התערבות ערכאת הערעור בעדויות

מבוא

המסגרת הנורמטיבית

• כאשר ממצאי הערכאה הדיונית מתבססים על שיקולים שבהגיון ובשכל ישר או על סבירות של העדות^[10].
• כאשר מדובר במסקנות להבדיל מעובדות^[11].
• כאשר ממצאי הערכאה הדיונית מבוססים על ראיות בכתב, תמליל קלטת^[12], או התרשמות מחפץ, לדוגמה, בתיקי קניין רוחני על נגזרותיו, כאשר נטען לחיקוי ולהעתקה של מוצר או מדגם שניתן להציגם גם בפני ערכאת הערעור^[13].
• כאשר הערכאה הדיונית התעלמה לחלוטין מראיות או לא שמה לב לפרטים מהותיים בחומר הראיות^[14].
• כאשר הערכאה הדיונית התעלמה מסתירות מהותיות בעדות עליה נסמכה או מסתירות בין העדות עליה נסמכה לבין עדויות אחרות^[15].
• כאשר הערכאה הדיונית אימצה גרסה מופרכת וחסרת הגיון^[16].
• כאשר נפלה טעות מהותית או טעות "בולטת לעין" בהערכת המהימנות^[17].
• כאשר שופט אחד שמע את הראיות אך נבצר היה ממנו להשלים כתיבת פסק הדין והתיק מועבר לכתיבה לשופט אחר^[18].
• כאשר חלף זמן רב מאז נשמעו הראיות ועד שנכתב פסק הדין, הנטייה של ערכאת הערעור להתערב תגדל, אם כי אין בחלוף הזמן כדי לאיין לחלוטין את היתרון שיש לערכאה הדיונית^[19].