_____________

 

_____________

 
ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית 600 ש"ח
לרכישה לחץ כאן
_____________
 
 
מאמרים / סוגיות בודדות מתוך ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית - 80 ש"ח למאמר
לרכישה לחץ כאן
 
_____________
 

  

מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv
_______________________________
טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766    פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail:  viph120@gmail.com 
                                                
דף הבית >> פלילי >> פלילי - כללי >> ההבדל בין אי מניעת פשע לבין חיפוי על עבירה

 

 

ההבדל בין אי מניעת פשע לבין חיפוי על עבירה

מבוא

אי מניעת פשע היא עבירה פלילית מסוג "עוון", המופיעה בחוק העונשין בישראל. בסעיף 262 לחוק העונשין[1] נאמר: "מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו - מאסר שנתיים". המושג "פשע" המופיע בסעיף זה הוא במשמעות המצומצמת שניתנה למושג זה בחוקי מדינת ישראל - עבירה שנקבע לה עונש חמור מאשר מאסר לתקופה של שלוש שנים[2].

יש לציין, כי יש לעבירה של אי-מניעת פשע אחות רעה וגרועה הימנה, והיא העבירה הקרויה "חיפוי על עבירה" – עבירה כהוראת סעיף 95 לחוק העונשין, במאמר זה נברר מהם ההבדלים בין עבירת "אי מניעת פשע" לאחותה הגדולה ממנה - עבירת "חיפוי על עבירה".
 

יסודות העבירה של אי-מניעת פשע

קיימים כמה רכיבים הם בהגדרת העבירה של אי-מניעת פשע, ואלה הם:
1.       אדם היודע.
2.       פלוני זומם.
3.       לעשות מעשה פשע.
4.       ואינו נוקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את עשיית המעשה או את השלמתו.
עם השלמתם של ארבעת רכיבים אלו עומדת על תילה עבירת "אי מניעת פשע", עוד על עבירה זו ראו מאמרנו: "אי מניעת פשע".

השוני בין עבירת "אי מניעת פשע" לעבירת "חיפוי על עבירה"

כאמור, יש לעבירה של אי-מניעת פשע אחות רעה וגרועה הימנה, והיא העבירה הקרויה "חיפוי על עבירה" – עבירה כהוראת סעיף 95 לחוק העונשין[3]. וכלשונו של סעיף 95(א):
"מי שיודע כי אדם פלוני זומם לעבור עבירה או עבר עבירה לפי פרק זה שעונשה מאסר חמש עשרה שנה או עונש חמור מזה, ולא פעל באופן סביר כדי למנוע עשייתה, השלמתה או תוצאותיה, הכל לפי הענין, דינו – מאסר שבע שנים".

עבירה זו דומה לעבירה של אי-מניעת פשע ובה-בעת אין השתיים דומות, השוני שבעבירה זו, בהשוואה לעבירה של אי מניעת פשע לפי סעיף 262 הוא בכמה דברים[4]:

1.       החובה בעבירת "אי מניעת פשע" היא לפעול למניעת עשיית או השלמתה של עבירת פשע שהנאשם יודע על מזימה או כוונה לעוברה. ואילו עבירת "החיפוי" מתפשטת גם על המקרה שהעבירה כבר בוצעה והנאשם היודע זאת אינו פועל כראוי כדי למנוע את תוצאותיה, תוצאות העלולות להיות הרות אסון.

2.       עבירת "החיפוי" אינה נעברת גם כשמחפים או מעלימים עבירה בטחונית, אלא אם היא מן העבירות שענשן לא פחות מחמש עשרה שנות מאסר, ואילו עבירת "אי מניעת פשע" מתייחסת לכל העלמת פשע אשר כידוע עונשן של עבירות פשע מתחיל משלוש שנות מאסר[5].

3.       בעבירה של אי מניעת פשע אין כל סייג הפוטר את הנאשם היודע על הכוונה לבצעו מלפעול כדי למנוע את עשייתו או השלמתו, גם אם הידיעה מתייחסת לבן משפחה מן הקרובים ביותר. אך דוקא בעבירות בטחוניות מן החמורות ביותר פוטר החוק מן החובה לפעור כאשר הדבר נוגע לבן משפחה קרוב, היינו בן זוג, הורה, צאצא, אח או אחות. כאשר הדבר נוגע לבן משפחה כזה לבדו ואין לו שותפים, זכות השתיקה וההימנעות מלפעול היא כללית ומוחלטת[6].

אולם ברי הדבר כי כאשר הקרוב פועל בצוותא עם אנשים אחרים,  הפטור אינו משתרע גם על ענינם של האחרים. בבוא האיש היודע על הענין למלא את החובה המוטלת עליו לפעול לגילוי הזוממים או העבריינים, הוא רשאי להשתיק את חלקו של קרוב המשפחה ולהשמיט כל פרט הנוגע לו העלול בצורה כל שהיא לסבכו בענין. וכדברי השופט זילברג בפס"ד ע"פ 517/66 אבו כדרה נ' היועץ המשפטי לממשלה[7]:

"ברור לי, כי הפטור אינו משתרע גם על ענינם של האחרים. אבל מאומה לא נגרע במה שנוגע לקרוב עצמו. בבוא האיש היודע על הענין למלא את החובה המוטלת עליו לפעול לגילוי הזוממים או העבריינים, הוא רשאי להשתיק את חלקו של קרוב המשפחה ולהשמיט כל פרט הנוגע לו העלול בצורה כל שהיא לסבכו בענין. אחרת, כך נראה לי, הופך הפטור לחסר ערך בכל מקרה שבו מעורב קרוב משפחה עם אנשים אחרים. לזה, חושבני, לא התכוון המחוקק".
 

סיכום

לסיכום, קיימים שלושה הבדלים מהותיים בין עבירה של "אי מניעת פשע" לבין עבירת "החיפוי", הבדל ראשון נעוץ בחובה בעבירת "אי מניעת פשע" היא לפעול למניעת עשיית או השלמתה של עבירת פשע שהנאשם יודע על מזימה או כוונה לעוברה. ואילו עבירת "החיפוי" מתפשטת גם על המקרה שהעבירה כבר בוצעה והנאשם היודע זאת אינו פועל כראוי כדי למנוע את תוצאותיה, תוצאות העלולות להיות הרות אסון. הבדל שני, עבירת "החיפוי" אינה נעברת גם כשמחפים או מעלימים עבירה בטחונית, אלא אם היא מן העבירות שענשן לא פחות מחמש עשרה שנות מאסר, ואילו עבירת "אי מניעת פשע" מתייחסת לכל העלמת פשע אשר כידוע עונשן של עבירות פשע מתחיל משלוש שנות מאסר.

הבדל שלישי, בעבירה של אי מניעת פשע אין כל סייג הפוטר את הנאשם היודע על הכוונה לבצעו מלפעול כדי למנוע את עשייתו או השלמתו, גם אם הידיעה מתייחסת לבן משפחה מן הקרובים ביותר. אך דוקא בעבירות בטחוניות מן החמורות ביותר פוטר החוק מן החובה לפעור כאשר הדבר נוגע לבן משפחה קרוב, היינו בן זוג, הורה, צאצא, אח או אחות. כאשר הדבר נוגע לבן משפחה כזה לבדו ואין לו שותפים, זכות השתיקה וההימנעות מלפעול היא כללית ומוחלטת.
 
נכתב ע"י עו"ד מיכאל חוואי
 
[1] סעיף 262 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").
[2] עפ"י ס' 24 (1) לחוק העונשין, וכלשונו: "פשע – עבירה שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים".
[3] סעיף 95 (א) לחוק העונשין.
[4] ע"פ 517/66 סעיד אבו כדרה נ' היועץ המשפטי לממשלה, כא (1) 246 (1967); ע"פ 312/73 מחמוד מצרווה נ' מדינת ישראל , כח (2) 805 (1974); גור-אריה, לעיל ה"ש 16, חלק 3, סעיף 1.
[5] עפ"י ס' 24 (1) לחוק העונשין, וכלשונו: "פשע – עבירה שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים".
[6] סעיף 95 (ג) לחוק העונשין, וכלשונו: "הוראות סעיף זה לא יחולו על בן זוג, הורה. צאצא, אח או אחות של אדם שזמם או עבר עבירה כאמור."
[7] ע"פ 517/66 סעיד אבו כדרה נ' היועץ המשפטי לממשלה, כא (1) 246 (1967).

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין בתשובות אלו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
לייבסיטי - בניית אתרים