ספר "סוגיות במשפט האזרחי" כולל בתוכו 25 סוגיות (מאמרים), אודות נושאים שונים, מרביתם עוסקים בסוגיות שאינן שכיחות או שהמידע עליהם מצומצם. הסוגיות נכתבו תוך מחקר מעמיק בחיפוש אחר מרבית פסקי הדין והספרות העוסקים בסוגיה.

מובהר, כי מטרת הספר או הסוגיות שבו נועדו להעשיר לקורא את הידע בתחום, אך אין כל אחריות על עדכון החקיקה והפסיקה ואין לראות בו משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית או כל קביעה משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין כלשהו יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא וקונקרטי. עוד מובהר, כי אין ברכישת הספר או חלקים ממנו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.

נושא המאמר: סמכות טבועה

עמודים: 49

תוכן:

סמכות טבועה היא סמכות הנתונה לבימ"ש גם בהעדר הסמכה בחוק. בכך היא מהווה חריג לכלל לפיו אין לה לרשות, ובכלל זה בימ"ש, אלא מה שנתן בידה החוק. בשים לב לקושי שמעוררת סמכותו הטבועה של בימ"ש והיותה חריג לעקרון החוקיות, התגבשו כללים המתווים את גדרי הסמכות הטבועה ואת אופן פרשנותה.

המינוח 'סמכות טבועה' ודומיו ננקט לתיאור כוח בית-משפט ליצור, במקרים יוצאי דופן, כלים במישורי הפרוצדורה ובזיון בית המשפט, למען ההגנה על יכולתו התפקודית-מוסדית, להבטחת אי-ניצול הליכיו לרעה ומניעת אי-צדק בולט, העלול לנבוע מקביעת מועדים לעשיית פעולה בפסק דין.

כלים אלה באים משני מקורות: סמכויות מפורשות המוענקות על-ידי המחוקק  וסמכויות טבועות.  הסמכות הטבועה משלימה את הסמכות הסטטוטורית, והיא מקנה לו את שבאופן טבעי והגיוני חייב להיות ברשותו למען מילוי תפקידו, מעבר לסמכויות שהוקנו על-ידי המחוקק. יש שבמהלך ביצוע תפקידו האמור לקיום דיון תקין נזקק השופט לסמכות החורגת אף מתחומי אולם המשפטים, ולשם כך לא יהסס להיזקק לסמכותו הטבעית.

סמכות זו אסור הוא בית-משפט להפעילה דרך שיגרה. כך לדוגמא בפסיקת הוצאות אישיות על עו"ד, כל אימת שאומר הוא לשקול בדעתו להטיל הוצאות על עורך-דין אישית, יזכור בית-המשפט כי המדובר הוא בצעד חריף וקיצוני, וכי רק בנסיבות מיוחדות ראוי לעשות בו שימוש, ואולם, משנמצא אותו טעם מיוחד, יעשה בית-משפט שימוש בסמכותו לחייב עורך-דין אישית בתשלום הוצאות.

בסוגיה זו נחקור את שורשיה ומקורותיה של זכות זו, כמו"כ נבדוק מהם הכללים המתווים את גדרי הסמכות הטבועה ומהו אופן פרשנותה של סמכות זו.

זאת ועוד, נברר האם בימ"ש יכול להשתמש בסמכות זו במקביל לשימוש בסמכות שעל פי חוק או שמא במקום שהחוק הסמיך במפורש את בימ"ש לא ניתן לעשות שימוש בסמכות זו?

בנוסף, נלקט את כל המקרים בהם בימ"ש עשה שימוש בסמכות זו ומהם ננסה ללמוד מהם גדרי גבולותיו של בימ"ש בעשותו שימוש בסמכות זו, ומהם נקיש לשאר מקרים אשר יעלו מידי פעם בפעם.

קטע לדוגמא: