מטרות הרפורמה בתקנות החדשות בסדר הדין האזרחי
מבוא
הרפורמה בתקנות החדשות בסדר הדין האזרחי יצרה תקנות חדשות אשר נועדו לסדר, לפשט ולייעל את ההליכים במשפט האזרחי שהיו מקובלים עד היום, ובכך לצמצם את הסרבול והאריכות שהיו מקובלים בניהול משפט אזרחי ונשלטו על ידי כ-700 תקנות סדר דין (הישן)[1], ל- 180 תקנות בלבד בתקנות החדשות.
יחד עם זאת, ערכנו תקצור התקנות החדשות כדי להביאם לכדי סיכום והבנה מהירה על ידי קיצורם וניסוחם בשפה פשטנית, ניתן ללחוץ על הקישור המצ"ב תקציר תקנות החדשות בסדר הדין האזרחי.
המסגרת הנורמטיבית
בבואנו לסכם את מטרות הרפורמה בתקנות החדשות, נראה כי קיימות שלושה מטרות עיקריות, ובנוסף עוד כמה מטרות נלוות, שלושת המטרות העיקריות הינן כדלהלן:
המטרה הראשונה: של התקנות החדשות היא לסדר את התקנות, כך לדוגמא, התקנות החדשות נערכו לפי סדר כרונולוגי של שלבי ההליך המשפטי גופו. זאת בניגוד לתקנות הישנות שהיו מפוזרות, ללא סדר כרונולוגי.
המטרה השנייה: של התקנות החדשות היא לפשט את הכללים, על ידי קביעת "עקרונות" במקום לרדת ל"כללים מפורטים" כפי שהיה בתקנות הישנות. כך לדוגמא, התקנות החדשות פותחות בפרק ראשון של "עקרונות היסוד". פרק זה נועד להוות מורה דרך וכלי פרשני לכלל הסוגיות במשפט האזרחי.
המטרה השלישית: של התקנות החדשות היא לייעל את ההליכים המשפטיים והדיונים, על ידי קיצור ההליכים וקביעת מסגרת מועדים אחידה, ככל האפשר, בין היתר צומצמו הסדרים מיוחדים שהיו מקובלים, כך לדוגמה, בתקנות החדשות פתיחתו של הליך משפטי תעשה אך ורק בדרך אחת של הגשת תובענה ולא יהיו עוד הסדרים מיוחדים כדוגמת סדר דין מקוצר, המרצת פתיחה וכיוצאים באלה, זאת למעט סדר דין מהיר אשר נוכח יעילותו, נותר על כנו.
בנוסף על האמור, קיימות מטרות נלוות, כדלהלן:
תקנה 1 לתקנות החדשות, קובעת את המטרה הכללית של העקרונות במשפט האזרחי:
-
יצירת ודאות דיונית.
-
מניעת שרירותיות.
-
הגשמת העקרונות החוקתיים העומדים בבסיס הליך שיפוטי הוגן.
-
השגת תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך.
תקנה 2 לתקנות החדשות, פונה אל בתי המשפט עצמם, ומורה לשופטים לקיים הליך שיפוטי ראוי והוגן המאזן בין עניינם הפרטי של בעלי הדין במשפט הספציפי, ובין האינטרס הציבורי של נגישות ההליך המשפטי לציבור וקבלת הכרעה בתוך זמן סביר. על מנת להגשים מטרה זו נקבע:
-
הסדר המצמצם את היקף כתבי הטענות ומחייב להגיש אותם בפורמט אחיד.
-
הסדר שלפיו מסמך אשר אינו עונה אחר דרישת התקנות או אחר הוראות בית המשפט במדויק, לרבות המועדים שהוקצבו להגשתו או היקפו, לא יתקבל לרישום על ידי בעל תפקיד חדש המכונה "מזכיר משפטי".
תקנה 3 (א) לתקנות החדשות קובעת, כי בית המשפט הוא ה"אחראי" על ניהולו של ההליך השיפוטי ולצורך כך מצופה ממנו "ליזום", במטרה לקדם את התנהלותו של הליך ראוי והוגן. בניגוד לשיטה האדוורסרית הקלאסית, בה השופט אמור להיות פסיבי ולהכריע על סמך מה שהצדדים בוחרים להביא בפניו.
תקנה 3 (ב) מטילה את החובה הן על בעלי הדין והן על באי כוחם לשמש מעין "קציני בית משפט" כאשר לא רק עניינם הפרטי צריך לעמוד לנגד עיניהם, אלא לסייע לבית המשפט להגשים את מטרות הדיון וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית.
תקנה 4 אוסרת על בעלי הדין וגם על באי כוחם לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט – ולרבות בניסיון לשבש את ההליך, להשהות את ההליך, להטריד בעל דין, או לנקוט בפעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו זו תקנה עמומה הניתנת לפרשנות מרחיבה.
לעקרון כללי זה ניתן ביטוי ספציפי. לדוגמא, תקנה 42 הקובעת כי :
"סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט רשאי הוא, מטעם זה בלבד, למחוק את כתב טענותיו כולו או מקצתו".
גם תקנה 5, מבקשת לערוך איזון בין האינטרס של בעלי הדין מחד גיסא, והאינטרס הציבורי מאידך גיסא. על פי תפישה זו, כאשר בית משפט מקפיד על קיום התקנות, גם האינטרס הציבורי יוצא נשכר. הרציונל העומד בבסיס העיקרון הוא שמשפט צודק הוא גם זה המיישם עקרונות של יעילות.
לקראת כניסת התקנות לתוקף הוספה ביום 15.12.2020 תקנה 5 א' הקובעת כי:
"עקרונות היסוד שבחלק זה ישמשו את בית המשפט בהפעילו את שיקול דעתו לפי תקנות אלה, או לפי כל חיקוק אחר המפנה אליהן"
סיכום
בבואנו לסכם את מטרות הרפורמה בתקנות החדשות, נראה כי קיימות שלושה מטרות עיקריות, הראשונה לסדר את התקנות, השנייה לפשט את התקנות, השלישית לייעל את ההליכים. בנוסף, קיימות מטרות נלוות, כגון יצירת ודאות דיונית, מניעת שרירותיות, הגשמת העקרונות החוקתיים העומדים בבסיס הליך שיפוטי הוגן, השגת תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך, ועוד.
יחד עם זאת, לבחינת כל מקרה ומקרה לגופו לשם קבלת חוות דעת מקדימה, יש להתייעץ עם עורך דין המומחה בתחום.
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
[1] ללא ענייני משפחה וסדרי דין מיוחדים, קיימות מעל ל - 550 תקנות סדרי דין אזרחיים כלליים
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.