_____________

 

_____________

 
ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית 600 ש"ח
לרכישה לחץ כאן
_____________
 
 
מאמרים / סוגיות בודדות מתוך ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית - 80 ש"ח למאמר
לרכישה לחץ כאן
 
_____________
 

  

מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv
_______________________________
טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766    פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail:  viph120@gmail.com 
                                                
דף הבית >> פלילי >> רישום פלילי >> ההבדל בין רישום פלילי לבין רישום משטרתי

 

ההבדל בין רישום פלילי לבין רישום משטרתי

מבוא

רבים טועים לחשוב כי רישום פלילי הינו רישום משטרתי וכן ההיפך, אך למעשה קיים הבדל אופרטיבי מעבר להבדל הסמנטי בין שני מושגים אלו.

רישום פלילי מתייחס לעבירה שאזרח נשפט עליה ונגזר דינו לחובה, במקרה זה נותר לאזרח רישום פלילי, אך לעומת זאת אדם שהוגשה כנגדו תלונה ונפתח נגדו תיק במשטרה ולא הועמד לדין בשל סגירת התיק במשטרה, במידה והתיק נסגר בעילה מסוימת נותר לאזרח רישום משטרתי, לרשימת העילות המותירות רישום משטרתי ראה מאמרנו "שינוי עילת סגירת תיק".

מעבר להבדלים הנזכרים לעיל, קיימים הבדלים נוספים בין רישום משטרתי לבין רישום פלילי, כך לדוגמא, מחיקת הרישום מתבצעת בכל אחת מהרישומים בצורה שונה והפנייה נעשית לרשויות שונות, על כך ועוד נרחיב במאמר זה.

המסגרת הנורמטיבית

כאמור, קיים הבדל משמעותי בין רישום פלילי לבין רישום משטרתי, "רישום פלילי" מתייחס לעבירה שאזרח נשפט עליה ונגזר דינו ל"חובה", במקרה זה נותר לאזרח רישום פלילי, אך לעומת זאת "רישום משטרתי" מתייחס לאזרח שנפתח כנגדו תיק במשטרה ולא הועמד לדין בשל סגירת התיק במשטרה בעילת "חוסר עניין לציבור" ו/או בעילת "חוסר ראיות".
בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981, המחוקק מנה את הרישומים שמוגדרים "רישומים פליליים" ולא רישומים משטרתיים, וכך נקבע בחוק:
 
ואלה פרטי הרישום:
(1)   הרשעות וענשים של בית משפט או בית דין בפלילים (להלן - בית משפט) בשל פשעים ועוונות (להלן - עבירות);
(2)   צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה - למעט צווים נגד מתלונן - וצווי שירות לתועלת הציבור, אף אם ניתנו ללא הרשעה, והכל עקב עבירה;
(3)   קביעת בית משפט באישום בעבירה כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר-עונשין מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי;
(4)   קביעה לפי סעיף 24 וצו לפי סעיף 26 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א–1971;
(5)   (נמחקה);
(6)   שינוי שנעשה בפרט רישום מכוח חנינה או מכוח סמכות אחרת על פי דין;
(7)   החלטת נשיא המדינה לפי סעיף 18.
כאמור, הרשימה האמורה לעיל הינה הרשימה המתייחסת לרישום פלילי, לעומת זאת, הרשימה המתייחסת לרישומים משטרתיים, הינה תיקים ש"נסגרו" באחת משתי העילות הבאות: "חוסר ראיות" או "חוסר עניין לציבור", על כך ועוד ראו מאמרנו: "סגירת תיק פלילי".

ההבדל האופרטיבי בין רישום פלילי לבין רישום משטרתי

ההבדל האופרטיבי בין רישום פלילי לבין רישום משטרתי, נעוץ בשאלת הסמכות למחוק רישומים אלו, כאשר הסמכות למחיקת רישום פלילי נתונה ומסורה אך ורק לנשיא המדינה, ואילו הסמכות למחוק רישום משטרתי מסורה לראש חוליית ביטול רישום במטה הארצי של המשטרה.

זאת ועוד, במחיקת רישום פלילי המוגשת לנשיא המדינה, ההגדרה המדויקת הינה "קיצור תקופת המחיקה של רישום פלילי", כיוון שבכל מקרה לא ניתן למחוק רישום פלילי רטרואקטיבי, כי אם להפסיקו מכאן ואילך.
 
ראוי לציין, כי תקופות ההתיישנות והמחיקה של רישומים פליליים מוגדרות בחוק והן חלות באופן אוטומטי באמצעות מערכת המחשוב. משמעות המחיקה היא צמצום הגורמים הזכאים לקבל מידע זה עפ"י חוק, לכדי גורמים מעטים ביותר, ועל כן רישומים אלה ממשיכים להופיע בתדפיס זכות העיון שכל אדם רשאי לקבל על שמו, בכל תחנת משטרה.

לעומת זאת, רישומים משטרתיים הינם רישומי תיקים סגורים (שלא הוגש בגינם כתב אישום), רישומים אלו אינם מהווים חלק מהמרשם הפלילי כמשמעותו בחוק והם מנוהלים כרישום משטרתי.

במידה והמשטרה  החליטה לבטלם, לא יופיעו עוד רישומים אלו, ומידע על רישומים אלה, לא יועבר גם לגורמים הזכאים לקבל לפי חוק מידע על תיקים סגורים.

זאת ועוד, זכאי כל אדם לעיין ברישום הפלילי והמשטרתי שלו, באמצעות גישה פיזית לכל תחנת משטרה, ולבקש תדפיס מידע הכולל את הרישומים הפליליים והרישומים המשטרתיים שעל שמו, כאשר ליד הרישומים הפליליים מצוינים גם מועדי ההתיישנות והמחיקה.

תדפיס המידע האמור, אינו מיועד למסירה לכל גורם שהוא ולכל צורך שהוא, שכן מי שזכאי עפ"י חוק לקבל מידע מן המרשם, מקבל אותו ישירות ממשטרת ישראל, בהיקף ובפירוט לו זכאי אותו גורם עפ"י חוק, שהוא בד"כ מצומצם ביחס למידע המופיע בתדפיס זכות העיון.
 

האיסור לדרוש תדפיס רישום פלילי

ראוי לציין בהקשר זה, כי מי שמבקש מאדם את תדפיס זכות העיון, גם אם האדם הסכים לתת לו וגם אם הוא גורם הזכאי לקבל מידע מן המרשם עפ"י חוק, עובר עבירה שדינה מאסר, ואם זה נועד לצורכי העסקה או קבלת החלטה בעניינו של אותו אדם, הרי שהוא מבצע עבירה שעונשה שנתיים מאסר, והכל כמפורט בסע' 22 לחוק שזה לשונו:
 
"(א) מי שהשיג או דרש מן המרשם, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבלו, דינו – מאסר שנה; בסעיף זה, "מידע" רישומים אחרים כאמור בסעיף 1 (ג) ופרטי רישום –  כאמור בסעיף 2.
(ב) מי שהשיג או דרש מן המרשם, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבלו לשם העסקה או לשם קבלת החלטה בעניין האדם שהמידע נוגע לו, דינו מאסר שנתיים;  לעניין זה, לא יראו מי שעשה כאמור כזכאי לקבל מידע מן המרשם, בשל כך בלבד שהאדם שהמידע נוגע לו הסכים למסירת המידע."

סוף דבר
נמצינו למדים, כי קיים הבדל אופרטיבי בין רישום פלילי לבין רישום משטרתי, כאשר הסמכות למחיקת רישום פלילי מסורה אך ורק לנשיא המדינה, ואילו הסמכות למחוק רישום משטרתי מסורה לראש חוליית ביטול רישום במטה הארצי של המשטרה.

יחד עם זאת, כאמור לעיל, החלטת הרשות, איננה סופית ונתונה היא לביקורת שיפוטית, אולם בטרם מוגשת בקשה או עתירה לשינוי העילה, תחילה על המבקש לעיין היטיב בחומר החקירה ולבחון היטיב את הבקשה בצירוף הנימוקים.

יצוין, כי לא אחת כאשר חשוד מגיש בקשה למחיקת רישום פלילי ו/או משטרתי, ללא ידע ו/או ללא ניסיון בתחום, בקשתו על פי רוב תידחה על הסף, שכן בקשה שאינה מוגשת כדבעי ללא נתינת משקל לנימוקים שבחוק ושבהנחיות – קרוב לוודאי שתידחה על הסף, לכן החכם עיניו בראשו יקדים תרופה למכה בהתייעצות עם עורך דין בעל ניסיון בתחום המשפט המנהלי.
 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי


אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין בתשובות אלו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
לייבסיטי - בניית אתרים