_____________

 

_____________

 
ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית 600 ש"ח
לרכישה לחץ כאן
_____________
 
 
מאמרים / סוגיות בודדות מתוך ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית - 80 ש"ח למאמר
לרכישה לחץ כאן
 
_____________
 

  

מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv
_______________________________
טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766    פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail:  viph120@gmail.com 
                                                
דף הבית >> ביטוח לאומי - תושבות >> קביעת תושבות ע"י ביטוח לאומי לבני גיל השלישי השוהים בחו"ל

 
קביעת תושבות ע"י ביטוח לאומי לבני גיל השלישי השוהים בחו"ל
 

מבוא
בכוחו של המוסד לביטוח לאומי לקבוע תושבות לאדם ובכוחו לשלול תושבות ישראלית מהאדם אפילו כשהוא אזרח ישראלי.

ההשלכות לשלילת תושבות ישראלית רבות הן, ובעיקרם שלילת קבלת זכויות סוציאליות המוקנות לכל תושב ישראל, כגון ביטוח בריאות ממלכתי, קבלת קצבאות מסוימות ועוד..

לעניין בני הגיל השלישי השוהים בחוץ לארץ יותר מאשר בישראל, נקבע כי ביטוח הלאומי יגלה גמישות יתר במבחני התושבות, ויתחשב בוותק התושבות שצבר בן הגיל השלישי לצורך זה, על כך ועוד נעסוק במאמר זה, ניתן גם לראות מאמר נוסף שכתבנו בנושא זה: "שלילת תושבות על ידי המוסד לביטוח לאומי".

המסגרת הנורמטיבית
לעניין בני הגיל השלישי השוהים בחוץ לארץ יותר מאשר בישראל, נקבע כי ביטוח הלאומי יגלה גמישות יתר במבחני התושבות, ויתחשב בוותק התושבות שצבר בן הגיל השלישי לצורך זה, ויתעלם מנסיעותיו התכופות ומשהייתו בחוץ לארץ יותר מאשר בישראל,

בע"ע  (ארצי) 28253-02-12 שמואל שפינט נ' המל"ל, (18.6.13), קבע כבוד השופט איטח (כתוארו דאז) על אופן בחינת תושבתו של מאן דהוא וקבע כי:
המבחן לקביעת תושבותו של אדם לצורך זכויות מכוח החוק הינו מבחן מרכז החיים, הנבדק לפי מירב הזיקות, למבחן זה שני פנים : ההיבט האובייקטיבי - הבוחן היכן מצויות מירב הזיקות של האדם מבחינה פיזית, וההיבט הסובייקטיבי - הבוחן מה הייתה כוונתו של האדם והיכן הוא רואה את מרכז חייו, להבדיל משהות ארעית או זמנית. היבטים אלה יש לבחון לאור כלל הנסיבות העובדתיות, ובכלל זה : זמן השהייה בישראל בתקופה הרלוונטית, קיומם של נכסים בישראל, מקום המגורים הפיזי, המקום בו מתגוררת משפחתו של האדם ובו לומדים ילדיו, אופי המגורים, קשרים קהילתיים וחברתיים, מקום העיסוק וההשתכרות, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום פעילותו או חברותו של האדם בארגונים או מוסדות, מצגים של האדם עצמו אשר יש בהם כדי ללמד על כוונותיו, ומטרת השהייה מחוץ לישראל. הבחינה צריכה להיעשות כאשר נותנים את הדעת לסגנון החיים המשתנה ולאופי המשתנה של "תושבות" בהתאם לגיל המבוטח". 
זאת ועוד, כך קבע ביטוח לאומי קבע בנוהל[1], בזה"ל:
 כי בני הגיל השלישי ששוהים בחוץ לארץ יותר מאשר בישראל, יוכלו במקרים מסוימים להמשיך להיות מוכרים כתושבי ישראל, גם לאחר 5 שנים. הביטוח הלאומי מכיר בכך שבני הגיל השלישי פנויים יותר לנסיעות תכופות לחוץ לארץ, ולכן אנו מתחשבים בוותק התושבות שצבר בן הגיל השלישי לאורך השנים בישראל, ומגמישים את מבחן התושבות.
לדוגמה, אזרח ישראלי שחי בישראל שנים רבות, ובסמוך להגיעו לגיל הפרישה או לאחר הגיעו לגיל הפרישה הוא מרבה לצאת מהארץ כדי לבקר את ילדיו או כדי לטייל. על פי רוב הביטוח הלאומי ימשיך להכיר בו כתושב ישראל, והוא ימשיך להיות זכאי לשירותי בריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, גם אם בממוצע הוא שוהה בחוץ לארץ יותר מאשר בישראל, ובתנאי  שהוא לא העביר את מרכז חייו לחוץ לארץ.
נמצינו למדים, כי באופן כללי המוסד לביטוח לאומי מגלה גמישות יתר לעניין בני הגיל השלישי השוהים בחוץ לארץ יותר מאשר בישראל, ומתחשב בוותק התושבות שצברו בני הגיל השלישי לצורך זה.

זאת ועוד, המבחן המהותי של מרכז חיים לקביעת תושבות של יחיד בוחן את הזיקות המשפחתיות, הכלכליות והחברתיות של האדם ולא רק מקום שהייתו הפיזית. ולכן, תושבות של אדם תיקבע עפ"י המקום אליו מצביעות מירב הזיקות הנבחנות, מבחן זה נקרא מבחן מירב הזיקות.  (להלן: "מבחן מירב הזיקות").נפסק בעניין זה, כי הרשימה של מבחן מירב הזיקות, אינה מהווה רשימה סגורה של הזיקות הנבחנות, היא רשימה פתוחה שחלק ממנה יובא להלן, אך כל מקרה ייבחן לגופו. ראו עוד על מבחן זה במאמרנו: "שלילת תושבות על ידי המוסד לביטוח לאומי".

לענייננו, במבחן מירב הזיקות בוחנים בין היתר מקום עבודתו של האדם, אלא שבני הגיל השלישי לרוב אינם עובדים שכן הם בגיל הפנסיה, לכן במקרה בו האדם פרש לפנסיה ואינו עובד איך ניתן לבחון את זיקתו לישראל בעניין זה?

בעניין זה נפסק[2] העובדה שהאדם פרש לגימלאות ועבד כל חייו בישראל, מהווה למעשה עובדה כי עבודתו עדיין בישראל, כפי שנפסק[3] בעניין אישה שהגיעה לגיל הפרישה, היא פרשה מעבודתה, אך לצורך פרשנות המילה "מועסקת בישראל" על פי תכלית מבחן "זיקת העבודה" לישראל, יש לראות בה כמי שמועסקת בישראל, גם בשעה שמעסיקה משלם לה גמלאות ולא שכר עבודה, שהרי הזכות לגמלה נצברת תוך כדי תקופת העבודה ומהווה חלק מן התמורה לה.

סיכום
היעדר שהייה בישראל לכשעצמה אינה קובעת את מרכז חייו של האדם וממילא אינה קובעת את תושבות, אלא מהווה נדבך נוסף במבחן לקביעת תושבות, שכן קביעת התושבות נקבעת על ידי מבחן מרכז חיים שהוא נבחן על פי אמות מידה אחרות.

לעניין בני הגיל השלישי השוהים בחוץ לארץ יותר מאשר בישראל, נקבע כי ביטוח הלאומי יגלה גמישות יתר במבחני התושבות, ויתחשב בוותק התושבות שצבר בן הגיל השלישי לצורך זה, ויתעלם מנסיעותיו התכופות ומשהייתו בחוץ לארץ יותר מאשר בישראל.

כאמור, מבחן מירב הזיקות הוא מבחן הנתון לשיקול דעתו של המוסד לביטוח לאומי, כאשר לא אחת קובע הביטוח לאומי שלא בצד לשלול את תושבות של האדם, אלא שהחלטתו של המוסד לביטוח לאומי נתונה לביקורת של בית משפט, ולכן במקרים מסוימים ניתן להפוך את החלטת המוסד לביטוח לאומי בהגשת ערעור בפני בית המשפט המתאים לכך.

כדי לקבל ייעוץ משפטי והגשת ערר על החלטות המוסד לביטוח לאומי יש להיוועץ בעורך דין המומחה בתחום.

[1] כפי שניתן לראות בנוהל שפורסם באתר האינטרנט.
[2] בית דין אזורי לעבודה בירושלים בל (י-ם) 43409-02-13 (19.05.2016)
[3] שם.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
לייבסיטי - בניית אתרים