אי הגשת דו"ח שנתי / אי רישום חשבונית או קבלה (ס' 216)
מבוא
סעיף 216 לפקודת מס הכנסה מתייחס לעבירות שמערכת המשפט מתייחסת אליהן בדרך כלל בצורה מקלה, מדובר בעבירות טכניות אשר בדרך כלל לא מעמידים בגינן לדין פלילי. היסוד הנפשי הנדרש מאדם שעבר עבירה זו הוא, כאשר אדם ביצע עבירה זו: "בלי סיבה מספקת". אדם הטוען כי הייתה לו סיבה מספקת לעבור עבירה זו - עליו הראיה.
עבירה מתייחסת לאדם אשר ללא הצדק סביר ערך דו"ח לא נכון, בכך שהשמיט הכנסה כלשהי שעליה הוא נדרש לפי הפקודה למסור דו"ח, או שרשם אותה בחסר, או שמסר ידיעות לא נכונות בנוגע לכל עניין או דבר המשפיעים על חיובו במס או על חיובו של אדם אחר או של שותפות.
המסגרת הנורמטיבית - סעיף 216 לפקודה
סעיף 216 לפקודת מס הכנסה מונה שורה של עבירות טכניות - עבירות שאינן מתבצעות מתוך כוונה תחילה להתחמק מתשלומי מס, אלא ללא סיבה מספקת. וזה לשון החיקוק:
אדם אשר בלי סיבה מספקת עבר אחת העבירות המנויות להלן, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, או שני העונשים כאחד:
(1) לא קיים דרישה הכלולה בהודעה שניתנה לו לפי פקודה זו;
(2) לא התייצב, כפי שנדרש לכך בהודעה לפי פקודה זו, או שהתייצב אך לא השיב לשאלה שנשאל כדין;
(3) סירב לקבל הודעה שנשלחה לו לפי פקודה זו;
(4) לא הגיש במועדו דין וחשבון לפי הסעיפים 132 או 133;
(4א) לא הגיש במועדו דוח מנכה מקוון או דוח מעביד מקוון, לפי הוראות סעיף 166;
(5) לא ניהל פנקסי חשבונות בהתאם להוראות המנהל שניתנו על פי סעיף 130(א);
(6) השמיד או הסתיר מסמכים שיש להם ערך לענין השומה;
(7) מי שרושם תקבוליו בסרט קופה רושמת, שובר קבלה, חשבונית, ספר פדיון יומי או תעוד אחר על פי הוראות המנהל מכוח סעיף 130, ולא רשם בהם תקבול שהיה חייב לרושמו על פי אותן הוראות. לא נרשם התקבול בידי עובדו של הנישום, או בידי שלוחו של הנישום שאיננו עובדו, יאשם בעבירה העובד או השלוח ויאשם בה גם הנישום אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושהוא נקט בכל האמצעים הסבירים להבטחת מניעת העבירה;
(8) לא דיווח בדוח על פעולה שהיא תכנון מס החייב בדיווח כאמור בסעיף 131(ז), בניגוד להוראות סעיף 131(א)(5ד) או (ב1), או (ז).
ראוי לזכור שחלק ניכר מהעבירות לא מעמידים בגינן לדין פלילי. דוגמאות לסוג עבירות טכניות שאותן מונה החוק הן לגבי מע"מ והן לגבי מס הכנסה:
-
אי קיום דרישה בהתאם להודעת פקיד השומה – מדובר למעשה בעבירת סל הכוללת בתוכה כל דרישה מצד פקיד השומה שהנישום אינו מקיים, יחד עם זאת עבירה זו מתייחסת בדרך כלל לאי הגשת דו"חות מסוימים או אי הגשת הצהרת הון במועד הקבוע לכך.
-
ניהול ספרי חשבונות באופן שאינו תקין[1] – מדובר בניהול ספרי חשבונות הסוטה מהכללים שנקבעו ע"י מנהל המס, שקובע מעת לעת כללים על ניהול פנקסי חשבונות של הכנסה הנובעת מעסק או ממשלח-יד ואו לכל סוג מסוים של נישומים.
-
אי התייצבות ו/או אי השבה לשאלות – מדובר בעבירה אשר מתרחשת לאחר מתן הודעה ע"י פקיד השומה להתייצבות במשרדיו, לשם חקירה או לשם בירור וכדו'. לכן, עבירה זו מיושמת לאחר שניתנה הודעה להתייצב, ולא התייצב הנישום או שהתייצב וסירב לענות לשאלות שנשאלו.
-
סירוב לקבל הודעה שנשלחה ממס הכנסה – ראוי לציין כי הסירוב אינו מקנה למסרב מעמד שלא קיבל את ההודעה, כיוון שקיימת חזקה בפקודה[2] הקובעת כי, דבר דואר שנשלח חזקה שהגיע לתודעתו בסיום היום השישי. וכן נקבע כי[3], הודעה שנשלחה והנמען סירב לקבלה יראוה כאילו הומצאה כדין.
-
אי הגשת דו"ח שנתי[4] – בדרך כלל יש להגיש דו"ח שנתי עד ה-30 באפריל שלאחר שנת המס שלגביה מוגש הדוח.
-
אי הגשת דו"ח מנכה מקוון או דו"ח מעביד מקוון[5] - מדובר בדוחות שעל המעביד או מנכה לדווח לגבי תשלום הכנסת עבודה לעובד (טופס 0126) ולגבי תשלום הכנסה חבת ניכוי (טופס 0856), באופן מקוון, כפי שיורה המנהל, עד יום 30 באפריל שלאחר שנת המס שלגביה מוגש הדוח.
-
אי רישום תקבול בקופה רושמת או בשובר קבלה או חשבונית בסמוך לקבלת התשלום - בעניין זה ראוי לציין, כי במקום שלא נרשם התקבול בידי עובדו של הנישום, או בידי שלוחו של הנישום שאיננו עובדו, יאשם בעבירה העובד או השלוח ויאשם בה גם הנישום אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושהוא נקט בכל האמצעים הסבירים להבטחת מניעת העבירה[6].
-
השמדת או הסתרת מסמכים שיש להם ערך לעניין השומה – מדובר למעשה בעבירה שנעשה בה שימוש לרוב הנישומים שנקבע לגביהם שהעלימו מס, שכן העלמת מס נעשית בדרך כלל במקביל להשמדת או הסרת ראיות ו/או מסמכים המעידים על ההכנסה.
הענישה הצפויה
חלק ניכר מהעבירות המנויות לעיל, הענישה עליהם בדרך כלל מקלה. יחד עם זאת, אדם אשר בלי סיבה מספקת עבר אותם, דינו – מאסר שנה או קנס עד 29,200 ש"ח, או שני העונשים כאחד.
ראוי לציין, כי בעת קביעת העונש בית המשפט מתחשב בשיקולים רבים כגון: היקפה של העבירה, המניעים שהניעו את מבצע העבירה, משך זמן ביצוע עבירה, עברו של הנאשם, כמות הסכום שהועלם מרשויות המס ועוד. כמובן, ככל שמדובר בסכומים גדולים יותר ובביצוע עבירות מיסים מתמשכות ורחבות היקף, כך בית המשפט נוטה להעניש בחומרה רבה יותר, דבר אשר עלול להסתכם אף בעונש מאסר לתקופות ארוכות.
סוף דבר
יש לציין, כי לעיתים לא מועטות ניתן להיווכח, כי על אותו מעשה עבירה האחד מואשם ומורשע והאחר אינו מואשם ומורשע וכן על אותו מעשה עבירה האחד נענש בעונש מאסר והאחר בעונש קנס. מכיוון שהאופן שבו מצטייר הנאשם בפני בית המשפט הוא הקריטריון שקובע את חומרת העונש בסופו של דבר. לפיכך, בעת מקרה של חשד או אישום בביצוע עבירות מע"מ או עבירות מס הכנסה, חשוב לפנות לעורך דין המצויד בידע והניסיון המתאימים.
לכן, בכל התמודדות עם עבירות מס, מע"מ או מס הכנסה, חשוב מאוד לפנות לעורך דין פלילי, אשר פועל בתחום של עבירות מע"מ ומס הכנסה ומנוסה בו מספר שנים, בעיקר כאשר מדובר על עבירות מע"מ ומס הכנסה שאין להן עונש הקבוע בחוק.
נכתב ע"י עו"ד מיכאל חוואי
[1] בהתאם לסעיף 130 (א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], (להלן: "הפקודה").
[4] לפי סעיפים 132 או 133 לפקודה
[6] סעיף 216 (7) לפקודה
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.