מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv
_______________________________
טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766 פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail: viph120@gmail.com
| | דף הבית >> אזרחות ואשרות בישראל >> מקרים הומניטאריים >> הסדרת מעמד להורה קשיש |
הסדרת מעמד להורה קשיש של אזרח ישראלי
מבוא
הורה קשיש של אזרח ישראלי המבקש לגור בישראל כדי לשהות במחיצת ילדו הישראלי, עליו לעמוד בדרישות "נוהל הורה קשיש" המאפשר לתושב זר שגילו (גבר מעל 64, אישה מעל 62), והוא הורה של אזרח ישראלי לקבל אשרה לישיבת קבע בישראל ובלבד שאין לו ילדים אחרים או בן זוג מחוץ לישראל.
בגדרי נוהל הורה קשיש מונחים מספר לא מבוטל של תנאים ודרישות, לעיתים מרובות אין ההורה הקשיש עומד בתנאים אלו ובכך נפסלת בקשתו להיתר שהייה במחיצת ילדיו הישראליים. במאמר זה נפרט את התנאים והדרישות שעל ההורה הקשיש לעמוד בהם, כמו"כ נציג את דרכי הפעולה הפרוצדוראליות.
יחד עם זאת נדגיש, כי כל מקרה יבחן לגופו בהתאם לשלל הקריטריונים האופפים אותו, לכן ללא ייעוץ והכוונה בפני עו"ד בעל ניסיון בתחום, וניסיון בני הזוג לפעול לבד, עלול להוביל לתוצאות הרסניות אשר לא אחת מובילים לדחיית הבקשה על הסף ולגירושו של ההורה הקשיש מהארץ.
הקריטריונים לעמידה בנוהל הורה קשיש
נוהל הטיפול במתן מעמד להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי, קובע את השיטה והכללים למתן מעמד להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי.
ראשית, קובע הנוהל כי "קשיש" יוגדר - אישה מעל גיל 62 וגבר מעל גיל 64. בנוסף על ההורה ליתן הסבר היכן התגורר עד היום, היכן עבד, מי היו חבריו, עם מי התגורר, היכן ועם מי חגג את החגים, וכן את טיב הקשר עם ילדו וכדו' ומדוע הוא מעוניין לקבל מעמד בישראל.
על ילדו להמציא הסבר היכן יתגורר הורהו ומי ידאג לכל צרכיו. בנוסף עליו להתחייב באופן מפורש כי הוא מסוגל לדאוג לצרכי הורהו ואכן יעשה כן לכשתאושר הבקשה.
ככלל, אישור הבקשה תלוי במידת בדידותו של ההורה במדינת הנכר, ככל ויוכח כי להורה אין ילדים / בן זוג / משפחה בארץ מוצאו מלבד משפחתו בישראל וכן אין מי שידאג לצרכיו בגילו המופלג, כך תטה הכף לכיוון אישור הבקשה.
האשרה שתינתן לאשה
ככל שבמועד הגשת הבקשה גילה של המוזמנת היה 65 שנים ומעלה, ניתן לאשר מתן רישיון ישיבה מסוג ב/1 כללי לתקופה של שנה.
ככל שבמועד הגשת הבקשה גילה של המוזמנת היה בין 62-65, ניתן לאשר מתן רישיון ישיבה מסוג ב/2 תייר לתקופה של שנה ובהמשך להאריכו לתקופה מצטברת של עד 27 חודשים ברצף בהתאם חוק הכניסה לישראל.
האשרות שינתנו לגבר
ככל שבמועד הגשת הבקשה גילו של המוזמן היה 67 שנים ומעלה, ניתן לאשר מתן רישיון ישיבה מסוג ב/1 כללי לתקופה של שנה.
ככל שבמועד הגשת הבקשה גילו של המוזמן היה בין 64-67, ניתן לאשר מתן רישיון ישיבה מסוג ב/2 תייר לתקופה של שנה ובהמשך להאריכו לתקופה מצטברת של עד 27 חודשים ברצף בהתאם חוק הכניסה לישראל.
סה"כ תקופת שהייה ברישיון ישיבה מסוג ב/1 כללי להורה מוזמן בין הגילאים 62-69, תהיה שנתיים ולהורה מוזמן מגיל 70 ומעלה תהיה לשנה בלבד.
האמור לעיל כפוף לכך שקיים מרכז החיים של ההורה וילדו בישראל, שמוסיף להתקיים ביניהם קשר שוטף, שאין מניעה פלילית או ביטחונית וכי הענקת המעמד בין עפ"י חוק הכניסה לישראל ובין ע"פ חוק האזרחות, אינה בניגוד לתקנת הציבור בישראל.
בכל מקרה בו בדעת ראש הדסק במטה הרשות שלא להביא את עניינו של המבקש לדיון בפני הועדה, יובא המקרה להכרעתו של ראש תחום אשרות ברשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, אשר יבחן היעדר קיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים העברת המקרה לדיון בפני הועדה.
המסגרת הנורמטיבית
חוק הכניסה לישראל מתנה את שהייתם בישראל של מי שאינם אזרחים ישראלים או בעלי אשרת עולה או תעודת עולה, ברישיון ישיבה שהסמכות להענקתו מסורה לשר הפנים על פי החוק. לצורך הפעלת סמכות זו נתון לשר הפנים שיקול דעת רחב[1] והמדיניות שאותה מיישם משרד הפנים לעניין הענקת אשרות ורישיונות ישיבה בישראל כאמור היא מדיניות מצמצמת לפיה תוענק לזרים אשרה לישיבת קבע בישראל במקרים חריגים ובהתקיים שיקולים מיוחדים[2].
ככלל, רצונו של תושב זר להימצא בקרבת בן משפחתו שהינו אזרח או תושב ישראל לא ייחשב כטעם המצדיק מתן רישיון לישיבת קבע בישראל[3]. כחריג למדיניות זו נקבע "נוהל הורה קשיש", המאפשר לתושב זר שגילו מעל שישים שנים והוא הורה של אזרח ישראלי לקבל אשרה לישיבת קבע בישראל ובלבד שאין לו ילדים אחרים או בן זוג מחוץ לישראל.
על הרציונאל שביסוד הנוהל ועל התנאים ליישומו עמד בית משפט זה לאחרונה בעניין נטיוסוב[4], בקובעו:
מלשון הנוהל כפשוטו עולה כי תכליתו היא לאפשר להורה העונה על תנאי הסף להתאחד עם בנו או בתו אזרחי ישראל המתגוררים בה, על מנת שאלה ישמשו לו משענת ותמיכה בגילו המתקדם, ככל שיזדקק לכך.
...
מתן אפשרות לבן או לבת לטפל בהורה קשיש ובודד איננה התכלית הבלעדית שביסוד הנוהל ונראה כי התכלית ההומאנית שביסודו רחבה יותר. היא מכוונת לאפשר להורה, עם הגיעו לגיל מתקדם, לחיות במחיצת או בקירבת בנו או ביתו על מנת שלא יכלה את שארית ימיו בגפו ובארץ אחרת וכמו כן היא מכוונת לאפשר לבן או לבת, אזרחי ישראל, לממש את הצורך הטבעי שלהם כילדיו של אותו הורה לחיות בקרבתו ולו עם הגיעו לגיל שישים[5].
כמו כן קבע בית המשפט בעניין נטיוסוב כי תחימת האפשרות לקבלת אשרה על פי "נוהל הורה קשיש" לקבוצת גיל מסוימת של הורים מאזנת באופן ראוי בין מכלול השיקולים שעל שר הפנים לבחון לעניין כניסתם של זרים לישראל, בייחוד בהתחשב בכך כי מדובר מלכתחילה בחריג הומניטארי שנקבע על רקע המדיניות המצמצמת שמפעיל שר הפנים לעניין מתן אשרות שהייה בישראל[6].
סוף דבר
נמצינו למדים, כי למשרד הפנים, מוקנית סמכות שבשיקול דעת לסרב או לאשר במקרים מסוימים ליתן אשרת שהייה ו/או כל אשרה אחרת, כאשר הוועדה לעניינים הומניטאריים בוחנת כל מקרה לגופו ומכריעה. יש להדגיש כי החלטתה של הוועדה אינה סופית ונתונה לביקורת ולשינוי אם בדרך הגשת ערר ואם בדרך הגשת עתירה מנהלית.
לכן ללא ייעוץ והכוונה בפני עו"ד בעל ניסיון בתחום, וניסיון לפעול לבד, עלול להוביל לתוצאות הרסניות אשר לא אחת מובילים לגירושו של ההורה הזר, לכן החכם עיניו בראשו יקדים תרופה למכה בהתייעצות עם עורך דין בעל ניסיון בתחום של הסדרת מעמד לבן זוג זר.
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
[1] ראו: בג"ץ 758/88 קנדל נ' שר הפנים, פ"ד מו(4) 505, 520 (1992) (להלן: עניין קנדל); עע"ם 4614/05 מדינת ישראל נ' אורן, פיסקה 5 ([פורסם בנבו], 16.3.2006); בר"ם 696/06 אלקנוב נ' בית הדין לביקורת המשמורת של שוהים שלא כדין, פיסקה 16 ([פורסם בנבו], 18.12.2006); בג"ץ 4542/02 עמותת "קו לעובד" נ' ממשלת ישראל, פיסקה 46 ([פורסם בנבו], 30.3.2006); עע"ם 11538/05 נטיוסוב נ' שר הפנים, פיסקה 5 ([פורסם בנבו], 25.11.2007) (להלן: עניין נטיוסוב).
[2] ראו: בג"ץ 656/87 מנצח נ' שר הפנים ([פורסם בנבו], 7.3.1988); עניין קנדל הנ"ל, 521; בג"ץ 1689/94 הררי נ' שר הפנים, פ"ד נא(1) 15, 19 (1994); בג"ץ 3403/97 אנקין נ' משרד הפנים, פ"ד נא(4) 522, 525 (1997) (להלן: עניין אנקין); בג"ץ 708/06 גורסקי נ' משרד הפנים, פיסקה 12 ([פורסם בנבו], 23.9.2007).
[3] ראו: עניין אנקין, 524, 527; בג"ץ 4156/01 דימיטרוב נ' משרד הפנים, פ"ד נו(6) 289, 294 (2002); דנג"ץ 8916/02 דימיטרוב נ' משרד הפנים ([פורסם בנבו], 6.7.2003); עניין נטיוסוב, פיסקה 6.
[4] עניין נטיוסוב הנ"ל, פיסקה 5.
[6] ראו שם, פיסקה 7.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין בתשובות אלו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
|  | |
|
|
|
