מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv
_______________________________
טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766 פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail: viph120@gmail.com
| | דף הבית >> דיני נזיקין >> נזקי ריקושט - נזק גופני לנפגע עקיף |
נזקי ריקושט - פיצויים לניזוק עקיף בגין פגיעה גופנית
מבוא
נזקי ריקושט[1] הם נזקים שנגרמו לאדם אחד בעקבות פגיעה בגופו או ברכושו של אדם אחר. פירוש המילה ריקושט הוא "נתז" – נלקח ממונחים צבאיים, כאשר הוא בא לבטא נתז או רסיס הניתז מקליע, משם נלקח המושג אל דיני נזיקין. במאמר זה נתמקד במצב שאדם נוסף נפגע בגופו כתוצאה עקיפה מפגיעת קרוב משפחתו. לדוגמא, ראובן לקה בליבו בשל הצער על מות בנו בתאונת דרכים, או התפרצות מחלת הסוכרת כתוצאה מהצער העמוק אליו נקלע ממות בנו.
במאמר זה נברר, ראשית, אלו פגיעות גופניות נכנסות לגדרי הפיצויים? אלו אנשים יכולים להיכנס לקטגוריה של נפגע משני אשר להם הזכאות לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם? כל זאת ועוד נעסוק במאמר זה.
בעניין נזקים נפשיים שנגרמו לנפגע עקיף, ראו מאמרנו: נזקי ריקושט - פיצויים לניזוק עקיף בגין פגיעה נפשית. בעניין נזקים כלכליים שנגרמו לנפגע עקיף, ראו מאמרנו: נזקי ריקושט - פיצויים לניזוק עקיף בגין פגיעה כלכלית.
המסגרת הנורמטיבית
מחלות פיזיות כתוצאה מאובדן בן משפחה
דוגמה לכך, כאשר בן משפחה עקב דאבון לבו על בן משפחתו שהלך למנוחת עולמים, נכנס לצער עמוק אשר הוביל בסופו של דבר להתקף לב, דוגמה נוספת שתמחיש את סוגי המקרים בהם אנו עוסקים, כאשר בן משפחתו של נפגע נכנס ללחץ ועצבים היסטריים כתוצאה מאובדן בן משפחתו, כאשר בסופו של דבר הוא קיבל את מחלת הסוכרת אשר ידוע כי אחד מהגורמים המרכזיים המשפיעים להתפרצות מחלה זו מעבר לגנים תורשתיים הוא לחץ ועצבים.
הפס"ד המרכזי אשר עסק בפיצויים בגין נזק גוף לנפגע משני היה פס"ד יעקב שוויקי נ' מדינת ישראל[2], להלן העובדות: כתוצאה מירי מוטעה של לוחמי משמר הגבול נהרג בנם של המערערים, ובן אחר נפצע. כארבע שנים מאוחר התגלתה אצל המערער מחלת לב והוא טופל באספירין. כשנה מאוחר יותר אושפז המערער בבית החולים הדסה הר- הצופים עקב לחצים בחזה. במשך הימים שלאחר מכן המשיך לסבול מתעוקה בלתי יציבה. מאוחר יותר עבר התובע צנתור. בצנתור נמצאה מחלה אשר עירבה את שלושת העורקים הכלליים. לבסוף עבר המערער ניתוח מעקפים בו הושתלו ארבעה מעקפים. יש לציין כי התובע הינו בעל גורמי סיכון מובהקים למחלות לב: המערער מעשן כבד, סובל מרמה גבוהה של שומנים בדם ומחלות לב במשפחה.
ביהמ"ש (מפי השופטת ד' ברלינר והמשנה לנשיאה א' ריבלין ובהסכמת השופט ס' ג'ובראן) דחה את הערעור, קיבל את הערעור שכנגד וקבע: בהלכת אלסוחה נקבעו ארבעה תנאים שרק בהתקיימם ניתן יהיה לפצות ניזוק במעגל המשני בגין נזקי גוף לא מוחשיים, במקרה דנן, יש לקבל את מסקנתו של ביהמ"ש המחוזי כי בנוגע לנזק הנפשי המערערים לא עמדו בתנאי הרביעי היות שלא הוכח נזק נפשי מהותי ורציני.
בעניין אלסוחה הוכרה הזכאות לפיצוי בגין נזקים נפשיים ממשיים שנבעו מההלם הראשוני שבהתרשמותו של הניזוק העקיף מאירוע הנזיקין העיקרי. יש להכיר בזכאות לפיצוי גם בגין נזק פיסי שנגרם לניזוק העקיף בשל ההלם שאחז בו כתוצאה ממעשה עוולה עיקרי שנגרם לאחר. יש לבחון את הזכאות לפיצוי בגין נזקים פיסיים שהוסבו לניזוק העקיף באורח דומה לזה שהותווה בעניין אלסוחה לעניין מופעיו הנפשיים של הנזק, ובהתאמות המתחייבות. את שלושת התנאים הראשונים נכון להחיל כהווייתם, ובפרט בכל הנוגע לנזק פיסי, יש לפרש את התנאי השלישי בגמישות יתר. באשר לתנאי הרביעי יש לקבוע כי זכאותו של הניזוק העקיף לפיצוי בגין נזק פיסי שנגרם לו תקום רק כאשר מדובר בנזק ממשי ובעל השפעה על יכולת תפקודו היומיומית.
בטרם ייבחנו ארבעת סייגי אלסוחה, על התובע-הניזוק- העקיף להוכיח, בין היתר, כי הנזק הפיסי שהוסב לו קשור סיבתית – עובדתית ומשפטית – לאירוע הנזיקין העיקרי. עניינו של יסוד הקשר הסיבתי בהקשר זה הוא בהוכחתו של הליך גרימה בין ההתרשמות מפגיעתו של אחר-קרוב לבין הנזק הפיסי שנטען כי נגרם לתובע-הניזוק-העקיף. הוכחה זו צריכה להיעשות עפ"י הכללים הרגילים של דיני הנזיקין, כדרך הוכחתו של כל נזק גופני-רפואי אחר, ובמסגרתה יש לקחת בחשבון גם את שאלת ריחוק הנזק. במקרה דנן, כפי שקבע ביהמ"ש המחוזי, לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין האירוע הנזיקי העיקרי – מות הבן כתוצאה מרשלנותה של המשיבה – לבין מחלת הלב שממנה סובל המערער. היעדר קשר סיבתי הוא טעם ראשוני ומספק כשלעצמו לדחיית התביעה בראש נזק זה.
נמצינו למדים כיום, על פי "פרשת שוויקי" יש מקום לפצות נפגע משני גם בגין נזק פיסי אשר נגרם כתוצאה ממתח נפשי, בתנאים הבאים:
א. הוכחת הקשר הסיבתי בין האירוע הנזיקי לבין הנזק הפיסי וזאת ע"י:
1. הוכחת אפשרות עצם קיומו של קש"ס רפואי בין "מתח נפשי" ובין סוג הנזק הפיסי הנטען כעניין שברפואה.
2. הוכחת קיומו של קש"ס עובדתי וקונקרטי בנסיבות הספציפיות של המקרה על בסיס תיעוד רפואי, עדויות מומחים וכיו"ב.
ב. במידה ועמד הניזוק העקיף בתנאי א' לעיל, עליו להוכיח את שאר 4 תנאי "הלכת אלסוחה" כפי שתוארו לעיל, בשינויים המתחייבים באמור לנזק פיסי.
ג. כמו כן, על הנפגע המשני להוכיח נזק פיסי ממשי המגביל את כושרו של הניזוק ועל תפקודו היומיומי.
מעידה ופציעה כתוצאה מהלם האירוע
כפי שהבאנו לעיל את פס"ד חלווה אמיר נ' קליק[3], פועל שנכנס להלם מפציעת חברו, מההלם והזוועה איבד את ההכרה, ונפל על מכונת ליצור אלומיניום ונפגע הפועל בראשו.
נפסק כי החזקה שבהלכת אלסוחה, למעשה מהווה ראייה לעניין הקשר הסיבתי שבין מחלת הנפש לבין האירוע, היינו- ככל שמדובר בבן משפחה שלקה במחלת נפש, חזקה שהמחלה נובעת מפגיעתו של הנפגע העיקרי. ואולם, שעה שמדובר בנפגע משני פיסי, אין כל צורך בקיום חזקה להוכחת הקשר הסיבתי, שהרי על פי רוב, הקשר עולה באופן ברור מנסיבות הפגיעה הפיסית.
סיכום
לסיכום, במחלות פיזיות כדוגמת התקף לב וסוכרת שנגרמו לניזוק משני (עקיף) בגין פגיעת בן משפחתו, ישנה הכרה בפיצויים זאת בתנאי שיוכח קש"ס מעל לכל ספק בין התאונה לבין הנזק, זאת ועוד גם נזקים פיזיים כדוגמת פציעות שנגרמו כתוצאה מנפילה מההלם וכדו' יוכרו אף הם.
נראה כי התפתחות הפסיקה בנושא זה אומנם תחמה את המקרים אך נראה כי בעתיד יתעוררו מקרים חדשים אשר בהם יצטרך בימ"ש לשוב ולדון, תוך כדי שהוא נזהר מהחשש לריבוי תביעות ומהחשש מפני תובעי סרק. יחד עם זאת, לבחינת כל מקרה ומקרה לגופו ראוי להיוועץ בעורך דין בעל ניסיון בתחום.
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
[1] מקור המילה "ריקושט" הוא בלע"ז ricochet.
[2] ע"א 9466/05 יעקב שוויקי נ. מדינת ישראל (לא פורסם, 16.03.08).
[3] ת"א 4299/98 (שלום - חיפה) חלווה אמיר נ' קליק בע"מ, (לא פורסם, 14.01.2003).
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
|  | |
|
|
|
