מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv
_______________________________
טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766 פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail: viph120@gmail.com
| | דף הבית >> דיני חוזים >> עקרון תום הלב בקיום חוזה |
עיקרון תום הלב בשלב קיום החוזה
מבוא
הביטוי תום הלב מופיע לראשונה במקרא, בסיפור אברהם ואבימלך: "ויאמר לו אדני הגוי גם צדיק תהרוג. הלוא היא אמרה לי אחותי היא והיא גם היא אמרה אחי הוא, בתם לבבי ובניקיון כפי עשיתי זאת. ויאמר לו האלוהים בחלום גם אנכי ידעת כי בתם לבבך עשית זאת ואחשוך גם אנכי אותך מחטו לי, על כן לא נתתיך לנגוע אליה"[1].
לימים הביטוי "תום לב" הציף את החקיקה האזרחית הישראלית בנושאים שונים, הבולט מביניהם הוא חוק החוזים, הקובע בסעיף 12[2]: "במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב". ובסעיף 39[3] נאמר: "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה". במאמר זה נציג את חובת התנהגות בתום לב בשלב קיום החוזה, קרי בשלב שלאחר כריתתו של החוזה. בעניין חובת תום הלב לפני כריתת החוזה, ראו מאמרנו: עקרון תום הלב טרם כריתתו של חוזה.
הקדמה
שגשוג עיקרון תום הלב בא במידה רבה על חשבון הכלל של חופש החוזים, אשר היה עד להחלתו של עיקרון תום הלב, אחד מהכללים החשובים ביותר בדיני החוזים ואולי החשוב שבהם. חופש החוזים אומץ במשפט הבריטי מאז ראשית המאה ה-19 מתוך קידוש העיקרון של חופש המסחר, דהיינו, חופש ללא סייגים שבמסגרתו האחריות חלה על הקונה לא על המוכר[4].
עיקרון חופש החוזים קבע את חירותם של פרטים להתקשר בחוזים ואת חירותם לעצב את תוכנם של חוזים אלה. סעיף 24[5] קובע כי: "תכנו של חוזה יכול להיות ככל אשר הסכימו הצדדים". וכפי שעולה מפס"ד אגמנס[6] "כי מטרות "חופש החוזים" הם: חשיבותו של שוק חופשי, יציבות חיי מסחר, והחשש מפיקוח יתר על מידת המוסריות שבהתנהלות העסקית. פירושו של עיקרון חופש החוזים הוא גם, ואולי בעיקר, כי הסכמים שעשו פרטים, תוך הגשמת חופש החוזים – ייאכפו. לפי עיקרון חופש החוזים מוענק לפרט כוח להסדיר את ענייניהם על ידי חוזים כפי שיאווה ליבם.
המסגרת הנורמטיבית
המחוקק קבע כי חלה חובה לנהוג בתום לב במהלך קיומו של חוזה - בסעיף 39[7] נאמר: "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב, והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה".
הלכה זו המחילה את עיקרון תום הלב גם בשלב קיום החוזה, היא פועל יוצא של מחויבות לפעול בחריצות ובהגינות להגשמת כוונתם המשותפת של הצדדים, בהתאם לרוח העסקה ותוך שיתוף פעולה עם הצד האחר והתחשבות באינטרסים שלו.
הלכה זו קיבלה משמעות בכללים הבאים:
א. חובת חריצות בקיום החוזה
קיימת חובה לנהוג בחריצות למען קיומו של החוזה, כמו"כ מוטלת חובה שצד לחוזה צריך לנקוט באמצעים סבירים כדי להסיר ספק בדבר יכולתו לבצע את החוזה.
דוגמא לכך ניתן למצוא בפרשת שוחט[8] כאשר צד אחד נטש את חובותיו העסקיים והמוסכמים כלפי הצד השני ועזב את הארץ בטרם עת וללא מימון הולם, פסק בית המשפט העליון כך: "הקובע בעיני הוא שאדם בעל מטען הגינות סביר חייב להביא בחשבון את החשש לגורל כספים, שיעורר העלמו מגבולות המדינה לזמן ארוך, בלבם של המוכרים".
כמו"כ נפסק שם[9], כי עקרון תום הלב מחייב צד למשא ומתן שלא להביא את חברו לידי התנהגות פסולה, ואף שלא להעמיד אותו בפני סיכון ממשי שמא הוא נותן ידו להתנהגות פסולה.
ב. חובת הגשמת תכלית העסקה
על הצדדים מוטל חיוב לנהוג במשותף להגשים את תכלית העסקה שאליה נכנסו, ולא רק למלא את התחייבויותיהם על פי פשטותם בחוזה.
דוגמא לכך ניתן לראות בפרשת ברטון[10] שם דובר, בחוזה שעל פיו תנהל המערערת את מערכת השכרת המבנים, תקבע את המחירים בתיאום עם המשיבה ותשלם למשיבה דמי שימוש על בסיס מחצית כלל ההכנסות החודשיות מההשכרה בניכוי סכום מסוים קבוע. המערערת ביקשה להרחיב את החניון אך התנתה את שיתוף המשיבה בנדון בשינויים מסוימים לטובתה בחוזה המקורי שנחתם בין הצדדים. המשיבה לא הייתה מוכנה לקבל תנאים אלה, ולכן התקשרה המערערת עם חברה אחרת. המשיבה עתרה לבית המשפט המחוזי לפסק-דין שיצהיר, שאין המערערת רשאית לנהל עם אחרים עסק דומה או מתחרה במיתקן שהוא עסק משותף לצדדים.
בית המשפט העליון פסק, במקרה דנן, למרות שלא נאסר בחוזה במפורש על צד להקים עסק מתחרה, הקמת עסק מתחרה כזה הייתה אסורה, לאור הוראת סעיף 39 לחוק החוזים[11].
ג. חובת גילוי נתונים רלבנטיים לצורך קיום ראוי של החוזה
קיימת חובה לגלות את כל הנתונים הרלבנטיים לא רק בשלב הטרום חוזי כאמור לעיל, אלא אף בשלב שלאחר חתימת החוזה, למען קיומו של החוזה.
דוגמה לכך ניתן לראות בפסק דין החברה המרכזית לשכון ולבנין נ' פינק[12] המערערת בנתה, על פני שטח ניכר, שורת קוטג'ים. על כל חלקה נבנו שני קוטג'ים שנמכרו באותו מחיר, כשההנחה המשתמעת היא, כי החלוקה הפנימית ביניהם שווה. למשיבים שרכשו קוטג' מהמערערת התברר בדיעבד, כי שטח הגינה בקוטג' שרכשו קטן בלמעלה מ- 40 מ"ר מזה של הקוטג' השכן, וזאת עקב היותו קוטג' פינתי. המשיבים תבעו מהמערערת חלוקה שווה של השטח, ובאין אפשרות לכך, פיצוי בשל הפרת השוויון בשטח, וזאת בעילה של מצג שווא.
בית המשפט העליון פסק[13],
"העובדות המבססות מצג שווא, שנטען להן בכתב התביעה, הן, בסופו של דבר, גם העובדות שיש בהן כדי לבסס תשתית עובדתית לקביעת העדר תום-לב בגדר סעיף 12 לחוק החוזים.. מצג שווא הוא עילה רחבה יותר. הוא מגלם בתוכו העדר תום-לב, יסודות של מירמה ומעבר לכך ובנוסף לכך, היסודות הצריכים להכרעה בדבר קיומו או העדרו של תום-לב נטענו במסכת ראיותיהם ועדיהם של המשיבים והתלבנו גם במסגרת ראיות המערערת"
עוד קבע[14]:
"אמנם נציגי המערערת לא התחייבו על השטח המדויק, אולם אין בכך כדי להשפיע על המצג שהצטייר אצל המשיבים באשר לשיוויון השטחים בינם לבין הקוטג' האחר שנבנה על אותו מגרש, שמחירו היה זהה. על רקע זה, ההיאחזות במלים "חלק מהמגרש" שבמיפרט, בלי שננקב בו החלק המדויק, עולה כדי חוסר תום-לב במובן סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי)."
ד. חובת שיתוף פעולה
על שני הצדדים מוטלת חובת אחריות של שיתוף פעולה למען קיומו של החוזה ולמען הגשמת מטרת תכליתו של החוזה.
דוגמא לכך ניתן לראות בפסק דין Eximin S.A תאגיד בלגי נ' טקסטיל והנעלה סטייל פרארי[15] שם דובר בחברה בלגית אשר קונה מחברה ישראלית מגפיים ומוכרת בארה"ב, החברות מגבשות את הדגם בתאום. כשמגיעים המגפיים לארה"ב, הם מעוכלים בנמל, כיוון שהדגמים דומים לחברה ידועה בארה"ב וישנו חשש לגניבת זכויות יוצרים. ביהמ"ש קבע כי אחריות חוזית היא אחריות מוחלטת למעט חריגים, במסגרת האחריות החוזית על שני הצדדים לנהוג בשיתוף פעולה לקיומו של החוזה, ומכיוון שהבעיה הייתה ידועה לשניהם, התוצאה היא, מניעת תרופות.
ה. איסור גילוי סודות מסחריים לצדדים שלישיים
במסגרת קיום החוזה מוטלת חובה נוספת, למרות שאינה כתובה בחוזה אך הינה נגזרת מעיקרון תום הלב.
דוגמה לכך ניתן לראות בבג"ץ יבין פלסט נ' בית הדין הארצי לעבודה[16] שם דובר שהמשיב 3 עבד בשירותה של המשיבה 2. במסגרת עבודתו בא המשיב 3 בקשרי מסחר עם לקוחותיה של המשיבה 2 ולמד את סודות העסק ואת היקף פעילותו. לאחר שהתפטר מעבודתו זו, עבר המשיב 3 לעבוד אצל העותרת 1 הגורם המכריע להעסקתו של המשיב 3 אצל העותרת 1 היה נעוץ בכך שהמשיב 3 הכיר את סודותיה העסקיים של המשיבה 2 במהלך עבודתו אצל העותרת 1 פנה המשיב 3 אל לקוחותיה של המשיבה 2 וקשר עמם עיסקאות לרכישת מוצרי העותרת 1, במחיר מוזל. נפסק כי יש בכך משום חוסר תום הלב בהמשך קיומו של החוזה שהיה ביניהם בעבר.
סיכום
יישומו המקיף של עיקרון תום הלב בחקיקה בישראל מוכיח שעיקרון זה איננו יציר הפסיקה בלבד, אלא יישום רצונו של המחוקק. עיקרון תום הלב בישראל מופיע בדברי חקיקה בצורה מפורשת ושאינה מתפרשת לשתי פנים, מזה שנות דור ובמספר רב מאוד של חוקים ולא רק בתחום החוזים, אלא בכל ענפי המשפט.
ברור הדבר כי בתי המשפט בישראל נטלו את האתגר שנפל לידם כמוצאי שלל רב ויישמו את העיקרון בשורה ארוכה מאוד של פסקי דין בכל הרמות. את היענותם של בתי המשפט לקריאת המחוקק ניתן להסביר בכך שמדובר בערכים מקובלים בציבוריות הישראלית שהשופטים אמונים עליהם ומשקפים אותם במסגרת תפקידם כשופטים בחברה דמוקרטית.
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
[2] סעיף 12(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
[4] Roy Goode "Acceleration Clauses", [1982] J.B.L. 148.
[5] סעיף 24 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
[6]ה"פ (חדרה) 2286-02-10 - אגמנס בע"מ נ' רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ (פורסם בנבו).
[7] סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
[8] ע"א 701/79 שוחט נ' לוביאניקר, פ"ד לו(2),113 (1981).
[10] ע"א 415/88 החברה הכלכלית לאילת נ' ברטון תכנון וייצור, פ"ד מג(4) 672 (1989).
[11] סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
[12] ע"א 794/86 החברה המרכזית לשכון ולבנין נ' פינק, פ"ד מד(1) 226 (1990).
[13] שם, בעמ' 230 ו- 231 א.
[14] שם, בעמ' 231 ו- 232 א.
[15] ע"א 3912/90 Eximin S.A תאגיד בלגי נ' טקסטיל והנעלה סטייל פרארי, פ"ד מז(4) 64 (1993).
[16] בג"צ 1683/93 יבין פלסט נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מז(4) 702.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
|  | |
|
|
|
