מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv
_______________________________
טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766 פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail: viph120@gmail.com
| | דף הבית >> פלילי >> פלילי - כללי >> דרישת קשר סיבתי |
דרישת קשר סיבתי
מבוא
אין עבירה על החוק וכן אין להעניש אלא על פי חוק או מכוח החוק. החוק קובע, כי על מנת שיהיה אפשרי להאשים אדם בעבירה פלילית ישנו צורך בהוכחה מוחשית- ACTUS REUS, ואין עבירה ללא אשמה. על מנת להטיל אחריות פלילית, יש צורך בהתנהגות פלילית המוגדרת על פי חוק, ולא ניתן להעניש על מחשבות או כוונות, אלא אם הן קשורות לביטחון המדינה.
כדי שתקום אחריות פלילית צריך להתקיים קשר סיבתי בין התנהגות הנאשם לבין התוצאה הנדרשת בעבירה, כחלק אינטגראלית להתקיימותה. הקשר הסיבתי נדרש רק בעבירות תוצאתיות שיהיה קשר סיבתי בין מעשה העבירה לתוצאה, הקשר סיבתי נחלק לשניים, קשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי משפטי[1].
קשר סיבתי עובדתי - הינו דרישת "מבחן האלמלא". השאלה היא האם אלמלא התנהגות הנאשם הייתה נגרמת התוצאה מבחינה עובדתית. הקשר הסיבתי המשפטי - זהו מבחן מורכב, שבחלקו בוחנים את הצפיות מהמעשה של הנאשם - האם הנאשם יכול וצריך היה לצפות את התרחשות התוצאה? על כך ועוד נעסוק במאמר זה. עוד על קשר סיבתי עובדתי, ראו מאמרנו "קשר סיבתי עובדתי", עוד על קשר סיבתי משפטי, ראו מאמרנו: "קשר סיבתי משפטי".
המסגרת הנורמטיבית - דרישת הקשר הסיבתי
הקשר הסיבתי (להלן - "קש"ס") מתייחס לעבירות תוצאה בלבד, שקיומה מותנה בתוצאה מסוימת. לדוגמא, תוצאת מוות בעבירת הריגה, עבירת חבלה ופציעה – יש להוכיח את קרות התוצאה אך גם את קיומו של קשר סיבתי בין בנעשה לתוצאה עצמה. התוצאה נגרמה עקב המעשה. הקשר הזה בין מעשה לתוצאה נקרא קשר סיבתי וזהו חלק מהיסוד העובדתי של העבירה. קשר סיבתי למעשה הוא החוליה המקשרת בין המעשה לבין התוצאה, יש לבדוק קשר סיבתי בכל עבירות התוצאה (גם את מדובר על עבירת רשלנות, אחריות קפידה). האם המעשה גרם לתוצאה. הקש"ס הוא דרישה כחלק מהיסוד התוצאתי, אם אין קש"ס לא ניתן להרשיע בעבירה תוצאתית.
הקשר הסיבתי נבחן ונבדק בשני מבחנים: קש"ס עובדתי וקש"ס משפטי[2]. קשר סיבתי עובדתי - הינו דרישת "מבחן האלמלא". השאלה היא האם אלמלא התנהגות הנאשם הייתה נגרמת התוצאה מבחינה עובדתית. הקשר הסיבתי המשפטי - זהו מבחן מורכב, שבחלקו בוחנים את הצפיות מהמעשה של הנאשם - האם הנאשם יכול וצריך היה לצפות את התרחשות התוצאה? ובנוסף בוחנים אם התוצאה נגרמה באופן ישיר ממעשי הנאשם, או שמא יש התערבות של גורמים זרים שמנתקים את הקשר הסיבתי המשפטי ומונעים הטלת אשמה בפלילים? המבחנים מעניקים גמישות לכל מקרה ונסיבותיו, לפי מהות המעשה, לעומת אופי התוצאה ומידתה.
דרישת הקשר סיבתי מעוגנת בס' 18 לחוק העונשין[3]:
"פרט", לעניין עבירה – המעשה בהתאם להגדרתה, וכן נסיבה או תוצאה שנגרמה על ידי המעשה, מקום שהן נמנות עם הגדרת אותה עבירה".
לפי סעיף זה אנו למדים על קשר סיבתי לתוצאה ועל המעשה לתוצאה, כל תוצאה היא תולדה של מעשים רבים ויש גורמים רבים שהביאו לתוצאה האסורה, תוצאה היא של המון גורמים אך אנו רוצים לבדוק מהי הסיבה העיקרית לעבירה האסורה. כאמור, כדי להוכיח קש"ס יש להוכיח שני גורמים: א. קש"ס עובדתי. ב. קש"ס משפטי. מוכיחים אותם במצטבר, מתחילים בקש"ס עובדתי ולאחר מכן בקש"ס משפטי, אם לא מתקיים קש"ס עובדתי לא ניתן להאשים בעבירה בקש"ס המשפטי, ייתכן מצב שבו קיימים הרכיב ההתנהגותי וגם התוצאה, וכן כל התנאים האחרים להתממשות העבירה, אך לא תוטל אחריות פלילית משום שהקש"ס נעדר, רק אם מתקיימים השניים - תוטל אחריות פלילית.
יש מקום נוסף בחוק העונשין שבו המחוקק הביע את עמדתו ביחס לקש"ס, ס' 309[4] דן בשאלה מתי ניתן להטיל אחריות על אדם בגין גרימת מוות – מהם הכלים השונים של מבחן הקש"ס.
ס' 309. גרימת מוות - מהי
בכל אחד מן המקרים המנויים להלן יראו אדם כאילו גרם למותו של אדם אחר, אף אם מעשהו או מחדלו לא היו הגורם התכוף ולא היו הגורם היחיד למותו של האחר:
1. הסב נזק גופני המצריך טיפול רפואי או כירורגי והטיפול גרם למותו של ניזוק, ואין נפקא מינה אם הטיפול היה מוטעה ובלבד שנעשה בתום לב ובידיעה ובמיומנות רגילות, שאם לא נעשה כן - לא יראו את מסב הנזק כמי שגרם למותו של הניזוק;
2. גרם חבלת גוף שלא היתה מביאה למות הנחבל אילו נזקק לטיפול רפואי או כירורגי נכון או אילו נהג זהירות מספקת באורח חייו;
3. באלימות או באיום הביא אדם לעשיית מעשה שגרם למותו, כשהמעשה נראה לנפגע כדרך טבעית בנסיבות המקרה להימלט מן האלימות או מן האיומים;
4. במעשהו או במחדלו החיש את מותו של אדם הסובל ממחלה או מפגיעה שהיו גורמות למותו גם אילולא מעשהו או מחדלו זה;
5. מעשהו או מחדלו לא היה גורם מוות, אילולא נצטרף עמו מעשה או מחדל של האדם שנהרג או של אדם אחר.
ע"פ ביטון נ' מדינת ישראל[5]
לכאורה, ס' 309 עוסק רק בשאלה של גרימת מוות. אך בפועל בפסה"ד הרחיבו את תחולתו. נקבע שהוא חל על מכלול של עבירות פליליות. ס' 309 לא מתיימר למצות את כל המקרים האפשריים של קש"ס. מדובר ברשימה פתוחה של חמישה מקרים, וייתכנו אף כאלה שאינם נמנים בו וקש"ס בכ"ז מתקיים בהם. הסעיף מתבסס על ניסיון להכליל, ניסיון לתרגם קב' של מקרים ספציפיים ולחלץ מהם כלל. הניסיון לעבור מסטנדרט מופשט של קש"ס לכללים הוא ניסיון מוכר במשפט. פעולה זו נעשית ע"י שופטים. המחוקק ביקש לנסח כללים במידת הפשטה נמוכה מהרעיון הכללי של קש"ס, במנותק ממקרים ספציפיים.
סיכום
כדי שתקום אחריות פלילית צריך להתקיים קשר סיבתי בין התנהגות הנאשם לבין התוצאה הנדרשת בעבירה, כחלק אינטגראלית להתקיימותה. הקשר הסיבתי נדרש רק בעבירות תוצאתיות שיהיה קשר סיבתי בין מעשה העבירה לתוצאה, הקשר סיבתי נחלק לשניים, קשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי משפטי[6]. קשר סיבתי עובדתי - הינו דרישת "מבחן האלמלא". הקשר הסיבתי המשפטי - זהו מבחן הצפיות.
יחד עם זאת, לבחינת כל מקרה ומקרה לגופו, יש להיוועץ בעורך דין מומחה בתחום, בעל ניסיון בתחום, לשם קבלת חוות דעת מקצועית.
נכתב ע"י עו"ד מיכאל חוואי
[1] ראה: דנ"א 5712/01 יוסף ברזני נ' בזק, חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, נז - 6 – 385 (2003). ע"פ 70/64 סטרול נ' היועמ"ש, פ"ד יח(3) 395, (1964). ע"פ 100/75 מדינת ישראל נ' בראונשטיין פ"ד כט(2) 464, (1976). ע"פ 341/82 בלקר נ' מדינת ישראל פ"ד מא(1) 1, (1985). ע"פ 482/83 מדינת ישראל נ' סעיד פ"ד לח(2) 533.(1985). ע"פ 707/83 פטרומיליו נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(4) 821, (1986). דנ"פ 983/02 יעקובוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(4) 385, (2004).
[2] ראה: דנ"א 5712/01 יוסף ברזני נ' בזק, חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, נז - 6 – 385 (2003). ע"פ 70/64 סטרול נ' היועמ"ש, פ"ד יח(3) 395, (1964). ע"פ 100/75 מדינת ישראל נ' בראונשטיין פ"ד כט(2) 464, (1976). ע"פ 341/82 בלקר נ' מדינת ישראל פ"ד מא(1) 1, (1985). ע"פ 482/83 מדינת ישראל נ' סעיד פ"ד לח(2) 533.(1985). ע"פ 707/83 פטרומיליו נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(4) 821, (1986). דנ"פ 983/02 יעקובוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(4) 385, (2004).
[3] ס' 18 (א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
[4] סעיף 309 לחוק העונשין, התשל"ז-1973.
[5] ע"פ 403/65 ביטון נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד כ(1) 491, (1966).
[6] ראה: דנ"א 5712/01 יוסף ברזני נ' בזק, חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, נז - 6 – 385 (2003). ע"פ 70/64 סטרול נ' היועמ"ש, פ"ד יח(3) 395, (1964). ע"פ 100/75 מדינת ישראל נ' בראונשטיין פ"ד כט(2) 464, (1976). ע"פ 341/82 בלקר נ' מדינת ישראל פ"ד מא(1) 1, (1985). ע"פ 482/83 מדינת ישראל נ' סעיד פ"ד לח(2) 533.(1985). ע"פ 707/83 פטרומיליו נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(4) 821, (1986). דנ"פ 983/02 יעקובוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(4) 385, (2004).
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
|  | |
|
|
|
