דוקטרינת ההתיישנות על היבטיה השונים היא אבן דרך בשיטת המשפט הישראלי. ככלל תקופת ההתיישנות בתביעה אזרחית הינה שבע שנים, אולם לכלל זה קיימים חריגים, במאמר זה ננסה להתחקות אחר החריגים.

דוקטרינת השיהוי מקורה בדיני היושר האנגליים. ניתן לדחות תביעה שהוגשה באיחור ניכר בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט. במאמר זה נפרט את תנאי הסף האופפים את טענת השיהוי.

במאמר זה נעמוד על ההבדל שבין טענת התיישנות לבין טענת השיהוי, הלוא אם לפי הדין לא עומדת לזכותו של בע"ד לטעון טענת התיישנות מכיוון שלא עבר הזמן המוקצב בחוק, מדוע שתעמוד לו טענת שיהוי?

משהוגשה תביעה נעצר מרוץ ההתיישנות, האם תביעה שנמחקה שהוגשה בתוך תקופת ההתיישנות עוצרת את מרוץ ההתיישנות? והאם תביעה שנמחקה כיוון שהתובע שילם אגרה, האם היא עוצרת את מרוץ ההתיישנות?