אי הגשת דו"ח שנתי / אי רישום חשבונית או קבלה (ס' 216)

מבוא

המסגרת הנורמטיבית - סעיף 216 לפקודה

אדם אשר בלי סיבה מספקת עבר אחת העבירות המנויות להלן, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, או שני העונשים כאחד:
(1)          לא קיים דרישה הכלולה בהודעה שניתנה לו לפי פקודה זו;
(2)          לא התייצב, כפי שנדרש לכך בהודעה לפי פקודה זו, או שהתייצב אך לא השיב לשאלה שנשאל כדין;
(3)          סירב לקבל הודעה שנשלחה לו לפי פקודה זו;
(4)          לא הגיש במועדו דין וחשבון לפי הסעיפים 132 או 133;
(4א)        לא הגיש במועדו דוח מנכה מקוון או דוח מעביד מקוון, לפי הוראות סעיף 166;
(5)          לא ניהל פנקסי חשבונות בהתאם להוראות המנהל שניתנו על פי סעיף 130(א);
(6)          השמיד או הסתיר מסמכים שיש להם ערך לענין השומה;
(7)          מי שרושם תקבוליו בסרט קופה רושמת, שובר קבלה, חשבונית, ספר פדיון יומי או תעוד אחר על פי הוראות המנהל מכוח סעיף 130, ולא רשם בהם תקבול שהיה חייב לרושמו על פי אותן הוראות. לא נרשם התקבול בידי עובדו של הנישום, או בידי שלוחו של הנישום שאיננו עובדו, יאשם בעבירה העובד או השלוח ויאשם בה גם הנישום אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושהוא נקט בכל האמצעים הסבירים להבטחת מניעת העבירה;
(8)          לא דיווח בדוח על פעולה שהיא תכנון מס החייב בדיווח כאמור בסעיף 131(ז), בניגוד להוראות סעיף 131(א)(5ד) או (ב1), או (ז).

• אי קיום דרישה בהתאם להודעת פקיד השומה – מדובר למעשה בעבירת סל הכוללת בתוכה כל דרישה מצד פקיד השומה שהנישום אינו מקיים, יחד עם זאת עבירה זו מתייחסת בדרך כלל לאי הגשת דו"חות מסוימים או אי הגשת הצהרת הון במועד הקבוע לכך.
• ניהול ספרי חשבונות באופן שאינו תקין[1] – מדובר בניהול ספרי חשבונות הסוטה מהכללים שנקבעו ע"י מנהל המס, שקובע מעת לעת כללים על ניהול פנקסי חשבונות של הכנסה הנובעת מעסק או ממשלח-יד ואו לכל סוג מסוים של נישומים.
• אי התייצבות ו/או אי השבה לשאלות – מדובר בעבירה אשר מתרחשת לאחר מתן הודעה ע"י פקיד השומה להתייצבות במשרדיו, לשם חקירה או לשם בירור וכדו'. לכן, עבירה זו מיושמת לאחר שניתנה הודעה להתייצב, ולא התייצב הנישום או שהתייצב וסירב לענות לשאלות שנשאלו.
• סירוב לקבל הודעה שנשלחה ממס הכנסה – ראוי לציין כי הסירוב אינו מקנה למסרב מעמד שלא קיבל את ההודעה, כיוון שקיימת חזקה בפקודה[2] הקובעת כי, דבר דואר שנשלח חזקה שהגיע לתודעתו בסיום היום השישי. וכן נקבע כי[3], הודעה שנשלחה והנמען סירב לקבלה יראוה כאילו הומצאה כדין.
• אי הגשת דו"ח שנתי[4] – בדרך כלל יש להגיש דו"ח שנתי עד ה-30 באפריל שלאחר שנת המס שלגביה מוגש הדוח.
• אי הגשת דו"ח מנכה מקוון או דו"ח מעביד מקוון[5] - מדובר בדוחות שעל המעביד או מנכה לדווח לגבי תשלום הכנסת עבודה לעובד (טופס 0126) ולגבי תשלום הכנסה חבת ניכוי (טופס 0856), באופן מקוון, כפי שיורה המנהל, עד יום 30 באפריל שלאחר שנת המס שלגביה מוגש הדוח.
• אי רישום תקבול בקופה רושמת או בשובר קבלה או חשבונית בסמוך לקבלת התשלום - בעניין זה ראוי לציין, כי במקום שלא נרשם התקבול בידי עובדו של הנישום, או בידי שלוחו של הנישום שאיננו עובדו, יאשם בעבירה העובד או השלוח ויאשם בה גם הנישום אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושהוא נקט בכל האמצעים הסבירים להבטחת מניעת העבירה[6].
• השמדת או הסתרת מסמכים שיש להם ערך לעניין השומה – מדובר למעשה בעבירה שנעשה בה שימוש לרוב הנישומים שנקבע לגביהם שהעלימו מס, שכן העלמת מס נעשית בדרך כלל במקביל להשמדת או הסרת ראיות ו/או מסמכים המעידים על ההכנסה.

הענישה הצפויה

סוף דבר