מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv
_______________________________
טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766 פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail: viph120@gmail.com
| | דף הבית >> פלילי >> הלבנת הון >> מהי עבירת הלבנת הון |
מהי עבירת הלבנת הון
מבוא
בשנת תש"ס-2000 נפל דבר במשפט ישראל. אל העבירות הפליליות במשפטנו נתווסף זן חדש של עבירות – הלא הוא חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: "החוק"), כשמו כן הוא: ייעודו הוא להילחם בתופעה של "הלבנת הון".
החוק מתייחס לאדם המבצע פעולה אשר נועדה להסתיר כסף שמקורו בעבירות המנויות בתוספת הראשונה לחוק, ובהן עבירות סמים, עבירות זנות, עבירות הימורים ועוד עבירות אחרות, ועבירות אלו כולן כינוין הוא בחוק איסור הלבנה "עבירות מקור". לרשימת עבירות המקור, ראה מאמרנו: רשימת עבירות המקור שבחוק איסור הלבנת הון.
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הוקמה בינואר 2002, הרשות הינה גוף מודיעיני שהוקם כדי לסייע במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון ושל מימון פעילות טרור כחלק מהצטרפותה של מדינת ישראל למאבק הבינלאומי בתופעות אלה. לרשות עומדים מגוון רחב של כלים להתמודדות מול מלביני הון, החל מכלים פנים ארציים וכלה בכלים חוץ מדינתיים.
המסגרת הנורמטיבית
מעשה הלבנת הון מהווה עבירה חמורה, והעושה אותו צפוי לעונשים חמורים. יחד עם זאת, עניינו של החוק אין הוא בעבירות המקור עצמן; אלו תטופלנה בדרך הרגילה: העבריינים יישאו בעונש כהוראות הקודקס הפלילי הרגיל, ומי שיצאו זכאים ייפטרו לביתם. עניינו של החוק הוא אך בפירות אותן עבירות מקור ובכספים וברכוש ששימשו את ביצוען או שאפשרו אותו. תכלית החוק היא, בעיקרה, לחלט לאוצר המדינה אותם כספים שהחוק רואה בהם כספים אסורים, והטכניקה שהוא נוקט טכניקה היא המקובלת בדיני מס. וכפי שנאמר במקום אחר בנושא גבייתו של מס:
זה דרכו של שלטון, שמאתר הוא צמתים שבהם עובר ממון מיד אל יד; מעמיד הוא על אותם צמתים רשויות שלטון הנושות באזרח; והאזרח לא יוכל להמשיך בדרכו אלא אם ישקול על ידה של הרשות את חובו לה[1].
אחת הדרכים העיקריות לחשיפתן של העברות ממון מיד-ליד וממקום-למקום היא בהטלת חובה לדווח באורח שוטף על העברות של רכוש ושל כספים הנעשות במערכות הפיננסיות למיניהן. לכן הוטל נטל על הבנקים בישראל לדווח לרשות המוסמכת על-פי החוק על פעולות מסוימות שהם מבצעים, ועשיית פעולה ברכוש במטרה לסכל אותה חובת דיווח מהווה אף היא עבירה על-פי החוק.
לפי דברי ההסבר של הצעת חוק איסור הלבנת הון, התשנ"ט – 1999[2] "הלבנת הון היא עשיית פעולה ברכוש, לעתים באמצעות המערכת הפיננסית, במטרה להטמיע רכוש, שמקורו בפעילות עבריינית, בתוך רכוש הנושא אופי חוקי ותמים, תוך טשטוש מקורו הבלתי חוקי של הרכוש".
הלבנת הון היא תופעה בעלת פוטנציאל הרס עצום, ובפרט מבחינה כלכלית וחברתית. הלבנת הון היא שמאפשרת לעבריינים לבצע ואף להרחיב את העבירות שבביצוען הם נוטלים חלק[3].
חוק איסור הלבנת הון רואה בעבירה של הלבנת הון עבירה עצמאית, תוך הכרה כי הפעולה של הלבנת תוצריה של העבירה הפלילית מהווה, כשלעצמה, פגיעה בערכיה של החברה, שכן פעולה זו היא שמאפשרת לעבריין ליהנות מפירותיה של העבירה שביצע. למעשה, העבירה של הלבנת הון עונה, באמצעות ספר החוקים, על השאלה "האם הפשע משתלם?" ומנסה ליתן לה מענה שלילי ואפקטיבי[4].
על מהותו של חוק איסור הלבנת הון ותכליתו הבסיסית עמד המשנה לנשיא מ' חשין בעניין שם טוב[5] בציינו:
"חוק איסור הלבנת הון [...] חוק חדש הוא עמנו, וכשמו כן הוא: ייעודו הוא להילחם בתופעה של "הלבנת הון" [...] מעשה הלבנת הון מהווה עבירה חמורה, והעושה אותו צפוי לעונשים חמורים. ודוק: עניינו של החוק אין הוא בעבירות המקור עצמן; אלו תטופלנה בדרך הרגילה [...] עניינו של החוק הוא אך בפירות אותן עבירות מקור ובכספים וברכוש ששימשו את ביצוען או שאיפשרו אותו. תכלית החוק היא, בעיקרה, לחלט לאוצר המדינה אותם כספים שהחוק רואה בהם כספים אסורים..."[6]
חוק איסור הלבנת הון נחקק מתוך הכרה בדרכים הרבות והמגוונות שבהן מתבצעות עבירות של הלבנת הון. הסכנה החברתית הטמונה בעבירות אלה היא רבה וחמורה, כאשר המאבק בתופעה של הלבנת הון מהווה אמצעי למאבק בעבריינות ובפשיעה[7].
הגם שהעבירות הניצבות בבסיס המהלך שהוביל לחקיקתו של חוק איסור הלבנת הון הינן עבירות חמורות ביותר הקשורות במישרין להתגברותה של תופעת הפשיעה המאורגנת, כגון עבירות הקשורות לסחר בסמים, זנות, סחר בנשק, הימורים וכדומה, הרי שהרציונאל האמור חל ביחס לכל העבירות הכלולות בתוספת הראשונה לחוק, שכל אחת מהן עשויה להפיק לעבריין שביצע אותן פירות אסורים שלא ניתן להשלים עם הטמעתם במערכת הפיננסית או במערכות "כשרות" אחרות, באופן שיאפשר לעבריין את המשך ביצוען של עבירות או למצער, הנאה מפירות אלו[8].
עבירות הלבנת ההון מעוגנות בסעיף 3 לחוק, הקובע:
"(א) העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (3) (בחוק זה – רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין –
(1) רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;
(2) רכוש ששימש לביצוע עבירה;
(3) רכוש שאיפשר ביצוע עבירה.
(ב) העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו – העונש הקבוע בסעיף קטן (א); לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב" – לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח."
הנה כי כן, העבירה הקבועה בסעיף 3(א), עוסקת בעשיית פעולה ב"רכוש אסור", לשם הסתרתו או הסוואתו של המקור הבלתי חוקי של רכוש זה, זהותם של בעלי הזכויות בו, מיקומו, תנועותיו או עשיית פעולות בו. להבדיל, העבירה הקבועה בסעיף 3(ב) עוסק בעשיית פעולה ברכוש או מסירת מידע כוזב, על מנת שלא יהיה דיווח כאמור בסעיפים 7 ו-9 לחוק איסור הלבנת הון.
כל אחת משתי העבירות האמורות יועדה למטרה אחרת, כאשר סעיף 3(א) עוסק ברכוש שנעברה בו עבירת המקור ואילו סעיף 3(ב) עוסק ברכוש שנעברה בו עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון, במטרה למנוע דיווח על פיו ולסכל את יישומו[9]. ודוק – סעיף 3(א) הוא לב ליבו של חוק איסור הלבנת הון. סעיף זה מעגן את האיסור העיקרי על פי חוק איסור הלבנת הון, על ביצוע פעולות לשם הסוואתו של רכוש אסור, כאשר הוראת סעיף 3(ב) מהווה, למעשה, "חגורת ביטחון" המתוחה סביב האיסור העיקרי הקבוע בסעיף 3(א) כאמור:
"ליבתו של החוק [...] היא בהוראת סעיף 3(א). במקום זה מקַבֵּע החוק את האיסור העיקרי שבו, וסביבו של אותו איסור סובבות הולכות שאר הוראות החוק. הוראת סעיף 3(ב) שלחוק מהווה, על-פי תכליתה, חגורת ביטחון הסובבת את ההוראה העיקרית שבסעיף 3(א)."[10].
הענישה
החוק קובע כי העונש בגין עבירה לפי סעיף 3(ב) זהה לעונש הקבוע בגין העבירה שבסעיף קטן (א) והוא מאסר בן עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, תשל"ז-1997. בנוסף, וכהוראות הסעיפים 21 ו-22 לחוק שבהן נעסוק בהמשך, המפר את הסעיפים 3 או 4 חשוף גם לחילוט הרכוש המעורב בעבירה.
סיכום
חוק איסור הלבנת הון רואה בעבירה של הלבנת הון עבירה עצמאית, תוך הכרה כי הפעולה של הלבנת תוצריה של העבירה הפלילית מהווה, כשלעצמה, פגיעה בערכיה של החברה, כך שלמעשה, העבירה של הלבנת הון מנסה לקבוע כי הפשע אינו משתלם אף מהפן הכלכלי, שכן ההשלכות של אישום בעבירה זו הם - חילוט רכוש בשווי הרכוש שהולבן.
עבירת "הלבנת הון" היא עשיית פעולה ברכוש שמקורו בעבירת מקור; ברכוש ששימש לביצוע עבירת מקור או ברכוש שאפשר ביצועה של עבירת מקור – ואלה הם בלשון החוק "רכוש אסור" – במטרה להסתיר, או להסוות, את מקורו של הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולות בו. יחד עם זאת, ראוי להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום הלבנת הון, לשם ייצוג וייעוץ הולם.
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
[1] בג"ץ 779/92 סלאמה נ' ראש עיריית נצרת, פ"ד מז(5) 183, בעמ' 186.
[2] ה"ח תשנ"ט, 420 (להלן – הצעת החוק)
[3] על הנזקים הכלכליים והחברתיים שגורמת התופעה של הלבנת הון ראו יאיר דגן המדריך למניעת הלבנת הון ומימון טרור 95-97 (2006) (להלן – דגן)
[4] יעל גרוסמן ורוני בלקין איסור הלבנת הון – להלכה ולמעשה 16-17 (2006)
[5] עא 9796/03 חביב שם טוב נ' מדינת ישראל , נט (5) 397
[7] ראו: דברי ההסבר להצעת החוק, בעמודים 420-421; בש"פ 10157/03 איסקוב נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 1.12.03); עניין שם טוב, פסקה 23 לפסק דינו של המשנה לנשיא מ' חשין, בעמודים 412-413
[8] להרחבה אודות תכליתו של חוק איסור הלבנת הון ראו: דברי ההסבר להצעת החוק, עמ' 420-422; דגן, בעמודים 201-202; גיורא עמיר "על חוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000" מיסים טו(6) 2001, א-83; רות פלאטו-שנער "הסודיות הבנקאית וחובת האמון על מזבח המלחמה בהלבנת הון – סקירה השוואתית" מאזני משפט ג (2003-2004) 253; עניין שם טוב, פסקה 25 לפסק דינו של המשנה לנשיא מ' חשין, בעמוד 415
[9] ראו: עניין שם טוב, פסקה 19 לפסק דינו של המשנה לנשיא מ' חשין, בעמודים 409-410
[10] ראו: בש"פ 1542/04 מדינת ישראל נ' טובה אדר, פ"ד נח(3) 613, 620 (2004).
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
|  | |
|
|
|
