מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv
_______________________________
טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766 פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail: viph120@gmail.com
| | דף הבית >> אזרחות ואשרות בישראל >> אזרחות ותושבות קבע >> אזרחות ישראלית |
אזרחות ישראלית
מבוא
ישנה קשת רחבה של אפשרויות לרכישת אזרחות בישראל. כך לדוגמא, רכישת אזרחות מכוח נישואין, דרך סעיף 4א לחוק השבות[1], העוסק ביהודי שנישא לבת זוג שאינה יהודיה בטרם עלה לישראל, כעת עם עלייתו לישראל מבקש הוא לקנות אזרחות לו ולאשתו.
הדרך השנייה, דרך סעיף 7 לחוק האזרחות[2], העוסק באזרח ישראל שנישא לאזרחית זרה שאינה יהודיה לאחר היותו אזרח ישראלי, כעת עם נישואיו מבקש הוא להסדיר מעמד לאשתו, במאמר זה נעסוק בדרכים לרכישת אזרחות ישראלית ו/או תושבות קבע. זאת ועוד, נסביר במאמר זה האם תושב קבע יכול לקבל אזרחות ואם כן באלו תנאים, לשם הבחנה בין תושבות קבע לאזרחות ראו מאמרנו: "ההבדל בין תושבות קבע לאזרחות".
רכישת אזרחות בישראל מכוח נישואין
רכישת אזרחות בישראל מכוח נישואין מוסדרת בשני דברי חקיקה: סעיף 4א לחוק השבות[3], וסעיף 7 לחוק האזרחות[4].
אזרחות ישראלית בנישואין דרך סעיף 4א לחוק השבות: סעיף זה עוסק ביהודי שנישא לבת זוג שאינה יהודיה בטרם עלייתו לישראל, עם עלייתו לישראל מבקש הוא לקנות אזרחות לו ולאשתו. על-פי הוראת סעיף 4א לחוק השבות, הזכויות המוקנות ליהודי על-פיו רשאי הוא לעלות לישראל ולקבלת אזרחות מוקנות גם לבן-זוגו הלא יהודי. בן-הזוג זוכה אפוא לשבות, ומכוחה – גם לאזרחות ישראלית (סעיף 2 לחוק האזרחות).
אזרחות ישראלית בנישואין דרך סעיף 7 לחוק האזרחות: סעיף זה עוסק באזרח ישראלי או ביהודי שעלה זה מכבר לישראל, ונישא לאזרחית זרה שאינה יהודיה לאחר היותו אזרח ישראלי, כעת עם נישואיו מבקש הוא להסדיר מעמד לאשתו. במקרה זה אשתו אינה באה בגדר הוראת סעיף 4א לחוק השבות ואינה זכאית לאזרחות ישראלית מכוח שבות[5].
ועל כן, במקרה זה על בת הזוג הזרה לעבור תהליך ארוך ומתמשך שבסופו יוחלט האם להשאיר את בת הזוג הזרה בישראל ובמקביל להקנות לה אזרחות. הוראת סעיף 7 לחוק האזרחות, קובעת:
"בעל ואשתו שאחד מהם אזרח ישראלי... יכול השני לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א)".
הוראה זו מקלה את תהליך ההתאזרחות של בן-זוג של אזרח ישראלי. ההקלה מתבטאת בכך שבן-הזוג אינו צריך לקיים את התנאי הקבוע בסעיף 5(א) לחוק האזרחות. עם זאת הוראת סעיף 7 לחוק האזרחות אינה מעניקה לבן-הזוג של האזרח הישראלי אזרחות "אוטומטית" מכוח הנישואין, בניגוד לאזרחות ישראלית לבת זוג דרך חוק השבות המקלה על בת הזוג הזרה ומאפשרת לה להתאזרח באופן אוטומטי עם עלייתו של בעלה היהודי לישראל.
ניתן לטעון, כי החוק מפלה לטובה עולים יהודים על פני אזרחי ישראל יהודים, כאשר עולה יהודי לא נדרש לעבור את כל מסכת הייסורים שנדרש לעבור אזרח ישראלי המעוניין להסדיר מעמד לבת זוגתו הזרה.
בעניין אזרח ישראלי המעוניין להסדיר מעמד עם בן זוגו הזר שנישא לו ראה מאמרנו: "הסדרת מעמד לבן זוג זר שנשוי לישראלי". בעניין הסדרת מעמד לבן זוג זר שחי 'חיים משותפים' עם ישראלי, ראה מאמרנו: "הסדרת מעמד לבן זוג זר שחי 'חיים משותפים' עם ישראלי – 'ידועים בציבור'".
רכישת אזרחות בישראל מכוח תושבות קבע
חוק האזרחות קובע כי אזרחות ישראלית נקנית, בין השאר, מכוח התאזרחות לפי סעיפים 5 עד 8 לחוק (סעיף 1 לחוק האזרחות). סעיף 5(א) לחוק האזרחות קובע התנאים שבהם יכול בגיר לקבל אזרחות ישראלית על-ידי התאזרחות. תנאים אלה הם:
"התאזרחות
5. (א) בגיר שאיננו אזרח ישראלי יכול לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות אם נתקיימו בו תנאים אלה:
(1) נמצא בישראל;
(2) היה בישראל שלוש שנים מתוך תקופת חמש שנים שקדמה ליום הגשת בקשתו;
(3) זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע;
(4) השתקע בישראל או שיש בדעתו להשתקע בה;
(5) יודע ידיעת-מה את השפה העברית;
(6) ויתר על אזרחותו הקודמת או הוכיח שיחדל מהיות אזרח חוץ לכשיהיה לאזרח ישראלי".
סעיף 5(ב) לחוק האזרחות מוסיף וקובע:
"מי שביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף קטן (א), יעניק לו שר הפנים, אם ראה זאת לנכון, את האזרחות הישראלית על ידי מתן תעודת האזרחות".
סעיף זה עוסק באדם המחזיק בתושב קבע וחי בישראל שלוש שנים מתוך תקופת חמש שנים שקדמה ליום הגשת בקשתו. עוד בעניין זה ראו מאמרנו: "ההבדל בין תושב קבע לאזרח".
רכישת אזרחות ישראלית מכוח שיקול דעת של שר הפנים
הוראת סעיף 5(ב) לחוק האזרחות, החלה גם בהתאזרחות של בן-זוג, קובעת כי, נתונה שאלת ההתאזרחות לשיקול-דעתו של שר הפנים ("אם ראה זאת לנכון")[6]. שיקול-דעת זה רחב הוא, עם זאת אין הוא בלתי מוגבל.
שיקול דעת שר הפנים: ביסוד גישתו של שר הפנים מונחת התפיסה כי מתן אזרחות ישראלית לבן-זוג זר של אזרח מותנית, בין השאר, בקשר נישואין תקף ואמיתי. מקום שבו קשר הנישואין בין בני-הזוג פקע למעשה – גם אם לא להלכה – והתא המשפחתי נמצא בשלבי פירוק, אין יסוד לקבלת אזרחות ישראלית מכוח אזרחותו של בן-הזוג הישראלי. עוד על שיקול דעתו של שר הפנים, ראו מאמרנו: "שיקול דעת שר הפנים".
מקום שבו הקשר הזוגי התפרק בטרם קיבלה בת הזוג אזרחות
גישתו של חוק האזרחות שלפיה ניתן להגמיש את התנאים להתאזרחות מקום שבן-זוגו של המבקש להתאזרח הוא אזרח ישראל, מבוססת על הרצון לשמור על שלמות התא המשפחתי ועל הצורך למנוע פיצול אזרחותם של מרכיביו[7].
מקום שבו התא המשפחתי התפרק הלכה למעשה, בני-הזוג חיים בנפרד, והם מנהלים הליכים לגירושין, שוב אין קיים הטעם המונח ביסוד ההקלה בהתאזרחות שנותן חוק האזרחות לבן-זוג זה של אזרח. מטעם זה כאשר מתפרק התא המשפחתי – נדחית הבקשה לקבל אזרחות ישראלית מכוח נישואין לאזרח ישראלית. עוד בעניין זה ראו מאמרנו: "הסדרת מעמד לבת זוג זרה שסבלה מאלימות מבעלה הישראלי", וכן מאמרנו: "הסדרת מעמד לבן / בת זוג זר שהתגרש או התאלמן".
רכישת תושבות קבע מכוח קטינים אזרחי ישראל (שנולדו מנישואים עם ישראלי)
כאשר ישנם ילדים קטינים שנולדו מנישואין לאזרח ישראלי, משכך נדרש בן הזוג להיות במחיצת ילדו שהוא למעשה אזרח ישראלי, בייחוד כאשר היחסים עם ילדו טובים הם וחמים, מה דינה של טענה זו?
עמדתו של משרד הפנים הינה כי רק במקרים חריגים, שמתקיימות בהם נסיבות הומניטריות יוצאות-דופן, יש בהורותו של זר לקטין שהוא אזרח ישראל כדי להצדיק להעניק לו מעמד של תושב קבע[8].
יש מקרים בהם טוען משרד הפנים כי, נסיבות מיוחדות אלה אינן מתקיימות ועל כך יש לפנות לעורך דין מומחה בתחום שייתן מענה הולם. על-כן, ועל דרך העיקרון, אין באזרחות ישראלית של קטינים כדי להעניק מעמד של תושב קבע להורהו הזר, עם זאת ייתכנו כמובן מקרים הומניטריים אשר יחייבו סטייה מעיקרון זה. עוד בעניין זה ראו מאמרנו: "הסדרת מעמד מטעמים הומניטאריים".
סוף דבר
ניתן לרכוש אזרחות ישראלית בדרכים שונות ומגוונות, אם על ידי נישואין, אם על ידי עלייה עם בן זוג יהודי, ואם על ידי תושבות קבע. על האופן בו ניתן לשלול אזרחות ישראלית, ראו מאמרנו: "אזרחות ישראלית".
יחד עם זאת, חשוב לדעת כי בחלק לא מבוטל של המקרים מתעוררות בעיות סבוכות אשר ללא ליווי משפטי מתאים יכולות להוביל לתוצאות הרות אסון כדוגמת החלטה על גירוש הזר, לכן החכם עיניו בראשו יקדים תרופה למכה בהתייעצות עם עורך דין בעל ניסיון בתחום של הסדרת מעמד לבן זוג זר.
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
[1] סעיף 4א לחוק השבות, תש"י-1950
[2] סעיף 7 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952
[3] סעיף 4א לחוק השבות, תש"י-1950
[4] סעיף 7 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952
[5] ראו בג"ץ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים
[6] ראו: בג"ץ 754/83 רנקין נ' שר הפנים, בעמ' 117; פרשת סטמקה, בעמ' 765
[7] ראו: פרשת רנקין, בעמ' 117; פרשת סטמקה, בעמ' 790
[8] ראו בג"ץ 1689/94 הררי נ' שר הפנים
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
|  | |
|
|
|
