הנפקת תעודת זהות לאזרח ישראלי שמרכז חייו בחו"ל
מבוא
רבים מאזרחי ישראל שהעתיקו את מרכז חייהם לחו"ל, ומחזיקים באזרחות ישראלית היינו אף בדרכון ישראלי, זקוקים אף לתעודת זהות ישראלית למקרים מסויימים כגון הזדהות מול הרשויות בישראל ו/או המשך ניהול חשבון הבנק. אלו שיש ברשותם תעודת זהות שהונפקה טרם העתיקו את מרכז חייהם לחו"ל, לא נתקלים בבעיה, אך מה קורה כשאר אדם איבד את התעודת זהות? או כאשר פג תוקפה של התעודה? או כאשר מדובר בנער שהגיע לגיל 16 וזו התעודת זהות הראשונה בחייו?
על כך ועוד נעסוק במאמר זה, האם אזרח ישראל שמרכז חייו בחו"ל זכאי להנפקת תעודת זהות חדשה לאחר שאיבד את תעודת הזהות שלו והצהיר על אובדנה לרשות האוכלוסין וההגירה? או האם אזרח ישראל שמרכז חייו בחו"ל שהגיע לגיל 16 וחפץ להנפיק תעודת זהות ראשונית זכאי להנפקת תעודת זהות?
המסגרת הנורמטיבית
בבג"ץ 7092/07 קורנבליט נ' משרד הפנים – מנהל מינהל האוכלוסין [פורסם בנבו] (7.12.09), נקבע על ידי השופט א' א' לוי:
"העותרים, אח ואחות, עלו לישראל בשנת 1994 עם אמם, וקיבלו אזרחות ישראלית. בסמוך לכך יצאו העותרים את הארץ, ועד להיום שבו ונכנסו לישראל לתקופות קצרות המסתכמות בכארבעה חודשים בלבד (במשך 15 שנים).
העותרים מבקשים כי נורה למשיב להנפיק להם תעודות זהות, ולכך אין בידינו להיעתר. סעיף 24 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, קובע, כי "תושב הנמצא בישראל שמלאו לו 16 שנה חייב לקבל תעודת זהות...". מיהו "תושב" מוגדר בסעיף 1 לחוק, היינו: "מי שנמצא בישראל כאזרח ישראלי או על פי אשרת עולה או תעודת עולה או על פי רישיון לישיבת קבע".
עינינו הרואות, גם סעיף 1 וגם סעיף 24 לחוק אינם מסתפקים בכך שהתושב הוא אזרח ישראלי לעניין קבלתה של תעודת זהות, אלא נדרש כי יתקיים בו "נמצא בישראל". נוכח העובדות שאינן שנויות במחלוקת, שוב אין ספק כי עניין אחרון זה אינו מתקיים בעניינם של העותרים, ומכאן המסקנה כי דין עתירתם להידחות, וכך אנו עושים".
עולה מהאמור, כי כדי לקבל תעודת זהות יש לעמוד בשני תנאים מצטברים: 1. תושב 2. נמצא בישראל, לעומת זאת אזרחות כשלעצמה אינה מקנה כל זכות לקבלת תעודת זהות.
כמו"כ, בבג"ץ 393/18 עתמאנה אומיה נ' מדינת ישראל משרד הפנים [פורסם בנבו] (30.4.19), עסק בשאלה האם אזרח ישראל שמרכז חייו בחו"ל זכאי להנפקת תעודת זהות חדשה לאחר שאיבד את תעודת הזהות שלו והצהיר על אובדנה לרשות האוכלוסין וההגירה? שאלה זו נדרשה להכרעה במסגרת עתירה שהוגשה על ידי אזרח ישראלי שאינו תושב ישראל ואיבד את תעודת הזהות ולדבריו הוא זקוק לה בעת ביקוריו התכופים בישראל, זאת בין היתר, לשם טיפול בנכסיו שבארץ ולשם פתיחת חשבון בנק בישראל. משרד הפנים סירב להנפיק לו תעודה חדשה ובעקבות כך הוגשה העתירה.
בג"ץ (מפי השופט א' שטיין, בהסכמת השופטים י' עמית וי' וילנר) דחה את העתירה וקבע כי אזרח ישראל שמרכז חייו בחו"ל אינו זכאי להנפקת תעודת זהות חדשה לאחר שאיבד את תעודת הזהות שלו והצהיר על אובדנה לרשות האוכלוסין וההגירה. החוק מציב דרישה כפולה של תושבות והימצאות בישראל כתנאי להנפקת תעודת זהות בהתאם לסעיף 24 לחוק מרשם האוכלוסין. וכך נקבע בזה"ל:
"..סעיף 24 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק), שכותרתו "זכות לקבל תעודת זהות" ואשר קובע כי "תושב הנמצא בישראל ושמלאו לו 16 שנה חייב לקבל תעודת זהות"... מי שחייב לקבל תעודת זהות הוא כל תושב ישראל – דהיינו: "מי שנמצא בישראל כאזרח ישראלי או על פי אשרת עולה או תעודת עולה, או על פי רישיון לישיבת קבע", כאמור בסעיף 1(א) לחוק. ..נדייק עם מילותיו של סעיף 24 לחוק – "תושב הנמצא בישראל" – ונראה בהן דרישה לישיבת קבע בישראל. אליבא דרשות, אזרח ישראלי דוגמת העותר, אשר מתגורר דרך קבע בנורווגיה או בארץ נֵכָר אחרת, איננו נמצא בישראל, כדרישת הסעיף; וכאשר הוא מבקר בישראל מבלי לקבוע בה את מרכז חייו, הוא לא נמצא בה כתושב. פרשנות זו היא, ללא ספק נכונה.
נמצא אפוא כי לעותר, חרף היותו אזרח ישראל, אין זכות לקבל תעודת זהות ישראלית מהרשות, ולרשות אין חובה להנפיק לו תעודה כזאת.
לטענת הרשות, אזרח ישראל שחי בחוץ לארץ איננו זקוק לתעודת זהות גם כאשר הוא נוהג לבקר בארץ לעיתים תכופות למטרות עסקים. אזרח כזה יכול לזהות את עצמו באמצעות דרכון ישראלי – תעודה מזהה שאמורה להספיק גם לצרכי עסקים ומסחר וכן לשם פתיחת חשבונות בנק וניהולם".
עולה מן האמור, כי בג"ץ מקבל את עמדת משרד הפנים לפיה אין מקום להנפיק תעודת זהות למי שמרכז חייו מחוץ לישראל. שכן, אזרח כזה יכול לזהות את עצמו באמצעות דרכון ישראלי – תעודה מזהה שאמורה להספיק גם לצרכי עסקים ומסחר וכן לשם פתיחת חשבונות בנק וניהולם.
יחד עם זאת, זכאי כל אזרח ישראלי לקבל דרכון ישראלי, אף שמרכז חייו בחו"ל, כמו"כ מסמכים מרשות האוכלוסין כגון תעודת לידה וכדו'.
סיכום
כדי לקבל תעודת זהות יש לעמוד בשתי תנאים מצטברים: 1. תושב 2. נמצא בישראל, לעומת זאת אזרחות כשלעצמה אינה מקנה כל זכות לקבלת תעודת זהות. לכן אזרח ישראל שמרכז חייו בחו"ל אינו זכאי להנפקת תעודת זהות שכן אינו על הגדרת תושב, הן במקרה שלא היה לו מעולם תעודת זהות והן במקרה שהייתה לו תעודה אך זו אבדה או שפקעה תוקפה. החוק מציב דרישה כפולה של תושבות והימצאות בישראל כתנאי להנפקת תעודת זהות בהתאם לסעיף 24 לחוק מרשם האוכלוסין.
יחד עם זאת, כדי לקבל חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי לכל מקרה לגופו הן בעניין החלטות המוסד לביטוח לאומי והן בעניין החלטות משרד הפנים יש להיוועץ בעורך דין המומחה בתחום.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
