קיצור הליכי הדיון בחילוט רכוש
מבוא
חילוט רכוש במסגרת עבירת הלבנת הון, הוא החרמת רכוש מתוך רכושו של אדם אשר הורשע בעבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון. הרכוש המוחרם הינו בשווי הרכוש שנעברה בו העבירה, או ששימש לביצועה, שאפשר אותה וכן כל רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצועה.
קודם לבקשת חילוט הרכוש, המדינה מטילה עיקול כללי על כלל נכסי הנידון לצורך מימוש החילוט בעתיד באם בימ"ש ייתן צו חילוט. בירור בקשת חילוט מחייב ליתן זכות טיעון לשלל גורמים אפשריים כנגזר מנסיבות העניין: הנידון, בעל הרכוש, מי שהרכוש בחזקתו או בשליטתו, ומי שטוען לזכות ברכוש (ובלבד שהם ידועים).
בירור זה, מטבע הדברים, עלול להימשך זמן מה. כאשר בינתיים נגרם נזק רב כתוצאה מעיקול הרכוש שלעיתים נמצא בידי צד ג' שספק רב אם הוא אכן קשור לעבירה, עיכוב כזה אינו רצוי, במיוחד כשההליך הפלילי מתנהל גם נגד נאשמים נוספים שלא מבוקש לחלט את רכושם. במאמר זה נברר כיצד ניתן להעביר הליכי דיון אשר נמצאים בהליך פלילי להליך אזרחי, ובכך למעשה לקצר את ההליכים ולהכריע מהר ככל הניתן.
בעניין מסלול החילוט בהליך האזרחי, ראה מאמרנו: "חילוט רכוש בעבירת הלבנת הון - בהליך האזרחי". בעניין מסלול החילוט בהליך הפלילי, ראה מאמרנו: "חילוט רכוש בעבירת הלבנת הון - בהליך הפלילי".
המסגרת הנורמטיבית
פרק ו' לחוק איסור הלבנת הון אשר מסמיך את הרשות למלחמה בהלבנת הון לחלט רכוש, מבחין בין שני מסלולים לחילוט רכוש במסגרת עבירת הלבנת הון: חילוט בהליך פלילי[1] וחילוט בהליך אזרחי[2].
שני מסלולי החילוט נועדו למצבים שונים. דרך המלך היא המסלול הפלילי, שבמסגרתו מחולט, בראש ובראשונה, רכוש מתוך רכושו של הנידון; ורק אם לא נמצא רכוש שלו למימוש מלוא הסכום הנקוב בצו החילוט, ניתן לממש את הצו גם מתוך רכוש של אדם אחר בכפוף לסייגים שנקבעו. במישור הדיוני, בקשת החילוט היא חלק מכתב האישום; בית המשפט ידון בה לאחר הכרעת הדין והחלטתו תיכלל בגזר הדין.
לעומת זאת, הליך חילוט אזרחי מיועד לחילוט רכוש של אדם שלא ניתן להגיש נגדו כתב אישום, או למצב שבו הרכוש שחילוטו מבוקש התגלה לאחר ההרשעה. על כן קובע החוק תנאים שונים החלים במסגרת כל אחד מהמסלולים[3].
זירוז הליכי הדיון בחילוט הרכוש - כפי שכבר צוין, בקשה לחילוט פלילי תידון בשלב שלאחר הכרעת הדין ולפני הטיעון לעונש. בירור בקשת חילוט מחייב ליתן זכות טיעון לשלל גורמים אפשריים כנגזר מנסיבות העניין: הנידון, בעל הרכוש, מי שהרכוש בחזקתו או בשליטתו, ומי שטוען לזכות ברכוש (ובלבד שהם ידועים).
בירור זה, מטבע הדברים, עלול להימשך זמן מה. מאחר שהדיון בבקשת החילוט נדרש להתקיים לפני הטיעון לעונש; ומאחר שהחלטה בבקשה לחילוט פלילי צריך שתיכלל בגזר הדין, יכול שבירור בקשת החילוט במסגרת ההליך הפלילי יגרום לעיכוב במתן גזר הדין ולדחיית סופו של ההליך.
עיכוב כזה אינו רצוי, במיוחד כשההליך הפלילי מתנהל גם נגד נאשמים נוספים שלא מבוקש לחלט את רכושם. מטעם עיקרי זה הסמיך המחוקק את בית המשפט להפריד את הדיון בבקשת החילוט הפלילי מההליך העיקרי, ולהסב אותה להליך אזרחי שיתברר בנפרד.
כך, סעיף 21(ה) לחוק קובע כי במקרה שאדם שאינו הנידון טוען לזכות ברכוש, וראה בית המשפט, מטעמים שיירשמו, כי בירור הטענות עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא לקבוע שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי.
מקום שבית המשפט קבע כך, תחול גם בהליך האזרחי הוראת סעיף 21(ג) לחוק, המאפשרת לבית המשפט לחלט מתוך רכוש של אחר בהתקיים התנאים שנמנו לעיל. תקנה 5 לתקנות החילוט עוסקת בהעברת הדיון להליך אזרחי וזו לשונה:
(א) קבע בית המשפט שהמשך הדיון בבקשה לצו חילוט לפי תקנה 2 יהיה בהליך אזרחי, תומצא הודעה על כך מטעם בית המשפט לנידון ולטוען לזכות ברכוש אלא אם כן הדבר הודע להם בשעת הדיון; המשך הדיון יהיה בפני אותו שופט או מותב שהרשיע את הנידון, ויראו את כתב האישום כבקשה לצו חילוט אזרחי ואת הנידון וכל אחד מהטוענים לזכות ברכוש – כמשיבים; בית המשפט יהיה רשאי להמשיך לדון בבקשה מן השלב אליו הגיע בהליך הפלילי; הודעה לפי תקנה זו תהיה לפי טופס 4 בתוספת.
(ב) הועבר הדיון בבקשה לצו חילוט פלילי להליך אזרחי, יחולו על המשך הדיון הוראות תקנות אלה המתייחסות לצו חילוט אזרחי, והצו ייחשב כצו חילוט אזרחי לכל ענין, לרבות הערעור עליו וביטולו.
סיכום
העולה מן האמור, כי ניתן לקצר את ההליכים בדיון סביב בקשת החילוט ובכך למעשה למנוע נזק רב העלול להיווצר כתוצאה מהימשכות ההליכים.
יחד עם זאת, בכל מקרה ונסיבותיו הוא כך גם הכללים החלים עליו, ראוי להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום, ובעל ידע נרחב בנושא חילוט רכוש בהלבנות הון.
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
[3] יעל גרוסמן ורוני בלקין איסור הלבנת הון – להלכה ולמעשה 151-140 (2006); ראו גם סעיפים 5-3 לדברי ההסבר לתזכיר חוק סדר הדין הפלילי (חילוט תקבולי עבירה), התשע"ב-2012
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.