משקבעו בעלי הדין את רשימת הפלוגתות העומדות לדיון, גודרת רשימה זו את הסוגיות שבהן ידון בית המשפט, ואין להרחיב את הדיון לשאלות משולבות של עובדה ומשפט שלא נכללו באותה רשימה.

תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת כי מועד או זמן שנקבעו בחיקוק, ניתן להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו. "טעם מיוחד" כמוהו כשקית – היא אינה עומדת עד שלא יוכנס לתוכה משהו. מהו אותו "משהו"? על כך נעסוק

״אבעיה בשאלה משפטית״, מורה שמקום שנקבע בכל דין כי אדם חייב או רשאי להביא לחוות-דעתו של בית המשפט שאלה משפטית המתעוררת במשפט או בהליך, יש להרצותה בצורת אבעיה.

קיימים שני סוגי אבעיה: אחד, שאלת משפט שנתעוררה במהלך הבוררות והיא המכונה ״בעיית עצה״. השני, שאלת משפט שפסק הבוררות תולה עצמו בה, והפסק בשלמותו ועמו השאלה מובאים לבית המשפט לחוות-דעתו והיא ״אבעית פסק"

סמכות טבועה היא סמכות הנתונה לבימ"ש גם בהעדר הסמכה בחוק. היא מהווה חריג לכלל לפיו אין לו לבימ"ש אלא מה שנתן בידו החוק.

פסק דין שניתן על דרך הפשרה, הינו הסדר ייחודי בו שני הצדדים מסכימים לפסק דין בדרך פשרה, בהינתן הסכמה לפסוק על דרך הפשרה, יש להניח כי כל צד לקח בחשבון גם אפשרות שעמדתו תישלל לחלוטין.

פקודת בזיון בית-המשפט מכילה הוראות לפיהן מוסמכת ערכאה שיפוטית להטיל על אדם קנס או מאסר שאינו קצוב בזמן, במטרה להביאו לציית לכל צו שניתן על ידה

נושא משרה (עובד) בחברה שהתרשל בעבודתו כלפי החברה וכתוצאה מכך נגרם נזק לחברה ניתן לתבוע אותו. לעיתים בתביעה אישית, לעיתים בתביעה נגזרת ולעיתים בתביעה ייצוגית. במאמר זה נעסוק בהבדלים ביניהם.

החל מיום 1.1.21 המבקש להאריך את המועד להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור נדרש להראות "טעם מיוחד" בהתאם לתקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין , תשע"ט – 2018