ביטול החלטת ביטוח לאומי לשלול תושבות

מבוא
בכוחו של המוסד לביטוח לאומי לקבוע תושבות לאדם ובכוחו לשלול תושבות ישראלית מהאדם אפילו כשהוא אזרח ישראלי. ההשלכות לשלילת תושבות ישראלית רבות הן, ובעיקרם שלילת קבלת זכויות סוציאליות המוקנות לכל תושב ישראל, כגון ביטוח בריאות ממלכתי, קבלת קצבאות מסוימות ועוד..

בשנים האחרונות כמעט באופן אוטומטי ביטוח לאומי שולל תושבות מתושב ששהה בחו"ל למעלה מ-51% מהזמן בחמש השנים האחרונות, יחד עם זאת, בתי משפט קבעו כי ישנם מקרים בהם לא תהיה לביטוח הלאומי הזכות לשלול את התושבות אף במקרה ניתוק מרכז חיים מישראל.

במקרה שהתושב פנה לביטוח לאומי במהלך החמש השנים בהם שהה במרבית הזמן בחו"ל, והודיע על מטרת יציאתו, מנגד ביטוח לאומי לא התריע בפני התושב כי תישלל תושבותו, האם יש לו הזכות להיזכר כעבור חמש שנים ולשלול לפתע את תושבותו? על כך נעסוק במאמר זה. ראו מאמר נוסף שכתבנו בנושא זה: "שלילת תושבות על ידי המוסד לביטוח לאומי".

במקרה שהתושב עדכן מראש את ביטוח לאומי בדבר יציאתו לחו"ל
במקרה שהתושב פנה לביטוח לאומי במהלך החמש השנים בהם שהה במרבית הזמן בחו"ל, והודיע על מטרת יציאתו, חובה על הביטוח לאומי להתריע בפניו כי לאור הנתונים אם יתמיד כך במשך חמש השנים עלול הוא להפסיד את תושבותו.

נפסק, כי במקרה שהתנהלות ביטוח לאומי יצרה בפני התושב מצג שווא, לדוגמא, שהתושב מילא טופס שהתבקש על מרכז חייו ולאחר מכן לא נאמר לו כי אם ימשיך באותם נסיבות לשהות בחו"ל ישלל מעמדו, הרי שחל במקרה זה טענת "הסתמכות" הסתמכותו של התושב לנסוע ולגור בחו"ל מבלי שתישלל ממנו התושבות, ואילו ביטוח לאומי לא הודיע ולא התריע בפני התושב כי אם ימשיך בכך תישלל תושבותו (רק כעבור כחמש שנים), ורק בשל כך על ביטוח לאומי לחזור בו מהחלטתו.

בעניין זה יצויין, כי נפסק בתיק ב"ל (תל אביב-יפו) 53975-01-20 יעקב שינה - המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו 1.10.21) (להלן: "עניין יעקב שינה")  וכן בתיק ב"ל (תל אביב-יפו) 53157-06-18 אליעזר אגוזי - המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו 22.8.22) (להלן:"עניין אליעזר אגוזי"), וכך נפסק בזה"ל:

בעניין יעקב שינה שאוזכר לעיל, קבע בית הדין האזורי (השופטת הבכירה ח' טרכטינגוט), כי מדיניות זו של הנתבע אינה מאיינת את זכותו וחובתו של הנתבע לבחון אף בטרם חלפו 5 שנים את מעמדו של המבוטח. אנו נוסיף על כך, שכאשר מונח בפני הנתבע שאלון תושבות המלמד, בצירוף עם פרטי שהותו של המבוטח בישראל, כי למעשה הוא אינו עונה על התנאים לקביעת מעמדו כתושב ישראל, מוטלת על הנתבע חובה ליידע את המבוטח שנתוניו אינם הולמים מעמד של תושב וכי ניתנת לו תקופה ארעית (של עד 5 שנים כאמור) להסדיר את מעמדו בטרם תישלל תושבותו. התנהלותו של הנתבע במקרה הנדון יצרה בפני התובע מצג, לפיו תושבותו אינה מוטלת בספק, גם לאחר שדיווח לנתבע על כל הנתונים הרלוונטיים, בעוד שבפועל הוא למעשה נכנס מבחינת הנתבע ל"תקופת מבחן" שהסתיימה בשנת 2016, מבלי שהייתה לו כל ידיעה על כך.
מדיניות הנתבע כמפורט לעיל נועדה על פניה להיטיב את האזרח ולא לשלול את תושבותו באבחה, רק מחמת יציאה ארעית מישראל. כאשר פועל הנתבע על פי מדיניות זו, עליו ליידע את המבוטח ביחס לכך, על מנת שיוכל לכלכל צעדיו בהתאם. על יסוד האמור לעיל, אנו קובעים כי היה על הנתבע להודיע לתובע על שלילת תושבותו מיום 4.4.2013. עכ"ל פס"ד.

לאור האמור, במקרה והתושב הודיע על צאתו הרי שמוטלת על ביטוח לאומי חובה ליידע את התושב במכתב, כי נתוניו אינם הולמים מעמד של תושב וכי ניתנת לו תקופה ארעית (של עד 5 שנים כאמור) להסדיר מעמדו בטרם תישלל תושבותו.

סיכום
היעדר שהייה בישראל לכשעצמה אינה קובעת את מרכז חייו של האדם וממילא אינה קובעת את תושבות, אלא מהווה נדבך נוסף במבחן לקביעת תושבות, שכן קביעת התושבות נקבעת על ידי מבחן מרכז חיים שהוא נבחן על פי אמות מידה אחרות.

במקרה והתושב הודיע על צאתו הרי שמוטלת על ביטוח לאומי חובה ליידע את התושב במכתב, כי נתוניו אינם הולמים מעמד של תושב וכי ניתנת לו תקופה ארעית (של עד 5 שנים כאמור) להסדיר מעמדו בטרם תישלל תושבותו.

אילו לא עשה כן ביטוח לאומי, הרי שהתוצאה צריכה להיות כפי שנפסק בעניין אליעזר אגוזי ובעניין יעקב שינה, לפיה במידה והתושב מילא שאלון ושלח לביטוח לאומי הרי שיש להתחיל את תקופת המבחן רק מהיום בו התריע ביטוח לאומי בפני התושב.

כדי לקבל ייעוץ משפטי והגשת ערר על החלטות המוסד לביטוח לאומי יש להיוועץ בעורך דין המומחה בתחום.