מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv
_______________________________
טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766 פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail: viph120@gmail.com
| | דף הבית >> פלילי >> עבירות מס >> האם תשלום כופר פוטר מרישום פלילי |
האם בתשלום הכופר נפטר החייב מרישום פלילי?
מבוא
הליך כופר לרוב נפתח ביוזמתו של החייב / הנאשם, אשר מגיש לרשות הרלוונטית בקשה להמיר את הליכי החקירה או בירור האשמה נגדו בתשלום כופר. בקשה לתשלום כופר עשויה להיות מוגשת בשלבים שונים של בירור האחריות הפלילית: במהלך חקירת העבירה, לפני הגשת כתב אישום ואף לאחר שמוגש כתב אישום.
מדובר בהליך "הסדר כופר" שרשות המסים עורכת עם חייבים במס, במסגרתם משלמים החייבים (הנאשמים בהעלמת מס) לרשות המיסים כופר כסף בתמורה לכך שלא יינקטו נגדם הליכים פליליים בגין עבירות מס שבוצעו על-ידם.
המסגרת הנורמטיבית
האם במקום שהגיע החייב / הנאשם להסדר עם רשות המיסים לפיו, בתמורה לתשלום כופר לא ינקטו הליכים פליליים כנגדו, זוכה הוא אף לאי רישום פלילי במרשם הפלילי או שמא בתשלום ה"כופר" לרשות המיסים מודה הוא למעשה בביצוע העבירה (בדומה לתשלום קנס בגין עבירת תעבורה), ובשל כך יירשם בעניינו רישום פלילי במרשם האוכלוסין?
הדעות באשר לטיב הסמכות המופעלת על-ידי הרשות המנהלית באמצעות הסדר הכופר – האם עונשית היא או מנהלית – כמו גם באשר לתוצאה המשפטית הנובעת מתשלום הכופר ובאשר לשאלה האם ניתן להסיק ממנו על הודאת המשלם בביצוע העבירה, אינן אחידות. אין מחלוקת כי למרות אופיו העונשי של הליך הכופר, תשלום הכופר אינו מהווה הרשעה פלילית ומשכך, בהתאם להוראות חוק המרשם הפלילי, הוא גם אינו נרשם במרשם הפלילי[1].
יחד עם זאת, למרות ששמו של ההליך מדגיש את היבטי הכפרה והמחילה הגלומים בו, ואף שאופיו ההסכמי עשוי לטעת את הרושם כי עניינו במעין "הסכם חוזי" בין הרשות המנהלית למבצע העבירה, סמכותה של הרשות המנהלית לשקול הטלת כופר על עבריינים היא למעשה סמכות להטלת סנקציה עונשית, אשר בהפעלתה ממלאת הרשות פונקציה מעין-שיפוטית. עניין זה הודגש היטב על-ידי פרופ' שטרית במאמרו, אשר נכתב כבר בראשית שנות ה-70, ובו ציין בהקשר זה כדלקמן:
"המרת עבירה בכופר כסף אינה מחילה, ואינה הסכם חוזי, אלא ענישה פלילית בידי המינהל ... מתן הסמכות להמיר עבירה בכופר כסף לרשות מינהלית דינה כדין הסמכת הרשות המינהלית להטיל עונש כספי בגין עבירה פלילית. במתן סמכות זו העביר המחוקק לידי המינהל סמכות עונשית שמקומה בידי הרשות השופטת בלבד, שכן מן הדין הוא, שסמכות עונשית תופעל בידי רשות שיפוטית הממלאת אחרי דרישות אי התלות מבחינה אישית ומבחינה עיונית, שהיא בלבד משמשת ערובה למשפט צדק".[2]
יצוין, כי בד בבד עם המישור העונשי, הסדר הכופר עשוי לשאת משמעויות שונות גם במישור האזרחי. בהקשר זה צוין, בין היתר, כי בנסיבות מסוימות אפשר ותשלום הכופר ייחשב משום הודאה בביצוע עבירה וכן כי הוא עשוי להוות ראיה מנהלית לצורך קביעת שומה על-ידי פקיד השומה[3].
תשלום הכופר גם עשוי להוות ראיה לצורך שיקוליו של פקיד השומה או מנהל מס ערך מוסף לראות את דו"חותיו של משלם המס כבלתי שלמים בשל החשד או העבירה שבגינם שולם הכופר. בנוסף, במידה ומשלם הכופר ייחשד בביצוע עבירת מס נוספת, עלול תשלום הכופר לעמוד לו לרועץ עת תשקול התביעה האם להגיש נגדו כתב אישום או להטיל עליו קנס מנהלי, ובמידה והוא יורשע בעבירת מס נוספת, עלול תשלום הכופר להוות שיקול בטיעוני התביעה להחמרה בעונש[4].
תכליותיו של הליך הכופר
הכופר נועד לשמש כתחליף להליך הפלילי בסיטואציות שבהן הן הנישום והן הרשות המנהלית – כל אחד מטעמיו הוא – הינם בעלי אינטרס בהמרת ההליך הפלילי הרגיל בתשלום כופר: "ניתן לכפר על עבירה בתשלום כופר, כאשר הרשות המינהלית מוכנה להסתפק בתחליף זה והאדם שעבר את העבירה מוכן לשלם את הכופר"[5]. הסדרי הכופר משרתים אפוא תכליות ציבוריות ופרטניות כאחד.
בהיבט הציבורי, יתרונם הבולט של הסדרי הכופר נעוץ בעובדה כי מדובר בהליכים קצרים ויעילים בהשוואה להליכים הפליליים הרגילים, המאפשרים תגובה ענישתית מהירה ואפקטיבית ותוך חיסכון משמעותי במשאבים ציבוריים שונים – הן מצד רשויות החקירה והתביעה והן מצידה של הרשות השופטת.
הסדרי הכופר מאפשרים ענישה של מספר גדול של עבריינים – כפי הנראה גדולה מזו שהייתה מתאפשרת בהעדר אפשרות להמיר העמדה לדין בתשלום כופר – ובכלל זאת מאפשרים הם להעניש עבריינים אשר בשל קשיים ראייתיים שונים אפשר שהיו יוצאים זכאים במסגרת הליך פלילי רגיל וכן עבריינים שיתכן ולא היו מורשעים מאחר ולא היה די עניין לציבור בניהול הליך נגדם הגם שעברו עבירה[6].
במקביל, מביאים הסדרי הכופר לצמצום מספר ההליכים הפליליים המועמסים על מערכות החקירה והתביעה ועל מערכת בתי המשפט, ומנגד מאפשרים הם לרשויות אלו לרכז את מירב המאמצים והמשאבים בתיקים שלגביהם אמנם קיים אינטרס ציבורי משמעותי כי יתקיים הליך פלילי כסדרו. לבסוף, הסדרי הכופר מאפשרים גבייה מהירה ויעילה של המסים שלא שולמו בתוספת הכופר שנקבע, ובכך תורמים להעשרת הקופה הציבורית ללא צורך בהפעלת דרכי הגבייה והאכיפה האחרות[7].
עבור הנישום, תשלום הכופר חוסך את הצורך בניהול הליך פלילי, על מגוון המשמעויות הכרוכות בכך[8]:
-
ראשית, הסדר הכופר אינו כרוך בהרשעה וברישום פלילי, וכך מאפשר לנישום להימנע מן הסטיגמה והקלון הציבורי המתלווים לעצם ההרשעה בפלילים.
-
שנית, תשלום הכופר מאפשר לנישום "קניית וודאות": הנישום משלם סכום כסף ידוע מראש ואינו חושף את עצמו לסיכונים הכרוכים בניהול הליך פלילי שתוצאתו אינו ידועה מראש ואשר בסופו עלול להיגזר עליו עונש חמור יותר, אשר בעבירות מסוימות עשוי לכלול גם רכיב של מאסר.
-
שלישית, תשלום הכופר מונע מהנישום אף את עינוי הדין שעשוי להיגרם לו כתוצאה מניהול הליך פלילי ממושך, כמו גם את העלויות הכספיות הכרוכות בכך.
לא בכדי נאמר בהתייחס להסדר הכופר הקיים למשל מכוח פקודת היבוא והיצוא[9], כי:
"כופר הכסף, ... בא כתחליף לעונש, שניתן להטיל על-פי סעיף 7 לפקודה, ונועד למתן את התוצאה הדרקונית, שהיא נחלת מי שהופעל לגביו סעיף עונשין זה. יבואן, שאיתרע מזלו להיקלע למצב, שבו הוא צפוי לעונש לפי סעיף 7 לפקודה, יעשה, מטבע הדברים, כל מאמץ להמיר את הפעלת סעיף 7 על-ידי תשלום כופר כסף בגין ההפרות שהפר את הוראות הפקודה. אם המשיב נעתר לבקשה כזו, נמנעות מהיבואן התוצאות החמורות של עמידה במשפט פלילי וכן חילוט הסחורה, אשר בקשר אליה נעברה העבירה"[10].
לצד כל היתרונות והתכליות הציבוריות והפרטניות שהליך הכופר משרת, הליך זה טומן בחובו גם קשיים מקשיים שונים[11]. זהו נושא מורכב ורב היבטים, והדעות באשר להצדקתו ונחיצותו של מוסד הכופר, במתכונתו הקיימת ובכלל, אינן אחידות[12].
סוף דבר
יש לציין, כי לעיתים לא מועטות ניתן להיווכח, כי על אותו מעשה עבירה האחד מואשם ומורשע והאחר אינו מואשם ומורשע וכן על אותו מעשה עבירה האחד נענש בעונש מאסר והאחר בעונש קנס. מכיוון שהאופן שבו מצטייר הנאשם בפני בית המשפט הוא הקריטריון שקובע את חומרת העונש בסופו של דבר. לפיכך, בעת מקרה של חשד או אישום בביצוע עבירות מע"מ או עבירות מס הכנסה, חשוב לפנות לעורך דין המצויד בידע והניסיון המתאימים.
לכן, בכל התמודדות עם עבירות מס, מע"מ או מס הכנסה, חשוב מאוד לפנות לעורך דין פלילי, אשר פועל בתחום של עבירות מע"מ ומס הכנסה ומנוסה בו מספר שנים, בעיקר כאשר מדובר על עבירות מע"מ ומס הכנסה שאין להן עונש הקבוע בחוק.
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
[1] עע"מ 398/07 התנועה לחופש המידע נ' מדינת ישראל - רשות המיסים ([פורסם בנבו], 23.09.2008).
[2] שמעון שטרית "כופר הכסף – ענישה פלילית בידי המינהל" משפטים ב 577, 582-583 (1970), (להלן: "שטרית"), בעמ' 585-584, 606. לדעות אחרות, ראו: גדליהו וינוגרד (שריג) "כופר כסף" הרבעון הישראלי למיסים י(37-38) 50, 50-54 (1977), להלן: וינוגרד; אברהם וינרוט ובועז אדלשטיין "תשלום כופר כסף כשיקול לכהונת דירקטור בתאגיד בנקאי" רבעון לבנקאות לד(143) 46, 57-62 (1996); והשוו גם: איתן מגן "והוא רחום יכפר עוון" הרבעון הישראלי למסים כד(96) 62, 80 (1997), להלן: מגן; ר"ע 277/82 נירוסטה בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(1) 826, 829-831 (1983).
[3] וראו לדוגמה: עמ"ה (חיפה) 28/95 מטאנס רמזי עיסא נ' פקיד שומה, פסקה ג.2.ג ([פורסם בנבו], 20.1.1998); עמ"ה (באר-שבע) 505/99 קורדובה נ' פקיד שומה אשקלון, פסקאות 33-36 ([פורסם בנבו], 16.8.2001); השוו גם: רע"א 7867/06 פקיד שומה חיפה נ' לוסקי, פסקה ד' ([פורסם בנבו], 6.1.2008).
[4] עמיר, הנ"ל, בעמ' 182; וראו גם: מגן, הנ"ל, בעמ' 79.
[5] בג"צ 361/76 "המגדר – ברזלית" חוטי ברזל ורשתות בע"מ נ' רפאלי, פ"ד לא(3) 281, 287 (1977).
[6] עע"מ 398/07 התנועה לחופש המידע נ' מדינת ישראל - רשות המיסים ([פורסם בנבו], 23.09.2008).
[9] פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979
[10] בג"צ 720/80 חנום נ' מנהל המכס והבלו, פ"ד לו(1) 589, 597-598 (1982).
[11] וראו: עמיר, הנ"ל, בעמ' 182; שטרית, הנ"ל, בעמ' 604-613.
[12] וראו לדוגמה: הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ביטול כופר), התשס"ז-2007, מיום 22.1.2007; וינוגרד, הנ"ל, בעמ' 55; מגן, הנ"ל, בעמ' 85-86.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין בתשובות אלו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
|  | |
|
|
|
