מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv
_______________________________
טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766 פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail: viph120@gmail.com
| | דף הבית >> סוגיות משפטיות >> סמכות טבועה |
סמכות טבועה
מבוא
סמכות טבועה היא סמכות הנתונה לבימ"ש גם בהעדר הסמכה בחוק. בכך היא מהווה חריג לכלל לפיו אין לה לרשות, ובכלל זה בימ"ש, אלא מה שנתן בידה החוק. בשים לב לקושי שמעוררת סמכותו הטבועה של בימ"ש והיותה חריג לעקרון החוקיות, התגבשו כללים המתווים את גדרי הסמכות הטבועה ואת אופן פרשנותה.
במאמר זה נחקור את שורשיה ומקורותיה של זכות זו, כמו"כ נבדוק מהם הכללים המתווים את גדרי הסמכות הטבועה ומהו אופן פרשנותה של סמכות זו.
מאמר זה הינו תמצות המאמר המלא המופיע בספר "סוגיות במשפט האזרחי", למידע נוסף ולצפייה ברשימת המקורות המלאה אודות נושא זה, ניתן לרכוש את המאמר הדיגיטלי במלואו, לרכישה לחץ כאן.
הגדרת סמכות טבועה
סמכותו הטבועה של בית המשפט היא סמכות שבית המשפט קונה לעצמו על-פי קביעתו הוא. ואולם סמכות טבועה אינה נוצרת, בידי בית המשפט, יש מאין. קיומה של הסמכות הוא פועל-יוצא מנסיבות שבהן אי-אפשר בלעדיה. במאמרו "ה'סמכות הטבועה' של בית המשפט", מציין המחבר, ד"ר פ' גולדשטיין[1], כי לשאלה "מהי סמכות טבועה?" אין אפשרות להשיב "על דרך ההגדרה והנוסחה, או הפרשנות החד-משמעית, אלא על דרך ישומה והדגמתה בלבד"[2].
התנאים הנזכרים להיווצרותה של "סמכות טבועה" אינם בהכרח מצטברים. כלומר, יש מקרים שהסמכות נוצרת בהיותה דרושה וחיונית לשם הגנה על יכולתו התפקודית - מוסדית של בית המשפט[3]; ויש מקרים ש"קיומה של 'סמכות טבועה' הוא פועל יוצא של הנסיבות הקוראות למתן סעד דיוני, שבית המשפט איננו רשאי, משיקולי עשיית צדק, למונעו מן הנזקק לו"[4].
אך הכלל הוא, שבסמכותו הטבועה אין בית המשפט משתמש אלא במקרים שבהם נדרש הדבר באופן חיוני, למטרה הכרחית שאין בידי בית המשפט להשיגה במסגרת סמכותו הרגילה[5].
מקורותיה של הסמכות במשפט הישראלי
'סמכות טבועה' היא סמכות הקנויה לבית-משפט. אחת משלוחותיה של סמכות זו היא אותה סמכות שיש המכנים אותה "סמכות טבעית". לסמכות זו הגדרות רבות. נזכיר, למשל, את דבריו של השופט ברנזון בד"נ 22/73 בן שחר נ' מחלב[6], ולפיהם:
הסמכות הטבעית שמדובר בה... אינה אלא אותה סמכות מינימלית בעניני נוהל, יעילות המשפט וצדקתו הדרושה לבית-המשפט כדי שיוכל למלא את התפקיד שלמענו הוא קיים: עשיית משפט צדק. סמכות זו היא הביטוי החיצוני לחוש הצדק הפנימי שהשופט ניחן בו והנותן לו פורקן בעשיה היומיומית שלו[7].
על רקע זה נתגבש הכלל, כי רק במקרים מיוחדים וחריגים, ובהתקיים נסיבות כבדות משקל ויוצאות דופן, רשאי בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו האמורה[8].
הכללים המתווים את גדריה של הסמכות הטבועה
בשים לב לקושי שמעוררת סמכותו הטבועה של בית המשפט והיותה חריג לעקרון החוקיות, התגבשו בפסיקה ובספרות כללים המתווים את גדריה של הסמכות הטבועה ואת אופן פרשנותה. על כללים אלו אעמוד להלן:
1. הסמכות הטבועה הינה סמכות שיורית
בשל העדיפות הניתנת להפעלת הכוחות השלטוניים בהתאם לסמכות מפורשת המתווה את גדריה ומגבלותיה, עוגנה בפסיקתו של בית משפט העליון ההלכה לפיה מקום בו הוסדרה סמכותו של בית המשפט בחוק ספציפי יש בכך להצביע על כוונתו של המחוקק לשלול מבית המשפט הפעלת סמכותו הטבועה בסוגיה הקונקרטית שהוסדרה בחיקוק[9], וכן ראו דבריו של כב' הנשיא השופט גרוניס בעניין ממן[10]:
"...סמכות טבועה היא סמכות שיורית. בהיבט זה דומה היא לסמכויות משלימות אחרות, כגון היקש והשלמת חסר. כאשר הוסדר נושא מסוים בדין, לא קיימת לגביו סמכות טבועה...
2. הסמכות הטבועה שמורה בעיקרה לנושאים דיוניים
מימים ימימה שלטה בכיפה התפישה לפיה בית המשפט מוסמך להפעיל את סמכותו הטבועה אך בענייני נוהל וסדרי דין אך לא בעניינים מהותיים[11].
אף ד"ר פ' גולדשטיין[12] עמד ברשימתו דלעיל על כך שאמנם הגדרת השתרעותה של הסמכות הטבועה בעייתית, אולם בעיקרה היא חלה אך בנושאים בעלי אופי דיוני ואין לעשות בה שימוש בתחומי המשפט המהותי.
אמנם, לא פעם ולא פעמיים עשה בית-המשפט שימוש באותה סמכות הקנויה לו מטבע ברייתו, גם לנושאים שנתקשה לסווגם כנושאי דיון ונוהל גרידא. כך לדוגמא, בפרשת בן שחר[13] החליט בית-המשפט להאריך מועד שבעלי-הדין הסכימו עליו ואשר זכה לקבל תוקף של פסק-דין. כך היה גם בפרשת שקולניק[14].
נדמה, כי סיווגן של ההלכות הנ"ל כנושאי "דיון" או "נוהל" גרידא לא יהא מדויק, בלשון המעטה. על כן, נראה כי סמכותו הטבועה של בית משפט מתפרשת גם על פני נושאים מהותיים שאינם בגדר "דיון" או "נוהל".
דוגמא נוספת, בבג"ץ 3914/92 לב נ' בית הדין הרבני האזורי בתל-אביב-יפו[15], שבה נקבע כי בית-משפט, וכמוהו בית-דין רבני, השניים קנו מטבע ברייתם סמכות לעכב בעל-דין מצֵאת את הארץ. כמובן שסמכות למנוע יציאתו של אדם את הארץ (ולו בצו זמני) אינה סמכות רק של דיון ונוהל, שהרי זכותו של אדם לצאת את הארץ נקבעה כזכות-יסוד בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו[16].
מכל האמור, מסקנתי היא, כי יהיו מקרים חריגים ויוצאי דופן בהם יעשה בימ"ש שימוש בסמכותו הטבועה אף לנושאים מהותיים ולא רק לנושאים דיוניים.
3. אין להפעיל סמכות טבועה כשהחלתה פוגעת בזכויות יסוד
כאמור, אחת מתכליותיו של עקרון החוקיות היא הגנה על זכויות האדם והאזרח מפני עריצות השלטון ושרירותו. משום כך, במרוצת השנים הוגבלה בפסיקתו של בית משפט העליון האפשרות לפגוע בזכויות אדם מכוח הסמכות הטבועה בהיותה סמכות בלתי מפורשת[17].
אמנם דברים אלו נקבעו לגבי סמכותה הטבועה של הרשות המבצעת אך במרוצת השנים הוחלו גם על סמכותו הטבועה של בית המשפט כאחת מרשויות השלטון. כך, בעניין רוקר הדגיש הנשיא ברק כי לא ניתן להפעיל את סמכותו הטבועה של בית המשפט בעניינים הנוגעים לפגיעה בזכויות אדם, בהטעימו כי[18].
4. הסמכות הטבועה תופעל במקרים חריגים
לאור העובדה כי הסמכות הטבועה היא חריג לעקרון החוקיות ולאור הצורך להגביל את השימוש בחריג לכלל, נקבע בפסיקתו של בית משפט זה כי השימוש בסמכות טבועה יעשה בנסיבות חריגות ויוצאות דופן[19].
המקרים בהם בימ"ש השתמש בסמכותו הטבועה, להלן דוגמאות לשימוש באותה "סמכות טבעית" שבית-משפט שואב מתוך גופו שלו:
א. הסמכות לעכב יציאתו של אדם מן הארץ
ב. תשלומים עתיים בתביעת נזיקין
ג. השהיית ביצועה של החלטה לשחרר עציר בערובה
ד. מניעת שימוש לרעה בהליך חקירת עדים
ה. ביטול או מחיקת כתב אישום
ו. הוצאת צו חוסם מהתדיינות בבימ"ש זר
ז. הזמנת חוו"ד משפטית בדין העברי לצורך הכרעה
ח. תובע פלילי המשתמש לרעה בהליכי בית-המשפט
ט. הגנה מן הצדק – תורת ההשתק
י. מחיקת תובענה שאינה אלא שימוש לרעה בהליכי בית-המשפט
יא. משפט חוזר
יב. נתינת צו מניעת הטרדה מאיימת
יג. חיוב עו"ד בהוצאות אישיות
יד. זכות העיון לפני משפט חוזר בפלילי
טו. ביטול החלטות ופסקי דין שניתנו בתרמית
טז. איסור להקליט בבימ"ש
יז. פתיחת שערי בית משפט למרות קיומה של שביתה
יח. הארכת מועדים
סיכום
בשים לב לקושי שמעוררת סמכותו הטבועה של בית המשפט והיותה חריג לעקרון החוקיות, התגבשו בפסיקה ובספרות כללים המתווים את גדריה של הסמכות הטבועה ואת אופן פרשנותה. להלן הכללים:
הסמכות הטבועה הינה סמכות שיורית והיא שמורה בעיקרה לנושאים דיוניים, אך יהיו מקרים חריגים ויוצאי דופן בהם יעשה בימ"ש שימוש בסמכותו הטבועה אף לנושאים מהותיים ולא רק לנושאים דיוניים. יחד עם זאת אין להפעיל סמכות טבועה כשהחלתה פוגעת בזכויות יסוד, ובכלל הסמכות הטבועה תופעל במקרים חריגים. לשם בחינת כל מקרה ומקרה לגופו ראוי להיוועץ בעורך דין בעל ניסיון המומחה בתחום.
נכתב ע"י - מיכאל חוואי, עו"ד
[1] פ' גולדשטיין, "ה'סמכות הטבועה' של בית המשפט" עיוני משפט י (תשמ"ד-מ"ה) 37.
[3] דוגמאות, ראה ב"ש 678/82 מאיר טייר נ' מדינת ישראל, לו (3) 386 (1982), וכן: בג"ץ 305/89 שמחה ניר נ' בית משפט השלום (תעבורה) למחוז חיפה, מה (3) 203 (1991).
[4] ע"א 230/87 יצחק שקולניק נ' יגאל זכאי, פ"ד מו (3) 279 (1992), בעמ' 284 (להלן: "עניין שקולניק").
[6] ד"נ 22/73 יגאל בן שחר נ' יוסף מחלב, כח (2) 089 (1974) ,(להלן: "עניין בן שחר"). וכן ראו דבריו של השופט מצא בע"א 4845/95 שמחה ניר נ' מדינת ישראל, מט (2) 639 (1995), וכן ראו בעניין שקולניק, בעמ' 285.
[8] רע"א 6339/97 משה רוקר נ' משה סלומון, נה (1) 199 (1999), (להלן: "עניין רוקר"). ראו עוד: רע"א 1233/91 ג'רבי נ' בן דוד, מה (5) 661 (1991) בעמ' 668; ע"א 76/81 בוקובזה נ' שירי, לז (3) 622, (1983) בעמ' 632; ב"ש 79/82 ישראל ארגמן חברה לבנין בע"מ נ' ברנפלד, לו (2) 362 (1982); דליה אבן, "סמכותו הטבועה של בית המשפט: מקור לסעדי יושר", משפטים ז' 490 (1976-1977).
[9] בע"א 103/75 "ארקיע" בע"מ נ' רשם האגודות השיתופיות, פ"ד ל(2) 298 (1976).
[10] רע"א 4990/05 ממן נ' עיריית הרצליה (לא פורסם, 7.10.2009).
[11] ראו למשל: עניין בן שחר, לעיל ה"ש 11, עמ' 96, וכן עניין שקולניק, בעמ' 284, וכן עניין לב, בעמ' 501.
[12] גולדשטיין, בעמ' 40-39.
[15] בג"ץ 3914/92 לב נ' בית הדין הרבני האזורי בתל-אביב-יפו, פ"ד מח(2) 491 (1994).
[16] פסק-הדין בעניין לב, לעיל, מספק לנו דוגמאות נוספות למשפט-של-מהות הבא בגדריה של אותה "סמכות טבועה". ראו עוד מאמרו של גולדשטיין.
[17] דפנה ברק-ארז, משפט מינהלי, א 98-97 (2010), בעמ' 141.
[18] שם, בעמ' 285; עוד ראו בהקשר זה פסק דינו של המשנה לנשיא (כתוארו אז) ברק בעניין לב, לעיל, בעמ' 503-502.
[19] בע"א 748/81 סוקולובר נ' הרפז, פ"ד לח(2) 688, 695 (1984), וכן ראו: עניין שקולניק, בעמ' 285.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
|  | |
|
|
|
