_____________

 

_____________

 
ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית 600 ש"ח
לרכישה לחץ כאן
_____________
 
 
מאמרים / סוגיות בודדות מתוך ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית - 80 ש"ח למאמר
לרכישה לחץ כאן
 
_____________
 

  

מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv
_______________________________
טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766    פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail:  viph120@gmail.com 
                                                
דף הבית >> אזרחי מסחרי >> דיון מקדמי

הדיון המקדמי

מבוא

כחלק מהרפורמה שבוצעה בתקנות סדר הדין האזרחי, קבע המחוקק הלכה חדשה, כפי שמפורט בתקנות 34 ו- 35 לתקנות סדר הדין האזרחי החדש[1], בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב הטענות האחרון ובטרם הצדדים יופיעו בפני בית המשפט ינהלו בעלי הדין ובאי כוחם, פגישה מקדמית מחוץ לכותלי בית המשפט לפחות פעמיים, המחוקק הגדיר את הפגישה הזאת כ"דיון מקדמי", למרות שמדובר בפגישה בין הצדדים ללא נוכחות גורם שיפוטי ומחוץ לכותלי בימ"ש. על כך ועוד נעסוק במאמר זה. על פגישת מהות, ראו מאמרנו: פגישת מהו"ת.

המסגרת הנורמטיבית
כאמור, תקנות 34 ו- 35 לתקנות סדר הדין האזרחי החדש[2] קובעות מעמד משפטי חדש לחלוטין במשפט האזרחי – הדיון המקדמי. בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב הטענות האחרון ובטרם הצדדים יופיעו בפני בית המשפט ינהלו בעלי הדין ובאי כוחם, דיון מקדמי. עליהם להיפגש מחוץ לכותלי בית המשפט לפחות פעמיים.

במהלך הדיון המקדמי יש לבצע את הדברים הבאים המגשימים את המטרה שלשמה חוקק חוק הדיון המקדמי:
  1. לבחון האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך, או לכל הפחות, להסכים על הצעדים שיש לנקוט כדי לצמצם ולייעל את ההליך המשפטי.
  2.  עליהם להעמיד את נושא חוות הדעת, אדם או חפץ, לבדיקה בידי מומחה מטעם בעל הדין שכנגד או מינוי של מומחה מוסכם.
  3. עליהם לקדם בצורה משמעותית את הליכי גילוי המסמכים כבר בתקופה המקדמית כדי להגיע ערוכים ומוכנים יותר בפני השופט. [על בעלי הדין לתכנן את מהלך המשפט מראש עד כמה שניתן, לפיכך תצהירי גילוי המסמכים יוחלפו לאחר הגשת כתבי הטענות (בתוך 30 ימים) בתקופה המקבילה לעריכת הדיון המקדמי].
 
עריכת תשאול מוקדם, מחוץ לכותלי בית המשפט, מסייע לצדדים לחסוך בשאלות מיותרות בחקירה הנגדית, להעריך מראש את הסיכון בהליך, ועל ידי כך להניע את הצדדים לקראת הגעה לפשרות וכפועל יוצא לחסוך לצדדים הוצאות משפט מיותרות.

התקנות מחריגות מן החובה בעלי דין שאינם מיוצגים, ככל הנראה כדי למנוע פגיעה בזכויות דיוניות של בלתי מיוצגים.
כאמור, המחוקק הגדיר פגישה זאת כדיון מקדמי למרות שמדובר בפגישה מחוץ לבית המשפט, שאינה נערכת בפני גורם שיפוטי כלשהי, התקנות מכתירות את המעמד כ"דיון", הסיבה לכך היא שבכוונת המחוקק שלמתרחש בדיון המקדמי עשוי להיות השפעה של ממש על תוצאות המשפט עצמו. הצדדים יכולים למצוא עצמם בדיון של ממש, ואולי אף בחקירה נגדית, על הסוגיות השנויות ביניהם במחלוקת.

הישיבה המקדמית אינה מוגדרת "ישיבת מו"מ חסויה", אלא עשויה להיחשב דיון לכל דבר ועניין, אם כי מקדמי. וקיימת חובת דיווח/תיעוד על פי טופס ייעודי. (שאלת התיעוד של הדיון המקדמי ועד כמה מה שנאמר בו יכול "לייצר" ראיות כגון הודאת בעל דין, תקבע על פי מדיניות שיפוטית של בתי המשפט).

זאת ועוד, על פי תקנה 36[3], על הצדדים, בתום הדיון המקדמי ולא יאוחר מ 14 ימים לפני המועד שנקבע לישיבת קדם - המשפט הראשונה, להגיש דיווח אשר לדיון המקדמי שביצעו, לפי טופס 4 שבתוספת הראשונה ויצרפו אליו את המסמכים הנחוצים שהוצגו במהלך הדיון המקדמי ולפי תקנה 35 (ב). באין הסכמה לדיווח משותף, יגיש כל בעל דין את הטופס האמור מטעמו בלבד.

מנוסח תקנה 36, משתמע כי בית המשפט לא יאפשר לצדדים "לצאת ידי חובה" באמצעות תיאור לקוני, אלא ידרוש לדעת כי הצדדים קיימו דיון בעל תוכן ממשי.

בנוסף לאמור לעיל, תקנה 39[4] קובעת כי הדיון המקדמי ופגישת המהו"ת לא יחולו במקרים הבאים:
  1. כאשר ההליך מוגש בהסכמת הצדדים, כגון בקשה למתן תוקף של פסק דין להסדר גישור או הסכם בוררות.
  2. בתביעה לפינוי מושכר.
  3. בתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים לפי סעיף 77 לחוק בתי המשפט.
  4. בתביעה שנקבעו לגביה סדרי דין מיוחדים כגון בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, הליכי חדלות פירעון, ועוד.
  5. הליך שבו נשיא בית המשפט או שופט שמינה לכך. ולעניין השתתפות בפגישת מהו"ת אף ממונה שהוא שופט, התיר לבעל הדין, מטעמים מיוחדים, שלא לפעול לפי הוראות פרק זה.
  6. לבית המשפט נתון שיקול דעת להורות גם במקרים חריגים אלה לקיים את הוראות הפרק, לרבות הפניית בעלי הדין לקיים פגישת מהו"ת.

סיכום
בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב הטענות האחרון ובטרם הצדדים יופיעו בפני בית המשפט ינהלו בעלי הדין ובאי כוחם, עליהם להיפגש מחוץ לכותלי בית המשפט לפחות פעמיים, פגישות אלו נקראות "הדיון המקדמי". הדיון המקדמי, מסייע לצדדים לחסוך בשאלות מיותרות בחקירה הנגדית, להעריך מראש את הסיכון בהליך, ועל ידי כך להניע את הצדדים לקראת הגעה לפשרות וכפועל יוצא לחסוך לצדדים הוצאות משפט מיותרות.
יחד עם זאת, לבחינת כל מקרה ומקרה לגופו לשם קבלת חוות דעת מקדימה, יש להתייעץ עם עורך דין המומחה בתחום.
 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי

[1] תקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018
[2] תקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018
[3] תקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018
[4] תקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
לייבסיטי - בניית אתרים