• עקרונות היסוד

• יצירת ודאות דיונית,
• מניעת שרירותיות
• והגשמת העקרונות החוקתיים העומדים בבסיס הליך שיפוטי הוגן,
• השגת תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך.

1. הסדר המצמצם את היקף כתבי הטענות ומחייב להגיש אותם בפורמט אחיד.
2. הסדר שלפיו מסמך אשר אינו עונה אחר דרישת התקנות או אחר הוראות בית המשפט במדויק, לרבות המועדים שהוקצבו להגשתו או היקפו, לא יתקבל לרישום על ידי בעל תפקיד חדש המכונה "מזכיר משפטי".

• הדיון המקדמי והמהו"ת

• לבחון האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך, או לכל הפחות, להסכים על הצעדים שיש לנקוט כדי לצמצם ולייעל את ההליך המשפטי.
•  עליהם להעמיד את נושא חוות הדעת, אדם או חפץ, לבדיקה בידי מומחה מטעם בעל הדין שכנגד או מינוי של מומחה מוסכם.
• עליהם לקדם בצורה משמעותית את הליכי גילוי המסמכים כבר בתקופה המקדמית כדי להגיע ערוכים ומוכנים יותר בפני השופט. [על בעלי הדין לתכנן את מהלך המשפט מראש עד כמה שניתן, לפיכך תצהירי גילוי המסמכים יוחלפו לאחר הגשת כתבי הטענות (בתוך 30 ימים) בתקופה המקבילה לעריכת הדיון המקדמי].

1. בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף
2. ותובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

• ההיבט התוכני והצורני של כתבי הטענות לרבות תיקונם

• במחוזי בתביעה כספית שסכומה עולה על 2.5 מיליון שקלים, בתביעה על נזק גוף ובתביעה מכוח הפלת"ד-  לא יעלה על 5 עמודים.

• , בתביעה לסעד כספי במחוזי שסכומה עולה על 2.5 מיליון שקלים, תביעה על נזק גוף ותביעה מכוח הפלת"ד-  לא יעלה על 25 עמודים.

1. חלק 1:  כותרת: שם בימ"ש כולל פרטי הצדדים ומענם ופרטים טכניים מובנים: כמו בכתב התביעה.
2. חלק 2: עיקר הטענות: פירוט תמציתי של טענות מקדמיות, טענות ההגנה וטיעונים לעניין הסעד המבוקש; מגבלת עמודים: כמו בכתב תביעה. (תקנה 13)
3. חלק 3: טיעון עובדתי: פירוט העובדות המבססות את טענות הצד. (תקנה 14)

• כתב תשובה הוא מסמך שאין חובה להגישו (תקנה 18 (א) רישא). תובע רשאי להגיש כתב תשובה שלא יכלול נימוק תביעה חדש או כל טענה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות; לא הגיש התובע כתב תשובה יראו אותו כמכחיש את כל הטענות שנטענו בכתב ההגנה, ובלבד שהתובע לא הודה בהן במפורש.
• התקנות החדשות מגבילות את היקף העמודים לבקשה ותשובה עד 5 עמודים: למעט בקשה לסעד זמני שמוגבלת ל- 8 עמודים. התצהירים המצורפים, לבקשה או לתשובה, לא יעלו על 3 עמודים, ובבקשה לסעד זמני על 6 עמודים.
• תשומת הלב כי התקנות החדשות אינן קובעות מפורשות מגבלה הנוגעת למספר העמודים המוגשים בתצהירי עדות ראשית, אך הן מאפשרות לבית המשפט להגביל את אורך התצהיר. שכן, הנחת המוצא היא שעדות ראשית תישמע בעל-פה.
• בכל הנוגע למסמכים אותם יש לצרף לכתבי הטענות מדובר בחידוש משמעותי. יש לצרף מסמכים אלה בלבד, והם יהיו נספחי כתבי הטענות:
  1. העתק של מסמך מהותי וכל כתב אחר המשמש ביסוד הנטען בכתב הטענות. אם המסמך אינו ברשותו –יצוין בידי מי או היכן הוא מצוי, למיטב ידיעתו של בעל הדין.
  2. חוות דעת של מומחה רפואי שבכוונת בעל הדין להסתמך עליה במהלך המשפט.

1. פרטי עורך הדין המייצג – יש לציין בכתב התביעה את שם עורך הדין של התובע (אם הוא מיוצג), לרבות מספר רישיונו, המען שלו ופרטי ההתקשרות.
2. יש לציין את סוג התביעה, לפי רשימה שמנהל בתי המשפט יורה.
3. לפרט את רשימת כל הסעדים המבוקשים ולציין את שווי נושא התובענה, למעט שני חריגים ספציפיים כאמור: 1) בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף  2) ובתובענה שעילתה פלת"ד.
4. על התובע לציין מראש בכתב התביעה את סכום האגרה שעליו לשלם, וכן להפנות להוראת הדין שבתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז- 2007, שלפיה יש לגבות אגרה. אם התובע פטור מאגרה, עליו להפנות לתקנה הפוטרת אותו מתשלום לפי תקנות האגרות.
5. על בעל הדין לפרט באופן ספציפי את דבר קיומו של הליך נוסף בבית משפט או בבית הדין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע "הוא צד לו או היה צד לו".
6. יש לציין אם מי מבעלי הדין הוא פסול דין או קטין או אם מדובר בתאגיד (ואת דרך התאגדותו).
7. הזמנה לדין:

1. אם מדובר בהמצאה ישירות לעורך הדין – אין צורך לצרף לכתב התביעה הזמנה לדין. שכן, קיימת חזקה לפיה עורך הדין יודע את משמעות ההמצאה ביחס למרשו;
2. אם מדובר בהמצאה לבעל דין שאיננו מיוצג – הזמנת הנתבע לדין תיערך לפי טופס 2 שבתוספת הראשונה לתקנות החדשות. דהיינו, אם לפי התקנות הישנות הזמנה נערכה על גבי מסמך נפרד בכתב התביעה ונחתמה על ידי פקיד משפט, מעתה, בהתאם לתקנות החדשות, התובע יידרש לכלול את נוסח ההזמנה לדין במסגרת הכותרת.

• הערכאה השיפוטית שאליה הוגש כתב התביעה וכן מספר התיק בבית המשפט;
• שם התובע ועורך דינו ופרטיהם כפי שהם מופיעים בכתב התביעה ושמו של הנתבע ומספר זהותו ;
• שם עורך דינו של הנתבע אם הוא מיוצג, לרבות מספר רישיונו ;
• מען ופרטי התקשרות של הנתבע ושל עורך דינו;
• אם הנתבע הוא פסול דין או קטין, כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – ציון עובדה זו, או תאגיד – ציון עובדה זו ודרך התאגדותו;

• בתקנה 30 נקבע כי בנוסף לחובת פירוט המועד האחרון להגשת כתב ההגנה בשולי כותרת המסמך, ישנה חובה לפרט גם מהו המועד שבו הומצא לו כתב התביעה.
• תקנה 14 קובעת כי כתב טענות יכלול בחלק זה פירוט העובדות המשמשות יסוד לכתב הטענות וכל מידע נוסף שתכליתו לסייע בהבהרת המחלוקת ובמיקוד הפלוגתות שבין בעלי הדין.
• תקנה 14 (ב) קובעת בפירוש, כי הנתבע ייחשב מודה בכל העובדות הכלולות בכתב התביעה, זולת הטענות שהכחיש באופן מפורש ומפורט, בחלקו השלישי של כתב ההגנה. אולם, לעניין שיעור דמי נזק יראו אותו כשנוי במחלוקת, אלא אם הודה בו במפורש.

1. הוכחה מספקת של התביעה, כולה או מקצתה;
2. לתת פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד. (פסק דין בהיעדר הגנה)

1. טענת חוסר סמכות, תניית שיפוט זר או פורום בלתי נאות – יעלו ב"הזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה".(תקנה 29)
2. התיישנות – תעלה "בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה". (סעיף 3 בחוק ההתיישנות, תשי"ח 1958- , הקובע כי "אין נזקקים לטענת התיישנות אם לא טען הנתבע טענה זו בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה".
3. עיכוב הליכים בשל קיומה של תניית בוררות – לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה. (סעיף 5 (ב) בחוק הבוררות, תשכ"ח 1968
4. מעשה בית דין – בהזדמנות הראשונה לאחר שנודע לטוען אותה על עצם קיומה. חשוב לציין, כי תקנה 28 לתקנות החדשות קובעת, כי יש לכלול טענה מקדמית לכל המאוחר בכתב ההגנה.(כנקבע בפסיקה) טענה מקדמית שלא פורטה בכתב ההגנה לא תועלה בשלב מאוחר יותר (תואם לתקנה 13), אלא אם כן בית המשפט נתן רשות לכך. דהיינו, יש לטעון תמיד "טענה מקדמית" בהזדמנות הראשונה.
   • ההבדל בין תקנה 28 ל- 29 נעוץ בכך שככלל יש להעלות טענות מקדמיות במסגרת כתב ההגנה (תקנה 28), ואולם אם הוגש כתב טענות נוסף כמו תשובה לבקשה לסעד זמני (לפני שהוגש כתב הגנה) הרי שיש להעלות טענות של חוסר סמכות, פורום בלתי נאות ותנית שיפוט זר, עוד במסגרת אותה תגובה כאמור (תקנה 29).
      

• כתב תביעה שכנגד; כתב הגנה שכנגד; כתב תשובה שכנגד; והודעה לצד שלישי

• צד שלישי שהומצאה לו הודעת צד שלישי אינו יכול להגיש תביעה שכנגד. [תקנה 23(ג)]
• בשונה מתקנה 52 לתקנות הישנות בה נקבע כי נתבע רשאי להעלות טענת קיזוז בכתב ההגנה, הרי שנוסח תקנה 21 אינו כולל הוראה זו. יחד עם זאת, הואיל וזכות הקיזוז הנה זכות מהותית (להבדיל מזכות דיונית), הרי שניתן לטעון כי ניתן להעלותה בכתב ההגנה, גם תחת התקנות החדשות.

1. מקרים בהם הנתבע זכאי מהצד השלישי להשתתפות, לשיפוי או לביצוע פעולה בנוגע לסעד הנתבע;
2. מקרים בהם מתקיים קשר עובדתי או משפטי משותף בסוגיה שבין הנתבע לצד השלישי, הכרוכה בנושא התובענה.

• במסגרת תביעה במסלול של דיון מהיר, אין הנתבע בעל זכות מוקנית להגשת הודעה לצד שלישי, וזו טעונה קבלת רשות של בית המשפט. (תקנה 80)

1. תקנה 23 (א) - התקנות הנוגעות לכתבי טענות (תביעה, הגנה ותשובה), יחולו בשינויים המחויבים על הודעה לצד שלישי, על כתב ההגנה של הצד השלישי ועל כתב התשובה לכתב הגנה זה.
2. תקנה 23 (ב) - הודעה לצד שלישי בהליך בסדר דין רגיל תוגש בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנה - 60 ימים או 120 ימים בתביעות רשלנות רפואית, אלא אם המועד הוארך מטעמים המצדיקים זאת. (יש לצרף להודעה לצד שלישי העתקים מכל כתבי הטענות שהוגשו בהליך).[מפנה לתקנה 9(ב)]
3. תקנה 23 (ג) - צד שלישי שהומצאה לו הודעה הינו נתבע לכל דבר, אך הוא אינו יכול להגיש תביעה שכנגד. מדובר בחידוש לעומת התקנות הישנות שלא הגבילו זאת.
4. תקנה 23 (ד) - צד שלישי שהומצאה לו הודעה יכול לחלוק על ההודעה ו/או על התובענה באמצעות הגשת כתב הגנה בתוך 60 ימים מהיום שההודעה הומצאה לו.
5. לצד זאת, נעיר שבהליך דיון מהיר, ככל שבית המשפט התיר לתת הודעה לצד שלישי, יעמדו לרשות הצד השלישי 45 ימים להגיש כתב הגנה
6. תקנה 23 (ה) קובעת כי שאר סדרי הדין (עיתוי שמיעת ההודעה וסדר ניהולה) ייקבעו לפי שיקול דעתו של בית המשפט. (מקבילה במהותה לתקנה 222 לתקנות הישנות).

• יש לשים לב כי ההסדר שבתקנה 223 (ב) לתקנות הישנות, לפיו בכל מקרה לא ניתן להוציא לפועל פסק דין כנגד הצד השלישי אם בעל הדין שנתן את ההודעה לא קיים את פסק הדין נגדו באותה תובענה, אינו כלול בתקנות החדשות.
  
   
• תיקון כתב הטענות
• השיקולים בבחינת תיקון כתב טענות

• המועד להגשת בקשה לתיקון כתב טענות

• המועד להגשת כתב טענות מתוקן

• זכות בעל הדין שכנגד להגיש כתב טענות מתוקן מטעמו

• המועד להגשת כתב טענות מתוקן מטעם בעל הדין שכנגד

• אי הגשת כתב טענות מתוקן על ידי בעל הדין שכנגד

• צירוף תצהיר לכתב הטענות המתוקן

• תיקון כתב טענות לאחר קבלת חוות דעת

• תיקון כתב טענות בשל לשון מבזה או מבישה

1. איחוד עילות תביעה וצירוף/מחיקת בעלי דין

• תביעת מלוא הסעד מכוח עילת התביעה אחת [תקנה 25 (א)]

1. תובע רשאי לבקש מבית המשפט רשות לפצל את סעדיו, כך שיותר לו להגיש תביעה נוספת בגין סעד שלא נכלל בתביעתו המקורית.
2. כאשר הדין מתיר לתובע לפצל את סעדיו, ולא לתבוע את כולם במסגרת אותה תביעה [למשל תקנה 81 (א) הנוגעת לתביעה לפינוי מושכר במסגרת דיון מהיר (פינוי-קנייני+דמי שימוש-עשיית עושר ולא במשפט].

• איחוד דיון בתובענות

• סילוק על הסף של כתבי טענות

1. מחיקה על הסף - תקנה 41; מסלול זה אינו יוצר מעשה בי דין, ומאפשר לחדש את התובענה בהתאם לקבוע בתקנה.
2. מחיקה בשל שימוש לרעה בהליכי משפט - תקנה 42; מסלול זה אינו יוצר מעשה בי דין.
3. דחייה במקרים מיוחדים – תקנה 43 לתקנות; מסלול זה יוצר מעשה בי דין.
4. הפסקת תובענה לבקשת תובע – תקנה 44; הפסקת התובענה תהא על דרך של מחיקה מסלול זה אינו יוצר מעשה בי דין.
5. מחיקה מנהלית מחוסר מעש – תקנה 45; מונה שורה של עילות מכוחן בית המשפט רשאי למחוק כתבי טענות; מסלול זה אינו יוצר מעשה בי דין.

• סמכות בית המשפט לסילוק כתבי טענות, בין אם מחיקה או דחייה או אם כתב ההגנה אינו מגלה הגנה – ליתן פסק דין, קיימת אף במסגרת סמכויות בית המשפט בשלב קדם המשפט. [תקנה 63 (ב)(16)]
• בסמכות בית המשפט להורות בכל עת על הפרדת הדיון, כך שידון בחלק מהעילות או הסעדים בנפרד, לצורך ייעול ההליך וככל שיראה לנכון, (תקנה 76)  גם במהלך קדם המשפט. [תקנה 63(ב)(5)]
• יש לזכור כי סילוק על הסף הינו סעד דרסטי, ונראה כי מידת הזהירות והריסון שבתי המשפט נקטו עד כה בשימוש בכלי זה, עדיין נכונה ורלוונטית תחת התקנות החדשות. כל שכן, כאשר עומדים בפני בית המשפט אמצעים פוגעניים פחות, כגון מתן אפשרות לתיקון כתב הטענות, תוך חיוב בהוצאות (לצד השני או לטובת אוצר המדינה).

1. כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה –דומה לנוסח התקנות הישנות
2. מכתב התביעה עולה כי התביעה היא טרדנית או קנטרנית –דומה לנוסח התקנות הישנות,
3. התובע מתמיד, באופן שאינו מניח את הדעת, להימנע מלקיים הוראה מתקנות אלה או נמנע מלקיים החלטה או הוראה של בית המשפט – מדובר בתוספת. למעשה, בעיגון רחב של הכלל שחל על פי התקנות הישנות.

4. כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה –

• הסמכות לעיל נתונה לבית המשפט בכל עת.

1. בית המשפט רשאי להתנות את מחיקת כתב התביעה בתנאים,
2. להורות כי דיון בתביעה חדשה יימשך מהשלב שבו נמחקה התביעה הנוכחית.
3. בית המשפט יכול להתנות הגשת תביעה חדשה, בין היתר, בהוצאות.

1. מעשה בי דין – בדומה לתקנה 101 (א (1)) לתקנות הישנות. כך, למשל, עילת תביעה שנדונה והוכרעה יוצרת מעשה בי דין ומונעת הגשת תביעה נוספת באותה עילה.
2. התיישנות – יצוין כי בתקנות הישנות עילה זו אינה מוזכרת מפורשות, ברם אין הדבר משנה מהדין הקיים בהקשר של דחיית תובענה מחמת התיישנות.
3. כל נימוק אחר שלפיו בית המשפט סבור כי ראוי ונכון לדחות התביעה – מדובר בסעיף סל הדומה בניסוחו לתקנה 101 (א (3)) לתקנות הישנות. כך, למשל, העדר יריבות או חוסר תום לב קיצוני. הסמכות לעיל נתונה לבית המשפט בכל עת.

• במסגרת העילות דלעיל, לא מצאנו את עילת חוסר הסמכות, אשר מופיעה בתקנות הישנות [תקנה 101 (א)(2)] . הסיבה לכך הנה, כי בפועל בתי המשפט לא נטו לדחות תביעות בשל חוסר סמכות, ולרוב הורו על העברת העניין לבית המשפט לו נתונה הסמכות [בין אם עניינית ובין אם מקומית- תקנה 101 (ב)].

• תשומת לב, כי תקנה 154 לתקנות הישנות חלה גם ביחס לתביעה שכנגד, בעוד שבנוסח התקנות החדשות אין התייחסות לתביעה שכנגד. יחד עם זאת, נראה כי פרשנות תכליתית תחיל את הכללים החלים לפי תקנה זו הן על תובע בתביעה ראשית, והן על תובע בתביעה שכנגד.
• תקנה 154 לתקנות הישנות קובעת את סמכויות בית המשפט ואת התוצאות של אישור או סירוב בית המשפט לבקשת המחיקה. בתקנה 154 (ב) לתקנות הישנות נקבע כי בית המשפט רשאי לקבוע תנאים להפסקת ההליכים ולפסוק הוצאות; ובתקנה 154 (ג) לתקנות הישנות, נקבע כי אם סירב בית המשפט לבקשה, ובעל דין לא המשיך בתובענה, בית המשפט רשאי לדחות את תביעתו. פירוט זה לא קיים בנוסח תקנה 44. לאור העובדה שעסקינן בתקנה המקנה שיקול דעת לבית המשפט, נראה כי סמכויות בית המשפט בהתאם לתקנות הישנות קיימות גם בהקשר זה. ממילא ניתן לסבור כי דחיית התביעה בנסיבות שתוארו בתקנה 154 (ג) לתקנות הישנות, יכולה להיות נכונה תחת "כל נימוק אחר" במסגרת תקנה 43 לתקנות החדשות.
• במסגרת תקנה 44 אין הוראה, כפי שהייתה קיימת בתקנה 155 לתקנות הישנות, הקובעת תשלום הוצאות בתובענה שהופסקה כתנאי לפתיחה בתובענה חדשה. ברם, בשים לב לסמכות בית המשפט בכל הנוגע להוצאות, ניתן לסבור כי סמכות זו נותרה בעינה.

1. תקנה 45 (א) קובעת סמכות מנהלית למזכירות בית המשפט – אם מדובר בתביעה או בקשה שלא נעשה בה כל מעש מצד בעל דין במשך שישה חודשים ללא הצדקה, מזכירות בית המשפט תיתן התראת מחיקה בכתב לבעל דין, 20 ימים מראש לפחות, כי עליו לתת טעם מדוע לא יימחק ההליך. אם לא ניתן טעם בתוך פרק זמן של של 20 ימים, יימחק ההליך בלא צורך בהחלטה שיפוטית; אם ניתן טעם – יחליט בית המשפט בעניין.
   • בתקנות הישנות לא נקבע משך התקופה שתיחשב "חוסר מעש", והתקופה למתן הטעם הייתה של 30 ימים.
2. תקנה 45 (ב) קובעת כי מזכירות בית המשפט רשאית למחוק את כתב הטענות, בלא החלטה שיפוטית, אם בתוך פרק זמן מסוים, לא מילא התובע או המבקש הוראה של בית המשפט (בתקנות הישנות לא נקבעה הוראה כזו), ובלבד שניתנה לתובע או המבקש התראה בכתב 20 ימים מראש , לתת טעם מדוע לא יימחק כתב הטענות הרלוונטי, והוא לא עשה כן. אם התובע או המבקש נתן טעם במסגרת פרק הזמן שנקבע לכך – יחליט בעניין בית המשפט.
3. תקנה 45 (ג) קובעת שבעל דין רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לביטול המחיקה המנהלית, בתוך 14 ימים מעת שהומצאה לו הודעת המחיקה, וביהמ"ש רשאי לבטלה מטעמים מיוחדים.

• ביטול מסלולים

• בחוק ההוצאה לפועל נקבע ביחס להוצאה לפועל של שטרות (סעיף 81 א לחוק ההוצאה לפועל) וביחס לביצוע תביעה על סכום קצוב (סעיף 81 א 1 לחוק ההוצאה לפועל) כי יש לראות את ההתנגדות להליך כבקשת רשות להתגונן.
• חלק מהשיקולים שנבחנו ע"י הוועדה לבחינת דרכי ייעול ההליכים המשפטיים והובילה לביטול ההליכים לעיל:
  • רצון לקבוע האחדה של סדרי הדין ופישוטם;
  • הקלות שבה ניתן לקבל רשות להתגונן, ולחלופין – האפשרות לבקשת מחיקת כותרת;
  • הדיון לבקשת רשות להתגונן יותר ארוך מישיבת קדם משפט וגוזל זמן שיפוטי רב; לעתים שופט אחד דן בבקשת רשות להתגונן ושופט אחר בתביעה עצמה, מה שמצריך ששני שופטים ילמדו את התיק; הזמן הנדרש לבירור התיק הוא ארוך יותר, משום שלאחר מתן רשות להגן, עובר התיק ל"תור" של התיקים הרגילים.
     
• דיון מהיר

1. תביעה שסכומה או שווי נושאה אינו עולה על 75,000 ₪ זולת:

• תביעה שהוגשה בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית
• תביעה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה 1975

2. תביעה לפינוי מושכר

• ערוך לפי נוסח טופס 5 שבתוספת הראשונה (תצהיר בג"צי/תצהיר לאימות העובדות). אין צורך לעמוד ברף של "טעמים מיוחדים שיירשמו" אם מציגים תצהיר מטעם אדם אחר, אלא לפרט בתצהיר מה הטעם בעטיו לא היו ידועות לבעל הדין העובדות המוצגות בתצהיר.
• לצרף חוות דעת מומחה אם נדרש.
• רשימה של המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו, ושאותרו לאחר חקירה ודרישה ; לצרף העתק של המסמך לכתב הטענות; בעניין זה, יש חידוש מסוים לתקנות החדשות שקובעות שאם מסמך אינו מצוי עוד ברשותו או בשליטתו, יפרט את הנסיבות הקשורות לכך. דהיינו, יש לציין מראש מדוע המסמך אינו מצוי עוד ברשותו ובידי מי הוא מצוי כעת [תקנה 79 (א 2)].

1. היא מהווה תביעה במסלול דיון מהיר, בהתאם להגדרתה בתקנות.
2. תביעה שכנגד ללא מגבלת סכום, ובלבד שנושא התובענה שכנגד ונושא התביעה העיקרית הוא אחד או שהתביעות נובעות מאותן נסיבות

1. תקנה 79(א)(2) (מפנה לתקנה 60) - אי צירוף רשימת מסמכים – בית המשפט רשאי:              1) להטיל הוצאות על צד שלא קיים חובתו כראוי; 2)  למחוק כתב טענות; 3) לא לקבל את המסמך כראיה, ועוד.
2. תקנה 59(ב) - (בניגוד לתקנה 214ח לתקנות הישנות שקבעה 3 הוראות להליכים מקדמיים נותרה רק 1) העלאת טענת חיסיון לגבי בקשה בעניין הליך גילוי ועיון ומענה לשאלון – בית המשפט רשאי לעיין במסמך כדי להחליט אם יש ממש בטענה זו.
    

• ישיבת קדם משפט

• תצהירי עדות ראשית

• תביעה לפינוי מושכר

• תקנה 81 (ב) - 30  ימים להגשת כתב הגנה
• תקנה 81 (ה) - דיון בתביעה לא יאוחר מ- 30 ימים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון.

• תקנה 82 (א) -פסק דין יינתן בתוך 14 ימים מתום הדיון בתובענה, זולת אם נשיא בית

• תקנה 81 (ג) - לא ניתן להגיש תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי.
• תקנה 80 (ז) - בעלי הדין רשאים להגיש רשימת אסמכתאות משפטיות ועיקרי טיעון בכתב 14 ימים לפני המועד שנקבע לדיון בתובענה, ובהיקף של 5 עמודים. 
• תביעה לפינוי מושכר לא תכיל סעדים נוספים. התובע רשאי לתבוע בהליך נפרד, ללא צורך בקבלת רשות מבית המשפט, סעדים נוספים בשל אותה עילה.
• תקנה 81 (א) - אם הוגשה תביעה נוספת בשל אותה עילה אבל נתבע בה סעד אחר, על התובע החובה 1) להודיע על כך לבית המשפט 2) ויידרש לציין אם מתקיימים בתביעה הנוספת (עם הסעד האחר) התנאים הנדרשים לצורך קיום דיון בה במסלול של דיון מהיר.
  

• המזכיר המשפטי ועקרון "לא יקובל לרישום"

• מועדים