מובהר, כי מטרת הספר או הסוגיות שבו נועדו להעשיר לקורא את הידע בתחום, אך אין כל אחריות על עדכון החקיקה והפסיקה ואין לראות בו משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית או כל קביעה משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין כלשהו יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא וקונקרטי. עוד מובהר, כי אין ברכישת הספר או חלקים ממנו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.

נושא המאמר: השתק שיפוטי

עמודים: 36

תוכן:

טענה בדבר השתק שיפוטי יכולה להתעורר מקום בו אחד מבעלי הדין מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו או בשני הליכים שונים. תכלית ההשתק השיפוטי היא למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט, וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי המשפט.

ראשית, נערוך בירור מהם הרציונאליים העומדים בשורשיו של כלל זה, כן נברר מהם המטרות המושגות בכלל שיפוטי זה?
שנית, ככלל, תנאי לקיומו של השתק שיפוטי הינו שבעל הדין כלפיו נטען ההשתק השיפוטי זכה בהליך הראשון על סמך טענה שאת היפוכה הוא טוען בהליך השני. כלל זה נובע מן החשש שתתקבלנה החלטות סותרות על ידי שני טריבונלים שונים. אם ביהמ"ש הראשון דחה את טענת בעל הדין, אין מניעה, איפוא, שהוא יעלה טענה סותרת בהליך המאוחר.

אם כן, יש לברר, מה המשמעות של הדרישה בדבר הצלחה בהליך הראשון. האם מתחייב מכך בהכרח שהמתדיין זכה בדין בהליך הראשון? או שמא די בכך, שהטענה התקבלה על ידי בית המשפט אף אם בסופו של יום בעל הדין לא צלח במשפט?

זאת ועוד, האם הדרישה של הצלחה קודמת תהא בכל מקרה ומקרה תנאי שאין בלתו לתחולתו של השתק שיפוטי?
עוד נברר האם סוגיית ההשתק השיפוטי תחולתה אף במשפט הפלילי כמו"כ האם תחולתה אף במשפט המנהלי?
כמו"כ נברר את עמדת המשפט העברי בעניין זה.

קטע לדוגמא: