משרד עו''ד - מיכאל חוואי - תלונה במשטרה מתי היא איסור לשון הרע

דף הבית
|
צור קשר
|
חיפוש
|
אודותינו
|
אזרחות ואשרות בישראל
- אשרת בן זוג זר
- אזרחות ותושבות קבע
- משרד הפנים - כללי
- טענות משפטיות משרד הפנים
- מקרים הומניטאריים
- איחוד משפחות
- עובדים זרים
  - אשרת עבודה לעובד זר מומחה
  - אשרה לעובדים זרים
- גיור
  - רפורמת הגיור בישראל
  - גיור בארץ וגיור רפורמי
|
אזרחי מסחרי
- מטרות הרפורמה בתקנות החדשות בסדר הדין האזרחי
- סיכום תקנות הסדר הדין החדש
- דיון מקדמי
- פגישת מהו"ת
- סמכות עניינית
- סמכות מקומית
- מתי בימ"ש פוסק החזר שכר טרחת עו"ד
- הליך הגישור
- השתק פלוגתא - מהו?
- השתק עילה - מהו?
- השתק שיפוטי - מהו?
- מעשה בית דין - מהו?
- דוקטרינת הודאה והדחה
|
מנהלי וחוקתי
- טענות משפטיות במנהלי
- עתירות מנהליות
|
פלילי
- הלבנת הון
- עבירות מס
- עבירות השוחד
- רישום פלילי
- פלילי - כללי
|
ביטוח לאומי - תושבות
- שלילת תושבות ישראלית על ידי ביטוח לאומי
- ביטול החלטת ביטוח לאומי לשלילת תושבות
- קביעת תושבות ע"י ביטוח לאומי לבני גיל השלישי השוהים בחו"ל
|
תלונת שווא במשטרה
- תלונה במשטרה מתי היא איסור לשון הרע
- מה ניתן לעשות כנגד תלונות שווא במשטרה?
|
סוגיות משפטיות
- פסק דין שניתן בפשרה
- בקשה לפקודת ביזיון בית משפט
- אבעיה
- ההבדל בין אבעית עצה לאבעית פסק
- חסינות לעובד ציבור
- ההבדל בין חסינות עובד מדינה לבין חסינות עובד רשות ציבורית
- הרחבת חזית ושינוי חזית בהליך משפטי
- סמכות טבועה
- תביעה נגד נושא משרה בחברה
- הארכת מועדים לפי התקנות החדשות
- הארכת מועדים לפי התקנות הישנות
- גילוי ועיון במסמכים
- שיהוי והתיישנות
- הפסקת תובענה
|
ערעור וביטול פס"ד
- משפט חוזר באזרחי
- ביטול הסכם שקיבל תוקף פסק דין
- ערעור על פסק דין שניתן בפשרה
- התנאים לדיון נוסף
- ערעור על מימצאים עובדתיים
- התערבות ערכאת הערעור בעדויות
- עיכוב ביצוע פסק דין
|
מקרקעין
- מדריך משפטי לקניית דירה
- הפרוצדורה להעברת בעלות בטאבו
|
דיני ראיות
- כלל המוציא מחברו עליו הראיה
- החריגים לכלל המוציא מחברו עליו הראיה
- בחינת מהימנות עד
- הימנעות מהבאת עד או ראיה במשפט
- הכרעה בין עדויות סותרות
- עדות מפי השמועה וחריגיו
- הכרעה בין חוות דעת סותרות
- רמת ההוכחה בטענת תרמית במשפט האזרחי
|
דיני נזיקין
- נזקי ריקושט - נזק נפשי לנפגע עקיף
- נזקי ריקושט - נזק גופני לנפגע עקיף
- נזקי ריקושט - נזק כלכלי לנפגע עקיף
- בתקיפת כלב חובת ההוכחה עוברת לבעל הכלב
- העברת נטל הראיה לנתבע - הדבר מדבר בעד עצמו
- העברת נטל הראיה לנתבע בדברים נמלטים ומסוכנים
- העברת נטל הראיה לנתבע - בנזקי אש
- פגיעה בפרטיות באינטרנט - על בעל האתר להוכיח שלא התרשל
|
דיני חוזים
- עקרון חופש החוזים
- עקרון תום הלב לפני כריתת חוזה
- עקרון תום הלב בקיום חוזה
|
קניין רוחני
- חשיבות ההגנה על זכויות יוצרים
- ניתן להעתיק רעיון אבל לא ביטוי
|
עיקול והוצאה לפועל
- עיקול נכסים ומימושם
- אלו נכסים ניתן להטיל עיקול
- ההבדל בין עיקול הוצל"פ לעיקול בימ"ש
- השהיית וביטול הליכים בהוצאה לפועל
|
תביעות קטנות
- מדריך - הגשת תביעה בתביעות קטנות
- ייצוג עורך דין בתביעות קטנות
|
בוררות
- ערעור על פסק בוררות
- ביטול פסק בוררות
|
כללי
- הפתרונות למסורבות גט
- הכרת ידועים בציבור בחקיקה
- האם קיימת חובה למסור מידע על מעלימי מס?
- היתר לשימוש בכוח בין מדינות
- הגדרת ידועים בציבור
- החובה למסור מידע רפואי לילד שהוריו חיים בנפרד
- הכרת ידועים בציבור בפסיקה
- האפליה הסמויה כלפי נשים בעבודה
- האפליה הסמויה כלפי מזרחיים במועדונים
- איסור איום בהלשנה לרשויות המס
- זכויות המסתננים נגד זכויות תושבי דרום תל אביב
- דרכי ענישת ילדים בראי המשפט
|
ספר סוגיות במשפט אזרחי
- הימנעות מהבאת ראיה במשפט
- ביטול הסכם שקיבל תוקף פסק דין
- דיון נוסף
- הארכת מועדים
- ההבדל בין שיהוי להתיישנות
- הודאה והדחה
- החריגים לזכות הגילוי והעיון במסמכים
- היקף הזכות לגילוי מסמכים
- הכרעה בין עדויות סותרות
- הפסקת תובענה
- הפתעת הצד שכנגד במשפט
- השוואה בין עיקול זמני לעיקול בהוצל"פ
- השתק שיפוטי
- התייחסות שיטה האדוורסרית לפרוצדורה
- ערעור על מימצאים עובדתיים
- זכות הייצוג בפני עורך דין
- חיוב הוצאות משפט
- מעשה בית דין
- משפט חוזר באזרחי
- סמכות טבועה
- ערעור על אבעיה
- פסק דין על דרך הפשרה
- הרמה הנדרשת להוכחת גניבה באזרחי
- שינוי והרחבת חזית
- תיקון כתב תביעה
- ספר "סוגיות במשפט האזרחי" (כל 25 הסוגיות)
|

_____________

חדשות מהפסיקה

_____________

ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית 600 ש"ח

לרכישה לחץ כאן

_____________

מאמרים / סוגיות בודדות מתוך ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית - 80 ש"ח למאמר
לרכישה לחץ כאן

_____________

מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv
_______________________________
טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766 פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail: viph120@gmail.com

דף הבית >> תלונת שווא במשטרה >> תלונה במשטרה מתי היא איסור לשון הרע

תלונה במשטרה מתי היא איסור לשון הרע

הגשת תלונה למשטרה בה מיוחסת לאדם התנהגות מאיימת המהווה עבירה פלילית, מטיבה פוגעת בשמו הטוב מאחר ועונה על אחת החלופות בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"). מדובר בדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו. לפיכך תוכן התלונה מהווה לשון הרע כהגדרתו בחוק.

עצם פנייה למשטרה מהווה פרסום כהגדרתו בחוק, אחרת לשם מה נקבעה הגנה מיוחדת לפניה מעין זו. על כן עולה כי בהגשת התלונה במשטרה יש בכך פרסום לשון הרע. עוד בעניין מה ניתן לעשות כנגד תלונת שווא, ראו מאמרנו "מה ניתן לעשות כנגד תלונת שווא".

הגנות- הגשת תלונה לרשות מוסמכת – המסגרת הנורמטיבית

הגנה ראשונה - אמת בתלונה:
תלונה במשטרה אינה עולה לכדי לשון הרע כאשר התלונה חוסה תחת הגנת סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע שעניינו הגשת תלונה לרשות מוסמכת. כך לדוגמא, כאשר פלוני טוען כי אלמוני אכן איים עליו, ולכן הגיש כנגדו תלונה במשטרה, אין בכך פרסום לשון הרע, כיוון שלמעשה פלוני מתגונן בטענת אמת בפרסום.

הגנה שניה – מכוח דין או חוזה ובתום לב:
ס' 15(8) לחוק איסור לשון הרע מעניק הגנה למפרסם אם: "הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בענין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בענין המשמש נושא התלונה;..."

אין חולק כי משטרה היא רשות מוסמכת לקבלת תלונות, אולם כדי לחסות בצל ההגנה נדרש להוכיח כי הפרסום נעשה בתום לב.

במסגרת סעיף 16(ב) לחוק איסור לשון הרע נקבעה חזקה, על פיה ייראו נתבע כמי שפעל בחוסר תום לב אם נתקיים בפרסום אחד מאלה: שהפרסום לא היה אמת והוא לא האמין באמיתותו; שעה שהפרסום לא היה אמת ולא ננקטו אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הם אם לאו; אם הנתבע נתכוון על ידי הפרסום לפגוע במידה גדולה משהיתה סבירה להגנת הערכים המוגנים מכוח הוראות סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע.

אשר לדרישת תום הלב לצורך החלת ההגנה שעניינה הגשת תלונה לרשות מוסמכת, ריכז כב' השופט י' עמית את ההלכות בע"א 7426/14 פלונית נ' עו"ד אורי דניאל[1]: "במרוצת השנים נדרש בית משפט זה, לא אחת, לשאלת תוכנה של דרישת תום הלב בהגשת תלונה לרשות מוסמכת. מסקירת הפסיקה מצטייר קו אחיד למדי. בע"א 310/74‏ שיטרית נ' מזרחי‏, פ"ד ל(1) 389 (1975) הבחין בית המשפט בין חוסר תום הלב שיש ב"חזרה עיקשת וחסרת בסיס על תלונה שהוכחה כבר כמוטעית" לבין "תלונתו השגרתית של אזרח, החושד בתום-לב במעשה עבירה של אחר והמופנית למשטרה".

בעניין ריימר, ניתן דגש לאמונתו הסובייקטיבית של המתלונן "באמיתותה של התלונה"[2]. בע"א 6871/99 רינת נ' רום[3], הוזכרה באמרת אגב האפשרות שמתלונן "מפריז בדיווחו למשטרה הפרזה רבה בתיאור חשדותיו עד כדי שלילת תום-לבו".

בע"א 7699/11 פלקסר נ' ברנדס[4], נקבע כי הגשת תלונה לרשות מוסמכת חוסה תחת הגנת תום הלב כאשר היא מבוססת על חשד סביר[5]. כשלעצמי, ככלל בית משפט נוטה לגישה פרשנית שתבטא איזון בין אמונה סובייקטיבית בנכונות התלונה לבין סבירות החשד[6]

כמו כן הודגש כי "הדין הפלילי הוא כלי רב עוצמה, ומי שמנסה לרתום אותו בכזב לטובת צרכיו האישיים – עובר עבירה פלילית[7] לפי סעיף 243 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ועשוי לחוב גם בדין האזרחי.

סיכום
לפיכך בבואנו לבחון האם התלונה שהוגשה במשטרה עונה על הגדרת פרסום לשון הרע, יש להוכיח כי התלונה שהוגשה, הוגשה בחוסר תום לב ומתוך ידיעה כי מדובר בתלונה כוזבת. לעומת זאת, כאשר מדובר במקרה בו אדם חושד בפלוני כי גרם לו נזק ומתלונן מתוך חשד סביר כי אותו פלוני ביצע כלפיו עבירה. בנסיבות העניין העובדות המהוות בסיס לתלונה הינן בידיעת הצדדים ויש לבחון האם היה אמת בתוכן התלונה. יחד עם זאת, לבחינת כל מקרה ומקרה לגופו יש להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום.

נכתב ע"י עו"ד מיכאל חוואי

[1] ע"א 7426/14 פלונית נ' עו"ד אורי דניאל, 14.03.16

[2] ראו גם ר"ע 57/86 נגר נ' הראל (5.2.1986)

[3] ע"א 6871/99 רינת נ' רום בפסקה 13 לפסק דינו של השופט א' ריבלין (21.4.2002)

[4] ע"א 7699/11 פלקסר נ' ברנדס (25.12.2013)

[5] ביטוי דומה מופיע כבר בע"א 326/68 אסא נ' ליבנה, פ"ד כג(2) 23 (1969)

[6] ראו גם: שנהר, עמ' 306-304 (פסקה 69)

[7] שנהר, עמ' 306-304 (פסקה 71)

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין בתשובות אלו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.

לייבסיטי - בניית אתרים