ספר "סוגיות במשפט האזרחי" כולל בתוכו 25 סוגיות (מאמרים), אודות נושאים שונים, מרביתם עוסקים בסוגיות שאינן שכיחות או שהמידע עליהם מצומצם. הסוגיות נכתבו תוך מחקר מעמיק בחיפוש אחר מרבית פסקי הדין והספרות העוסקים בסוגיה.

מובהר, כי מטרת הספר או הסוגיות שבו נועדו להעשיר לקורא את הידע בתחום, אך אין כל אחריות על עדכון החקיקה והפסיקה ואין לראות בו משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית או כל קביעה משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין כלשהו יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא וקונקרטי. עוד מובהר, כי אין ברכישת הספר או חלקים ממנו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

נושא המאמר: תיקון כתב תביעה

עמודים: 49

תוכן:
 

כידוע, בשיטת המשפט הישראלי כתבי הטענות תוחמים את גדר המחלוקת העובדתית בין בעלי הדין. תיחום המסגרת העובדתית מאפשר לבעלי הדין להיערך כנדרש לבירור הפלוגתות שבית המשפט מתבקש להכריע בהן. על כן אי-העלאת טענה עובדתית מהותית בכתב טענות עלולה לפגוע ביכולתו של היריב להתמודד עמה אם היא תועלה בשלב מאוחר יותר ובית המשפט יידרש לה ויתבסס עליה בהכרעתו.

אלא שלעתים קורה שלאחר שהוגשו כתבי הטענות (כולם או חלקם) מתעורר צורך לשנות את חזית הדיון ולהעלות טענות עובדתיות חדשות, שבירורן נדרש לצורך הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת. צורך כזה עשוי להתעורר ממגוון של סיבות ובהן: הוספת עובדות חדשות בעקבות עיון במסמכים שנחשפו בהליכי גילוי; אירועים שקרו לאחר שהוגשו כתבי הטענות ומשליכים על היקף המחלוקת; ואף כאשר מי מבעלי הדין לא כלל בכתב טענותיו את כל העובדות והטענות הדרושות להכרעה במחלוקת מחמת טעות.

הדרך לשנות את חזית הדיון, מקום שהשינוי אינו מוסכם על הצד שכנגד, היא להגיש בקשה לתיקון של כתב הטענות. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין) מסדירה אפשרות זו, וקובעת כי בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.

עוד נקבע באותה תקנה כי תיקון של טענה עובדתית או הוספתה טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות. בית המשפט מאפשר לתובע לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. ברם, אם לא שוכנע בית המשפט כי בלעדי התיקון לא תבוא הפלוגתא האמיתית לדיון, דין הבקשה להידחות.

יחד עם זאת, יש לציין, כי לא בכל מקרה בו התיקון המבוקש נדרש לצורך בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת, ייעתר בית המשפט לבקשה, וכי פרמטר זה "שאלות האמיתיות השנויות במחלוקת", אינו כי אם נדבר נוסף לשאר נדבכים במערכת השיקולים העומדים בפני בימ"ש בבואו להחליט בבקשה לתיקון כתבי הטענות.

על כך נתמקד בסוגיה זו, ונחקור שורה של מקרים שנדונו זה מכבר במספר רב של בתי משפט,  מהם מערכת השיקולים העומדים בפני בימ"ש בבואו להחליט בבקשה לתיקון כתב הטענות, מלבד השיקול המרכזי הקבוע בחוק הנוגע ל"שאלות השנויות במחלוקת".

נדון בשאלה מתי בימ"ש ייעתר לבקשת תיקון כתבי הטענות בכלל ותיקון כתב התביעה בפרט, האם בכל שלב, כפי שהחוק מתיר לו, או שמא עד שלב מסויים בהליך? מהם התנאים אשר ישכנעו את בימ"ש להיעתר לבקשה?

זאת ועוד, ככלל הסמכות לדון בבקשה תיקון כתבי טענות מסורה לאותה ערכאה הדנה בתובענה. אך השאלה הדורשת הכרעה היא: האם מוסמך בית-משפט השלום לתקן כתב-תביעה כך שהסמכות לדון בתביעה על-פי כתב-התביעה המתוקן תהיה לבית-המשפט המחוזי, ובד בבד עם התיקון להעביר את הדיון בתביעה לבית-המשפט המחוזי.

משאושרה בקשתו של בעל הדין לתיקון כתב טענותיו (לדוג' תיקון כתב התביעה), האם בעל הדין שכנגד רשאי אף הוא לתקן את כתבי טענותיו (לדוג' כתב ההגנה), ואם כן האם זה מוגבל לתיקונים אותם ביצע בעל הדין, קרי לשאלות השנויות במחלוקת, או שמא רשאי הוא לתקן ככל אשר יחפוץ?

כמו"כ, יש לברר האם מאפייניו המיוחדים של הליך התובענה הייצוגית מוליכים למסקנה כי יש לשקול שיקולים שונים במסגרת בקשה לתיקון בקשת אישור בתובענה ייצוגית?

קטע לדוגמא: