ספר "סוגיות במשפט האזרחי" כולל בתוכו 25 סוגיות (מאמרים), אודות נושאים שונים, מרביתם עוסקים בסוגיות שאינן שכיחות או שהמידע עליהם מצומצם. הסוגיות נכתבו תוך מחקר מעמיק בחיפוש אחר מרבית פסקי הדין והספרות העוסקים בסוגיה.

מובהר, כי מטרת הספר או הסוגיות שבו נועדו להעשיר לקורא את הידע בתחום, אך אין כל אחריות על עדכון החקיקה והפסיקה ואין לראות בו משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית או כל קביעה משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין כלשהו יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא וקונקרטי. עוד מובהר, כי אין ברכישת הספר או חלקים ממנו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

נושא: הרמה הנדרשת להוכחת גניבה באזרחי

עמודים: 29

תוכן:

עוולת התרמית היא עוולה פרטיקולארית (ייחודית) בפקודת הנזיקין, חמישה יסודות נדרשים, על-מנת שעוולת התרמית תתקיים: (א) היצג כוזב של עובדה; (ב) העדר אמונה באמיתות ההיצג; (ג) כוונה שהתובע יוטעה על-ידי ההיצג ויפעל בהסתמך עליו; (ד) התובע הוטעה ופעל על סמך טעותו; (ה) התובע סבל נזק ממון עקב פעולתו על סמך ההיצג.

עול ההוכחה בטענת תרמית רובץ על בעל הדין אשר מעלה טענה זו. במישור האזרחי, די ברמת הוכחה של מאזן הסתברויות, כשהגרסה המתקבלת היא הגרסה המסתברת והסבירה יותר, גם אם אין היא וודאית. בדרך כלל, די בכך שהגרסה העולה מן העובדות של צד אחד, תהא יותר קרובה לאמת מזו העולה מהעובדות שהוכחו על ידי הצד שכנגד. זאת, לעומת מידת ההוכחה הנדרשת להוכחת תרמית במישור הפלילי, שם הנטל הוא כבד יותר, ויש להוכיח קיומה של עבירה פלילית מעבר לכל ספק סביר.

מידת ההוכחה במשפט האזרחי בה חייב לעמוד בעל דין אשר עליו מוטל נטל השכנוע היא הוכחה במידה של "הטיית מאזן ההסתברויות", משמעותו היא שעליו להוכיח שגרסתו סבירה יותר ומתקבלת יותר על הדעת מהגרסה שכנגד. (אומרים בצורה ציורית 51%). יש לשים לב שבהליך אזרחי, לא מבחינים בין תובע לנתבע ודין אחד לשניהם ככל שמדובר על הרמת נטל השכנוע.

במקרים מסוימים ההתנהגות המהווה תרמית יכולה לגרור תביעה אזרחית ופלילית במקביל. חובת ההוכחה בטענת מרמה גבוהה היא אף יותר מטענה רגילה במשפט אזרחי. כאשר התובע מעלה טענה המייחסת לנתבע תרמית יש בכך טענה המייחסת לה ביצוע עוולה רצינית, המטילה עליה סטיגמה ושיש עימה משום קלון. נדרשת הוכחה יותר קרובה לודאות מן המבחן הרגיל, היסוד הנפשי של כוונה להטעות אף הוא צריך להתקיים בעילת התרמית.

השאלה הראשונה המתעוררת היא, האם טענת התרמית באזרחי צריכה להיות מגובה בראיות ובהוכחות חזקות יותר, או שמא אף ברמת הוכחות שלישית אשר למעלה מהאזרחי ולמטה מהפלילי.

השאלה השנייה המתבקשת היא, האם בכל טענת תרמית באזרחי נדרשת רמת הוכחות גבוהה יותר או שמא רק בטענות תרמית מסוג "המטילות סטיגמה" או ש"יש עמן קלון", כלומר טענת תרמית שאילו נדונה במשפט הפלילי הייתה מתקבלת כעבירה על חוק העונשין.

קטע לדוגמא: