מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv
_______________________________
טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766 פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail: viph120@gmail.com
| | דף הבית >> דיני ראיות >> רמת ההוכחה בטענת תרמית במשפט האזרחי |
רמת ההוכחה הנדרשת להוכחת תרמית באזרחי
מבוא
עוולת התרמית היא עוולה פרטיקולארית (ייחודית) בפקודת הנזיקין, העוולה הנזיקית של תרמית, אמורה בסעיף 56 לפקודת הנזיקין[1], חמישה יסודות נדרשים, על-מנת שעוולת התרמית תתקיים: (א) היצג כוזב של עובדה; (ב) העדר אמונה באמיתות ההיצג; (ג) כוונה שהתובע יוטעה על-ידי ההיצג ויפעל בהסתמך עליו; (ד) התובע הוטעה ופעל על סמך טעותו; (ה) התובע סבל נזק ממון עקב פעולתו על סמך ההיצג.
עול ההוכחה בטענת תרמית רובץ על בעל הדין אשר מעלה טענה זו. במישור האזרחי, די ברמת הוכחה של מאזן הסתברויות, כשהגרסה המתקבלת היא הגרסה המסתברת והסבירה יותר, גם אם אין היא וודאית. בדרך כלל, די בכך שהגרסה העולה מן העובדות של צד אחד, תהא יותר קרובה לאמת מזו העולה מהעובדות שהוכחו על ידי הצד שכנגד. זאת, לעומת מידת ההוכחה הנדרשת להוכחת תרמית במישור הפלילי, שם הנטל הוא כבד יותר, ויש להוכיח קיומה של עבירה פלילית מעבר לכל ספק סביר[2].
במאמר זה נתמקד ברמה הנדרשת להוכחת תרמית במישור האזרחי, שאינה למעשה שווה לרמה הנדרשת במישור האזרחי וכן אינה מגיעה לרמה הנדרשת במישור הפלילי, אם כן האם נדרשת רמת הוכחה מסוג שלישי?
מאמר זה הינו תמצות המאמר המלא המופיע בספר "סוגיות במשפט האזרחי", למידע נוסף ולצפייה ברשימת המקורות המלאה אודות נושא זה, ניתן לרכוש את המאמר הדיגיטלי במלואו, לרכישה לחץ כאן.
המסגרת הנורמטיבית
מידת ההוכחה במשפט האזרחי בה חייב לעמוד בעל דין אשר עליו מוטל נטל השכנוע היא הוכחה במידה של "הטיית מאזן ההסתברויות", משמעותו היא שעליו להוכיח שגרסתו סבירה יותר ומתקבלת יותר על הדעת מהגרסה שכנגד. (אומרים בצורה ציורית 51%). יש לשים לב שבהליך אזרחי, לא מבחינים בין תובע לנתבע ודין אחד לשניהם ככל שמדובר על הרמת נטל השכנוע[3].
במקרים מסוימים ההתנהגות המהווה תרמית יכולה לגרור תביעה אזרחית ופלילית במקביל. חובת ההוכחה בטענת מרמה גבוהה היא אף יותר מטענה רגילה במשפט אזרחי. כאשר התובע מעלה טענה המייחסת לנתבע תרמית יש בכך טענה המייחסת לה ביצוע עוולה רצינית, המטילה עליה סטיגמה ושיש עימה משום קלון. נדרשת הוכחה יותר קרובה לודאות מן המבחן הרגיל, היסוד הנפשי של כוונה להטעות אף הוא צריך להתקיים בעילת התרמית[4].
חשוב לציין כי הכל מסכימים שמידת ההוכחה הנדרשת מן התובע בעוולת התרמית הינה מרובה יותר מן הנדרש כרגיל בתביעות אזרחיות[5], אך עדיין קיימת מחלוקת בין המשפט האמריקאי למשפט האנגלי ברמת ההוכחה הנדרשת בהוכחת גניבה באזרחי, מחלוקת זו באה לידי ביטוי גם במשפט הישראלי.
בפס"ד זיקרי נ' כלל ביטוח[6] – חברת כלל ביטחה את זיכרי בפוליסת ביטוח של כל הסיכונים האפשריים, בית העסק שלו נפרץ ורכוש רב נגנב ממנו. כלל סירבה לשלם לו כסף , הוא הגיש תביעה וכלל התגוננה בטענה שזיקרי או אדם מטעמו ביים את הפריצה. ביהמ"ש המחוזי דחה את התביעה של זיקרי והוא ערער לעליון. זקרי העלה טענה האומרת שמאחר וכלל מייחסת לו ביצוע עבירות פליליות לרבות עבירת מרמה, הרי שעל חברת כלל לבסס את טענתה ואת חשדה במידה העולה על מאזן ההסתברויות הנהוגה במשפטים אזרחיים. מן הדין לקבוע נטל הוכחה בדרגת ביניים עולה על 51% באותם מקרים בהם מתבסס צד במשפט אזרחי על הגנה המייחסת לצד היריב ביצוע עבירה פלילית.
השופט בך מקבל את הטענה ואומר שכשמדובר על טענות המייחסות ליריב ביצוע עבירות רציניות המטילות עליו סטיגמה ושיש עימן קלון, יש להחיל דרגת הוכחת ביניים (מוגברת).
השופט ברק התנגד וקבע שיש 2 מידות הוכחה מאזן הסתברויות ומעל לכל ספק סביר, וביהמ"ש אומר שאין מדובר על נוסחאות מדעיות או מדויקות כי אם אך מבחנים נוחים או מעשיים וקובע שיש להימנע מיצירת מידת הוכחה שלישית המצויה בין המידה האזרחית והפלילית. לשיטתו, קיימות 2 מידות הוכחה ו-2 בלבד. עם זאת, כמות הראיות שיהיה בה כדי לספק את המידה הדרושה משתנה עפ"י מהות הנושא. היינו ביהמ"ש יכול להגיש שמאזן ההסתברויות בטענות פליליות זה גם 51% אולם הוא צריך להיות מוצק ומהותי!
לסיכום בעניין נטל ההוכחה הדרוש לצורך הוכחת טענת גניבה במישור האזרחי, קיימת מחלוקת בין המשפט האמריקאי למשפט האנגלי ברמת ההוכחה הנדרשת בהוכחת גניבה באזרחי, מחלוקת זו באה לידי ביטוי גם במשפט הישראלי.
מחד השופט בך[7], כב' השופטים שמגר ומצא[8], קיימת מידת הוכחה שלישית, המצויה בין זו האזרחית לבין זו הפלילית. מאידך, קיימת גישה של כב' השופט אגרנט[9], כב' השופט ברק[10], ופסק דינו של כב' השופט קדמי[11], גישה זו נמנעה מליצור רמת הוכחה שלישית ובמקום זאת שמה דגש על "רצינות הראיה" להבדיל מ"רמת הוודאות", דהיינו, להוכחת טענות דוגמת תרמית וגניבה במישור האזרחי יש צורך בכמות ורצינות ראיות שיש בהן כדי לשכנע את השופט לצורך הטיית מאזן ההסתברויות.
יש להדגיש כי רמת ההוכחה הגבוהה הנדרשת בטענת מרמה במשפט האזרחי מתמקדת רק בטענות מסוג[12]:
1. כאשר התובע מייחס לנתבע מעשה שיש בו משום עבירה פלילית כגון תרמית, הטעייה, לשון הרע.
2. כאשר התובע מצליח להוכיח את תביעתו העיקרית, והנתבע מעלה טענות הגנה המייחסות לתובע עבירה פלילית וזו שמייחסים ליריב ביצוע עבירות רציניות.
ברי הדבר כי במשפט האזרחי ישנם נושאים כגון תרמית וגניבה הנדרשת בהם מידה שונה של הוכחות, אם זה ברמת הוכחות גבוהה או רצינות הראיות, אם זה בירידה להוכחת כל פרט ופרט ואם זה ברמת שכנוע גבוהה מהרגיל. אך ברי כי קיים שוני כלשהוא.
סיכום
לסיכומם של דברים, העולה ממאמר זה כי, מידת ההוכחה בטענת תרמית הנטענת במשפט האזרחי תהא מוגברת ומושפעת ממהותו של הנושא וממידת החומרה של טענותיו, היינו, כמות הראיות שתידרש על מנת לעמוד בנטל השכנוע תהא גדולה יותר (מוצק ורציני) אך עם זאת לא נדרשת רמת הוכחה שלישית.
רמת ההוכחה הגבוהה הנדרשת בטענת מרמה במשפט האזרחי מתמקדת רק בטענות משני סוגים: האחד הוא כאשר התובע מייחס לנתבע מעשה שיש בו משום עבירה פלילית כגון תרמית, הטעייה, לשון הרע. והשני הוא כאשר התובע מצליח להוכיח את תביעתו העיקרית, והנתבע מעלה טענות הגנה המייחסות לתובע עבירה פלילית וזו שמייחסים ליריב ביצוע עבירות רציניות. יחד עם זאת, לבחינת כל מקרה ומקרה לגופו לשם קבלת חוות דעת מקדימה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום.
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
[1] ס' 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]
[2] ראה ע' בר- שירה, "התרמית" דיני הנזיקין - העוולות השונות (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, ג' טדסקי עורך, תשל"ט) 7.
[4] ע"א 614/84 דניאל ספיר נ' דוד אשד , מא (2) 225 (1987).
[5] בר-שירה, לעיל ה"ש 2, בעמ' 17; ע"א 293/70 מורדוך נ' דעבול, פ"ד כד(2) 811 (1970) (להלן: "פרשת מורדוך"); ע"א 292/64 כהן נ' אשד, פ"ד יט(1) .414, (1965) בעמ' 416. (להלן: "פרשת אשד").
[6] בע"א 475/81 זיקרי יעקב נ' כלל חב' לביטוח בע"מ, פד"י מ (1),589 (1986). (להלן: "פרשת זיקרי").
[7] פרשת זיקרי, לעיל ה"ש 6.
[8] פרשת לנגרמן, לעיל ה"ש 12.
[9] פרשת גרינוולד, לעיל ה"ש 13.
[10] פרשת זיקרי, לעיל ה"ש 6.
[11] פרשת לנגרמן, לעיל ה"ש 12.
[12] נקבע ע"י השופט בך בפרשת זיקרי, לעיל ה"ש 6.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
|  | |
|
|
|
