברת נטל הראיה לנתבע - בנזקי אש
- פגיעה בפרטיות באינטרנט - על בעל האתר להוכיח שלא התרשל
|
דיני חוזים
- עקרון חופש החוזים
- עקרון תום הלב לפני כריתת חוזה
- עקרון תום הלב בקיום חוזה
|
קניין רוחני
- חשיבות ההגנה על זכויות יוצרים
- ניתן להעתיק רעיון אבל לא ביטוי
|
עיקול והוצאה לפועל
- עיקול נכסים ומימושם
- אלו נכסים ניתן להטיל עיקול
- ההבדל בין עיקול הוצל"פ לעיקול בימ"ש
- השהיית וביטול הליכים בהוצאה לפועל
|
תביעות קטנות
- מדריך - הגשת תביעה בתביעות קטנות
- ייצוג עורך דין בתביעות קטנות
|
בוררות
- ערעור על פסק בוררות
- ביטול פסק בוררות
|
כללי
- הפתרונות למסורבות גט
- הכרת ידועים בציבור בחקיקה
- האם קיימת חובה למסור מידע על מעלימי מס?
- היתר לשימוש בכוח בין מדינות
- הגדרת ידועים בציבור
- החובה למסור מידע רפואי לילד שהוריו חיים בנפרד
- הכרת ידועים בציבור בפסיקה
- האפליה הסמויה כלפי נשים בעבודה
- האפליה הסמויה כלפי מזרחיים במועדונים
- איסור איום בהלשנה לרשויות המס
- זכויות המסתננים נגד זכויות תושבי דרום תל אביב
- דרכי ענישת ילדים בראי המשפט
|
ספר סוגיות במשפט אזרחי
- הימנעות מהבאת ראיה במשפט
- ביטול הסכם שקיבל תוקף פסק דין
- דיון נוסף
- הארכת מועדים
- ההבדל בין שיהוי להתיישנות
- הודאה והדחה
- החריגים לזכות הגילוי והעיון במסמכים
- היקף הזכות לגילוי מסמכים
- הכרעה בין עדויות סותרות
- הפסקת תובענה
- הפתעת הצד שכנגד במשפט
- השוואה בין עיקול זמני לעיקול בהוצל"פ
- השתק שיפוטי
- התייחסות שיטה האדוורסרית לפרוצדורה
- ערעור על מימצאים עובדתיים
- זכות הייצוג בפני עורך דין
- חיוב הוצאות משפט
- מעשה בית דין
- משפט חוזר באזרחי
- סמכות טבועה
- ערעור על אבעיה
- פסק דין על דרך הפשרה
- הרמה הנדרשת להוכחת גניבה באזרחי
- שינוי והרחבת חזית
- תיקון כתב תביעה
- ספר "סוגיות במשפט האזרחי" (כל 25 הסוגיות)
|

_____________

ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית 600 ש"ח

לרכישה לחץ כאן

_____________

מאמרים / סוגיות בודדות מתוך ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית - 80 ש"ח למאמר
לרכישה לחץ כאן

_____________

מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv
_______________________________
טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766 פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail: viph120@gmail.com

דף הבית >> דיני חוזים >> עקרון חופש החוזים

עיקרון חופש החוזים

מבוא

עיקרון חופש החוזים קבע את חירותם של פרטים להתקשר בחוזים ואת חירותם לעצב את תוכנם של חוזים אלה. סעיף 24^{^[1]} קובע כי: "תכנו של חוזה יכול להיות ככל אשר הסכימו הצדדים". וכפי שעולה מפס"ד אגמנס^{^[2]} "כי מטרות "חופש החוזים" הם: חשיבותו של שוק חופשי, יציבות חיי מסחר, והחשש מפיקוח יתר על מידת המוסריות שבהתנהלות העסקית.

פירושו של עיקרון חופש החוזים הוא גם, ואולי בעיקר, כי הסכמים שעשו פרטים, תוך הגשמת חופש החוזים – ייאכפו. לפי עיקרון חופש החוזים מוענק לפרט כוח להסדיר את עניניהם על ידי חוזים כפי שיאווה ליבם.

במאמר זה נציג את עקרון חופש החוזים במשפט הישראלי, נתאר וננתח את המונח "חופש החוזים", נברר מה כולל בתוכו המונח חופש החוזים, אלו היתרים נוצרו כתוצאה מחופש החוזים, האם הוא מורה לנו גם על עריכת חוזה בחוסר מוסריות ובחוסר מידתיות כלפי אחד הצדדים, תוך קביעה כי ניתנה הסכמה לכך ויש לכבד הסכמים גם כאשר הינם אינם מוסריים וצודקים בעליל. חופש החוזים אינו מוחלט והנו כפוף לדרישות קוגנטיות שונות, המופיעות בדינים שונים, והיכולות להיות מופשטות או מוגדרות. על כל זאת ועוד נעסוק במאמר זה.

המסגרת הנורמטיבית

כלל חופש החוזים

חופש החוזים אומץ במשפט הבריטי מאז ראשית המאה ה-19 מתוך קידוש העיקרון של חופש המסחר, דהיינו, חופש ללא סייגים שבמסגרתו האחריות חלה על הקונה לא על המוכר. עיקרון חופש החוזים קבע את חירותם של פרטים להתקשר בחוזים ואת חירותם לעצב את תוכנם של חוזים אלה. פירושו של עיקרון חופש החוזים הוא גם, ואולי בעיקר, כי הסכמים שעשו פרטים, תוך הגשמת חופש החוזים – ייאכפו^{^[3]}.

ערך חופש החוזים יושם ככלל משפטי ספציפי אף בשורה ארוכה של פסקי דין בישראל, בגדרם הכריז בית המשפט כי עיקרון חופש החוזים הינו עיקרון מנחה המיושם הלכה למעשה. מהערך של חופש החוזים נגזרו שורה של כללים ספציפיים ובראשם הכלל שבית המשפט איננו מעצב את החוזה, עבור הצדדים ושאין תוקף לחוזה שאיננו שלם; כלל חשוב שהשתמע מתוך עיקרון חופש החוזה היה שהצדדים הם ריבוניים באשר לעיצובו של החוזה ומכיוון שרצונם הוא המקור לחיוב, מוטל עליהם ליצור חוזה שלם, מוגדר ומגובש.

עיקרון "חופש החוזים" לא נבע מהפסיקה בלבד, אלא עוגן בחוק. כך, בסעיף 24 לחוק החוזים^{^[4]} נאמר כי "תכנו של חוזה יכול להיות ככל אשר הסכימו הצדדים". היינו, הצדדים חופשיים להתקשר בחוזה כאוות נפשם. עם זאת, חופש החוזים אינו מוחלט והנו כפוף לדרישות קוגנטיות שונות, המופיעות בדינים שונים, והיכולות להיות מופשטות או מוגדרות, כפי שנראה בהמשך.

ניתן לבחון עקרון זה משני היבטים עיקריים: חופש ההתקשרות - החופש לבחור את סוג החוזה הרצוי לצד המתקשר, והחופש להחליט אם בכלל להתקשר בחוזה ועם מי להתקשר בחוזה. חופש העיצוב - החופש של צדדי החוזה לעצב את החוזה כרצונם מבחינת תוכן החוזה ומבחינת צורתו. הכוונה העיקרית היא האם החוזה יערך בכתב או בע"פ.

הסייגים להחלת הכלל

יחד עם זאת, ראוי לציין כי למרות מרכזיותו של חופש החוזים, נרשמו מקרים לא מעטים, בהם ראה בית המשפט לסטות מעיקרון חופש החוזים ולהתערב בחוזים שערכו צדדים מתוך חופש ההתקשרות והחופש לעצב את החוזה כרצונם. התערבות זו נעשתה בדרך כלל בזהירות ומתוך ריסון שיפוטי, תוך מגמה לשמור על עיקרון חופש החוזים, כמו על עיקרון היציבות המשפטית.

ההיבטים השונים של חופש החוזים, הוכרו במשפט הישראלי. סעיף 24 לחוק החוזים^{^[5]} קובע שתוכנו של חוזה יכול שיהיה ככל אשר הסכימו עליו הצדדים. יחד עם זאת, עקרון חופש החוזים, כמו עקרונות יסוד אחרים במשפט הישראלי, אינו עקרון מוחלט. על החופש הזה יש מספר מגבלות:
א. תוכן בלתי חוקי - הצדדים לא רשאים לעצב את החוזה כרצונם באופן מוחלט. כלומר: התוכן לא יכול להיות בלתי-חוקי. כך קובע סעיף 30 לחוק החוזים^{^[6]} : "חוזה שתוכנו בלתי-חוקי הוא חוזה בטל".
ב. תוכנו של חוזה אינו יכול לסתור הוראות קוגנטיות- הוראות שהצדדים לחוזה אינם רשאים להתנות עליהן, והם חייבים לפעול ע"פ הכלל שקבוע באותן הוראות, כדלהלן:

כשסותר את תקנת הציבור – דוגמה לכך ניתן לראות בפס"ד צים נ' מזיאר_{_[7]} שם דובר בחברת ספנות נוסעים שיצאה להפלגה עם הספינה כאשר תוך כדי ההפלגה הם לוקים בהרעלת מזון קשה, כשתובעים את החברה, היא מנסה להתנער מאחריות תוך שהיא מפנה את בית המשפט לתניית פטור שהופיעה בהסכם הנוסעים עם החברה: "החברה תהיה פטורה מכל נזק גוף שיגרם לנוסעים". החברה טוענת לעיקרון חופש החוזים. ביהמ"ש לא מקבל את הטענה של צים. השופט זילבר קובע, כי כבוד חופש החוזים במקומו מונח למול קדושת החיים. תקנת הציבור מחייבת שלא לתת תוקף לתניות פטור מסוג זה. כלומר ביהמ"ש לא מבטל את חופש החוזים אלא תקנת הציבור במקרה של חיים ומוות מבטלת חוזה מסוג כזה. דוגמה נוספת ניתן לראות בפס"ד לגיל טרמפולין נ' נחמיאס_{_[8]}, שם דובר במקרה שנפצעים שני אזרחים תוך כדי שימוש במתקן טרמפולינות של החברה. כשבאים לתבוע את החברה על הנזקים, החברה טוענת לשלט שהיה תלוי שם: "החברה לא תהיה אחראית לכל נזק שיגרם למשתמש". ביהמ"ש פסק שאנו לא צריכים את פס"ד צים^{^[9]} כדי להבין שלשלט זה אין תוקף. כמובן שזאת תניית פטור שברור שאין לה תוקף. א. התנאי הזה לא היה חלק מתנאי החוזה היות והשלט, הוא ותוכנו, לא כתובים בשעת קניית הכרטיס (כריתת החוזה), אלא בתוך המתקן עצמו. ב. אין תוקף לתניית פטור בשלט זה היות וקדושת החיים ועניינים של חיים ומוות לא נכללים בתנייה כזו.
תנייה בחוזה שאסרו או הגבילו צדדים מפנייה לביהמ"ש: כך לדוגמה ניתן לראות בפס"ד לוין נ' לוין^{^[10]}, השופט זמיר אמר שאותו סעיף שאסר על הצדדים לפנות לבית המשפט נוגד את תקנת הצבור. בית המשפט לא יתן יד לחוזה מסוג זה שאוסר על הצדדים לפנות לביהמ"ש היות וזה יגרום לאנדרלמוסיה מוחלטת.

סיכום
אין לזלזל בחשיבות עיקרון חופש החוזים. עיקרון זה בא לאפשר לצדדים לקבוע את הסדר ההתקשרות ביניהם באמצעות חוזים ככל שיפוץ לבבם וככל שהבנתם מגעת. ואולם חופש החוזים נועד ליתן לצדדים מרחב תזוזה חופשית בעריכת חוזים, גם כאשר החוזה נוטה באופן ברור לטובת אחד מן הצדדים, מלבד מקרים חריגים כגון, חוזים אחידים אשר יביאו לביטול תנאי מקפח, או במקרים בהם תנאי החוזה מנוגדים לתקנת הציבור.

נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי

[1] סעיף 24 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.

[2]ה"פ (חדרה) 2286-02-10 - אגמנס בע"מ נ' רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ (פורסם בנבו).

[3] מרדכי א' ראבילו ופבלו לרנר, על מקומו של המשפט ההשוואתי בישראל, מחקרי משפט כא 89, תשס"ד-2004, עמ' 90

[4] ס' 24 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.

[5] ס' 24 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.

[6] ס' 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.

[7] ע"א 461/62, צים נ' מזיאר, פ"ד יז 1319.

[8] ע"א 285/73, לגיל טרמפולין נ' נחמיאס, פ"ד כט (1) 63, 78, 79.

[9] שם.

[10] ע"א 3833/93, ד"ר יוסי לוין נ' אילנה לוין ואח', פ"ד מח (2) 862.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.

לייבסיטי - בניית אתרים