יישומה הקלאסי של דוקטרינת הודאה והדחה הוא במקרה בו נתבע טוען "פרעתי" – כיוון שהוא מודה בקיומה של עילת החיוב, אך מעלה טענת "הדחה" שבגינה הוא פטור מלשלם, עליו להוכיח את קיומה של טענה זו.

הדוקטרינה של "מעשה בית-דין" מושתתת על עקרון סופיות הדיון, ובמסגרתה אפשר להבחין בשני כללים עיקריים - "השתק עילה" ו"השתק פלוגתא". במאמר זה נבאר את תחולתו של הכלל "מעשה בית דין".

השתק שיפוטי - מהו? האם תחולתו תלויה בהצלחת בעל דין במשפט הראשון?

הדוקטרינה של "מעשה בית-דין" מושתתת על עקרון סופיות הדיון, ובמסגרתה אפשר להבחין בשני כללים עיקריים - "השתק עילה" ו"השתק פלוגתא". במאמר זה נתמקד בגדרי הכלל "השתק עילה".

הדוקטרינה של "מעשה בית-דין" מושתתת על עקרון סופיות הדיון, ובמסגרתה אפשר להבחין בשני כללים עיקריים - "השתק עילה" ו"השתק פלוגתא". במאמר זה נתמקד בגדרו של הכלל "השתק פלוגתא".

הליך הגישור - במאמר זה נפרט את ההבדל בין בוררות לגישור, היתרונות שבהליך הגישור לעומת הליך הבוררות, הזכויות העומדות לצדדים בגישור, הפסקת הגישור, סמכויותיו וחובותיו של המגשר ועוד..

לא אחת, שאלתם עצמכם: 'האם שווה לי לקחת עו"ד'? 'בהנחה ואני יזכה במשפט, האם בימ"ש יפסוק לטובתי את כל שכר הטרחה ששילמתי לעו"ד?' במאמר זה ננסה לתת תשובות ומענה לשאלות אלו.

הוראות החקיקה בישראל קובעות היכן יש להגיש כל תביעה בהתאם לאזורי השיפוט והמחוזות של בתי המשפט, וזאת בהתאם למספר קריטריונים. במאמר נפרט היכן יש להגיש כל תביעה בהתאם לאזור הגיאוגרפי.

הוראות החקיקה בישראל קובעות היכן יש להגיש כל תביעה לבימ"ש המחוזי או לבימ"ש השלום, וזאת בהתאם לסוג התביעה ואופייה. בחירת הסמכות העניינית המתאימה הינה עניין מהותי שיש בכוחה להשפיע על תוצאות התביעה

ההפניה לפגישות מהו"ת הורחבה לכל תובענה למעט חריגים, בין אם בעל הדין מיוצג בידי עורך דין ובין אם לאו. היא מסייעת לצדדים להעריך מראש את הסיכון בהליך, ועל ידי כך להניע את הצדדים לקראת הגעה לפשרות

הדיון המקדמי - בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב הטענות האחרון ובטרם הצדדים יופיעו בפני בית המשפט ינהלו בעלי הדין ובאי כוחם, דיון מקדמי. עליהם להיפגש מחוץ לכותלי בית המשפט לפחות פעמיים

סיכום תקנות סדר הדין האזרחי החדש - נכנס לתוקף 1.1.21

הרפורמה בתקנות החדשות בסדר הדין האזרחי יצרה תקנות חדשות אשר נועדו לסדר, לפשט ולייעל את ההליכים במשפט האזרחי שהיו מקובלים עד היום, במאמר זה נפרט את המטרות העיקריות והנלוות ברפורמה בתקנות סדר דין אזרחי