בישראל, קיים קושי לא מועט להסדיר מעמדו של אזרח זר שאינו יהודי הרוצה לחיות עם בן זוגו בין שנשוי לו ובין שחי עימו חיים משותפים (ידועים בציבור). במאמר זה ננסה להסביר את הדרכים להסדרת מעמד.

להלן נביא שאלות שכיחות שהופנו למשרדנו בתחום "הסדרת מעמד" דרך הלשונית "צור קשר", כמו"כ נביא את המענה שניתן לשאלות אלו. לשאלות נוספות ניתן לפנות בלשונית "צור קשר" ופנייתכם תיענה-בהקדם.

בישראל, קיים קושי לא מועט להסדיר מעמדו של אזרח זר, בייחוד כאשר דרכיהם של בני הזוג נפרדות, אם בשל גירושין ואם בשל פטירת בן הזוג, במאמר זה נפרט את המקרים בהם רשאי/ת בן/ת הזוג להישאר בארץ לאחר גירושיו

הורה קשיש של אזרח ישראלי המבקש לגור בישראל כדי לשהות במחיצת ילדו הישראלי, עליו לעמוד בדרישות מסוימות, במאמר זה נפרט את התנאים והדרישות שעל ההורה הקשיש לעמוד בהם, כמו"כ נציג את דרכי הפעולה הפרוצדוראליו

בת זוג זרה שהחלה להסדיר מעמד בישראל ונפרדה מבן זוגה בשל אלימות. במאמר זה נפרט את המקרים בהם רשאית בת הזוג להישאר בארץ והמקרים בהם תיאלץ לעזוב את הארץ, כמו"כ נציג את דרכי הפעולה הפרוצדוראליות.

בישראל, קיים קושי לא מועט להסדיר מעמדו של אזרח זר שאינו יהודי הרוצה לחיות עם בן זוגו/ במאמר זה נסביר את התהליך שעל בני הזוג "ידועים בציבור" לעבור כדי להסדיר מעמד.

ככלל, מדיניות משרד הפנים היא כי אשרת שהייה תוענק לנתינים זרים רק לפי החוק וזאת במקרים חריגים . עם זאת, במסגרת שיקול הדעת שמוקנה לשר הפנים, יכול הוא ליתן היתר לשהייה בישראל על בסיס טעמים הומניטריים.

בישראל נשללת האפשרות מיהודי להינשא בנישואין אזרחיים, במקום זאת עליו להרחיק לארצות נכר כדי להינשא, במאמר זה נציע אפשרות להינשא בנישואין אזרחיים מבלי לעזוב את הארץ, באמצעות מיופי כח במדינת "אל סלוודור"

לשר הפנים הסמכות לגרש אזרח זר השוהה ללא היתר שהייה כדין, לשם כך ניתן צו גירוש כנגדו אשר קרוי בשם "צו הרחקה", לשם ביצועו היעיל של צו ההרחקה ניתן "צו משמורת" המהווה למעשה צו מעצר זמני כדי לממש את גירושו

מדיניות הממשלה לצמצום תופעת העובדים הזרים בישראל בכלל, ובתחום התעשייה בפרט, נועדה לקדם תכלית כלכלית וחברתית חשובה שערכה רב. יחד עם זאת, המשק הישראלי זקוק נואשות לעובדים זרים מומחים בתחומים ספציפיים.

חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה) שנחקק לפני כעשור, מונע מאזרח ישראלי שנישא לפלסטיני להסדיר מעמדו במדינת ישראל ולגור עמו בגבולותיה, יחד עם זאת קיימים חריגים בהם ניתן להסדיר מעמד, על כך ועוד נסביר במאמר זה

חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה) שנחקק לפני כעשור, מונע מתושב ישראלי שנישא לפלסטיני להסדיר מעמדו במדינת ישראל ולגור עמו בגבולותיה, יחד עם זאת קיימים חריגים בהם ניתן להסדיר מעמד, על כך ועוד נסביר במאמר זה

חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה), מונע מישראלי שנישא לפלסטיני להסדיר מעמדו בישראל ולגור עמו בגבולותיה. יחד עם זאת, קיימים חריגים, במאמר זה נעסוק במעמדם של ילדים הנלווים של בן/ת הזוג מנישואיו הקודמים.

בישראל חיים אלפי פלסטינים ששיתפו פעולה עם השב"כ או עם זרועות הביטחון השונים, אלו נקראים בפינו 'משת"פים', ידוע כי מעל ראשם של אלו מרחף גזר דין מוות, במאמר זה נתייחס בפן המשפטי להסדרת מעמדם.

בישראל, קיים קושי להסדיר מעמדו של אזרח זר הרוצה לחיות עם בן זוגו, קל וחומר כאשר מדובר בהסדרת מעמד לילדו של בן הזוג הזר שנולד מנישואיו הקודמים, במאמר זה ניתן הסבר בפן המשפטי ובפן הפרוצדורלי.

במציאות הישראלית הנוכחית סוגיית "דיני הפליטים" מקבלת משמעות מיוחדת, זאת לאור העובדה כי במדינת ישראל שוהים כיום מאות פליטים ממדינות שונות, המבקשים מקלט מדיני על פי אמנת הפליטים, שעליה חתומה מדינת ישראל

המשק הישראלי זקוק נואשות לעובדים זרים בתחומים ספציפיים בהם קיים מחסור חמור בעובדים ישראלים מוכשרים בתחום, כך לדוגמא, בענף הסיעוד והבנייה. במאמר זה ניתן הסבר ורקע כללי בנושא.

הליך הביקורת על החלטת משרד הפנים מתחילה בהגשת ערר בתוך פרק זמן של 45 יום, הגשת ערר מהווה למעשה שלב הכרחי של מיצוי ההליכים המנהליים קודם להגשת עתירה בפני בית המשפט המוסמך.

ועדת ההשגה הוקמה, בין היתר על מנת לשמש כמסננת לעתירות מנהליות. זאת, כדי למנוע הגעה בלתי נחוצה של עניינים שניתן לבררם או לפוטרם במסגרת ועדת ההשגה, ולהקל מהעומס המוטל על בתי המשפט לעניינים מנהליים.

תוקף גיור שבוצע בקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות. החובה המוטלת על משרד הפנים ברישום "יהודי". מאיזה שלב אדם שאינו אזרח ישראלי, יכול לעבור גיור בארץ.

אישור אפוסטיל ניתן בהתאם לאמנת האג, והוא מהווה למעשה אישור בינלאומי המאמת את אותנטיות המסמך. האישור מיועד למדינות החתומות על אמנת האג. במאמר נסביר את משמעותה של אמנת האג לאישור-אפוסטיל.

אישור אפוסטיל ניתן בהתאם לאמנת האג, והוא מהווה למעשה אישור בינלאומי המאמת את אותנטיות המסמך. האישור מיועד למדינות החתומות על אמנת האג. במאמר נביא את רשימת המדינות החתומות על אמנת-האג.

סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל, מונה החוק את כל סוגי האשרות ורישיונות הישיבה הקיימים, סוגי האשרות נחלקים לשתי קטגוריות עיקריות, ביקור והגירה במאמר זה נמנה את כל סוגי האשרות ומעמדם בישראל.

ככלל בקשות לאשרות כניסה כתיירים באשרות מסוג ב/2 תוגשנה בנציגויות ישראל בארצות המוצא בחו"ל, למעט במקרים בהם מדובר בזר ממדינה עמה יש הסכמי פטור מאשרות כניסה. במאמר נפרט את דיני האשרות בישראל.

איסור האפליה הינו איסור המושרש בחברה דמוקרטית, איסור זה נובע מזכות השוויון הנגזרת מזכות יסוד כבוד האדם וחירותו המוענקת לכל אדם באשר הוא אדם. אם כך, יש לשאול האם אזרח זר יכול לטעון אפליה במדינת ישראל?