מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv
_______________________________
טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766 פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail: viph120@gmail.com
| | דף הבית >> אזרחי מסחרי >> השתק פלוגתא - מהו? |
השתק פלוגתא - מהו?
מבוא
הדוקטרינה של "מעשה בית-דין" מושתתת על עקרון סופיות הדיון, ובמסגרתה אפשר להבחין בשני כללים עיקריים – "השתק עילה" ו"השתק פלוגתא".
השתק עילה - מקים מחסום דיוני בפני כל תביעה נוספת בשל אותה עילה, מקום שהתביעה נדונה לגופה והוכרעה על-ידי בית-משפט מוסמך[1]. השתק פלוגתא - מקים מחסום דיוני לבעל-דין המבקש לשוב ולהתדיין בשאלה עובדתית מסוימת שכבר נדונה בין בעלי-הדין בהתדיינות קודמת[2]. במאמר זה נתמקד ב"השתק פלוגתא", ואילו בעניין השתק עילה ראו מאמרנו: השתק עילה - מהו?
יש שופטים המגדירים את השתק פלוגתא כ"השתק עקיף" – המהווה למעשה חלופה להשתק פלוגתא, היינו אם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסויימת, שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או מכללא, כי אז יהיו איתם בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, חרף אי-הזהות בין העילות של שתי התביעות[3].
מאמר זה הינו תמצות המאמר המלא המופיע בספר "סוגיות במשפט האזרחי", למידע נוסף ולצפייה ברשימת המקורות המלאה אודות נושא זה, ניתן לרכוש את המאמר הדיגיטלי במלואו, לרכישה לחץ כאן.
המסגרת הנורמטיבית
השתק פלוגתא - מקים מחסום דיוני לבעל-דין המבקש לשוב ולהתדיין בשאלה עובדתית מסוימת שכבר נדונה בין בעלי-הדין בהתדיינות קודמת[4], היינו אם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסויימת, שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או מכללא, כי אז יהיו איתם בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, חרף אי-הזהות בין העילות של שתי התביעות[5].
התנאים לתחולת כלל השתק פלוגתא:
א. הפלוגתא היא אותה פלוגתא שבהתדיינות הראשונה, ברכיב העובדתי והמשפטי.
לדעת השופט מ' אילן בפרשת סררו[6], התנאי הראשון הוא כאשר הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אכן אותה פלוגתא, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים.
ב. קוים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא בהתדיינות הראשונה.
לדעת השופט מ' אילן בפרשת סררו[7], התנאי השני הוא כאשר קוים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת ההתדיינות הראשונה.
ג. הצד שנגדו מועלית טענת השתק היה בדיון במשפט הראשון ביחס לאותה פלוגתא.
לדעת השופט מ' אילן בפרשת סררו[8], התנאי השלישי הוא כאשר לצד שנגדו מועלית טענת השתק בהתדיינות השנייה היה יומו בבית-המשפט ביחס לאותה פלוגתא.
ד. ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית-המשפט באותה פלוגתא.
לדעת השופט מ' אילן בפרשת סררו[9], התנאי הרביעי הוא כאשר ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית-המשפט באותה פלוגתא.
ה. ההתדיינות הסתיימה בהכרעה בקביעת מימצא פוזיטיבי, להבדיל ממימצא הנובע מהיעדר הוכחה .
לדעת השופט מ' אילן בפרשת סררו[10] והנשיא אגרנט (כתוארו אז) בפרשת קלוז'נר[11], התנאי החמישי הוא כאשר ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית-המשפט באותה פלוגתא, בקביעת מימצא פוזיטיבי, להבדיל ממימצא הנובע מהיעדר הוכחה.
ו. ההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק-הדין שניתן בתובענה הראשונה
לדעת השופט מ' אילן בפרשת סררו[12], התנאי השישי הוא כאשר ההכרעה בפלוגתא הייתה חיונית לצורך פסק-הדין שניתן בתובענה הראשונה.
ז. שפסק-הדין מבליט, במפורש או מכללא, שאמנם נפלה שם הכרעה לגביה
לדעת הנשיא אגרנט (כתוארו אז) בפרשת קלוז'נר[13], התנאי השביעי הוא, כי דרוש לא רק שהנקודה העובדתית שנטענה הועמדה במחלוקת במשפט הקודם, אלא גם שפסק-הדין מבליט, במפורש או מכללא, שאמנם נפלה שם הכרעה לגביה.
ח. כשההכרעה בפלוגתא ניתנה לגבי שאלה שהסמכות להכריע בה הייתה מסורה לאותו בימ"ש שהכריע בה.
לדעת הנשיא אגרנט (כתוארו אז) בפרשת קלוז'נר[14], התנאי השמיני הוא כאשר מקום שהכרעת בית-משפט ניתנה לגבי שאלה "אינצידנטלית", אשר הסמכות הייחודית להכריע בה, שעה שהיא מתעוררת במישרין, נתונה לבית-משפט אחר, לא תוכל אותה הכרעה לשמש השתק עקיף במשפט שני בין אותם הצדדים.
החריגים להשתק פלוגתא
חריג א' – אם נדחתה התביעה ללא בטענת הגנה אחרת
אחד החריגים בהשתק פלוגתא הוא כאשר נתבע מתגונן מפני התביעה בשתי טענות הגנה או יותר, במקרה כזה אמנם די לו לשופט שיפסוק בטענה אחת, אם הכרעתו באותה פלוגתה מצדיקה דחיית התביעה, ואם עשה כן. אין השתק אלא לגבי אותה פלוגתה שהוכרעה[15].
לכן, מקום שהנתבע התגונן בשתי עילות, בעלי-הדין חייבים לחזות מראש לא רק ששתי הטענות עשויות להיות מכריעות, אלא גם שההכרעה בכל אחת מן השתיים עשויה להשליך השלכותיה בדיוני משפט אחרים בעתיד לבוא[16].
חריג ב' – אם נדחתה התביעה מבלי לפרש על שום מה נדחתה
כיוצא בזה, אם נדחתה התביעה מבלי לפרש על שום מה נדחתה, אין לך השתק-פלוגתה, מפני שפסק-הדין אינו מראה מה פלוגתה הוכרעה בו, ואין משתיקים טענתו של בעל- דין על שום כך בלבד, שפסק-הדין יכול שיהא מבוסס על ממצא פלוני כשאינך יודע מהו[17].
סוף דבר
לסיכום, הדוקטרינה של "מעשה בית-דין" מושתתת על עקרון סופיות הדיון, דוקטרינה זו טומנת בחובה שני כללים בשני סיטואציות שונות. האחת היא "השתק עילה" והשנייה "השתק פלוגתא". ההבדל המרכזי המונח בין שני מונחים אלו הוא, בהשתק עילה יש צורך שיהיה זהות בין שתי העילות ואילו בהשתק פלוגתא אין צורך. בנוסף, בהשתק פלוגתא יש צורך שיהיה זהות בין העובדות ואילו בהשתק עילה אין צורך[18].
התנאים לתחולת כלל השתק פלוגתא:
א. הפלוגתא היא אותה פלוגתא שבהתדיינות הראשונה, ברכיב העובדתי והמשפטי.
ב. קוים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא בהתדיינות הראשונה.
ג. הצד שנגדו מועלית טענת השתק היה בדיון במשפט הראשון ביחס לאותה פלוגתא.
ד. ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית-המשפט באותה פלוגתא.
ה. ההתדיינות הסתיימה בהכרעה בקביעת מימצא פוזיטיבי, להבדיל ממימצא הנובע מהיעדר הוכחה .
ו. ההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק-הדין שניתן בתובענה הראשונה
ז. שפסק-הדין מבליט, במפורש או מכללא, שאמנם נפלה שם הכרעה לגביה
ח. כשההכרעה בפלוגתא ניתנה לגבי שאלה שהסמכות להכריע בה הייתה מסורה לאותו בימ"ש שהכריע בה.
החריגים להשתק פלוגתא : חריג א' – אם נדחתה התביעה ללא בטענת הגנה אחרת , חריג ב' – אם נדחתה התביעה מבלי לפרש על שום מה נדחתה[19].
הגישה שהסתמנה בפסיקה המקומית באשר למקור המשפט, ממנו יש לשאוב את העקרונות של תורת ה-RES JUDICATA (מעשה בית-דין), היא שמקור זה הינהו המשפט המקובל האנגלי, זאת ועוד, המשפט הישראלי מיישר קו במשפט האמריקאי בכל הנודע להשתק פלוגתא, כאשר בהשתק פלוגתא הוא כאשר נתבע מתגונן מפני התביעה בשתי טענות הגנה או יותר, במקרה כזה, אין השתק אלא לגבי אותה פלוגתה שהוכרעה. לכן, מקום שהנתבע התגונן בשתי עילות, בעלי-הדין חייבים לחזות מראש לא רק ששתי הטענות עשויות להיות משרעות, אלא גם שההכרעה בכל אחת מן השתיים עשויה להשליך השלכותיה בדיוני משפט אחרים בעתיד לבוא[20].
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
מאמר זה הינו תמצות המאמר המלא המופיע בספר "סוגיות במשפט האזרחי", למידע נוסף ולצפייה ברשימת המקורות המלאה אודות נושא זה, ניתן לרכוש את המאמר הדיגיטלי במלואו, לרכישה לחץ כאן.
[1] ע"א 1041/97 אבי סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, נד (1) 642 (2000) עמ' 649, (להלן: "פרשת סררו").
[5] ע"א 246/66 שמואל ו-רחל קלוז'נר נ' רנה שמעוני, כב (2) 561 (1968), עמ' 580 (להלן: "פרשת קלוז'נר").
[11] פרשת קלוז'נר, שם, עמ' 584.
[13] פרשת קלוז'נר, שם, עמ' 581.
[16] ראה: JULIUS HYMAN V. JOSEPH REGENSTEIN: 258 F. 2D 502
[17] פרשת קלוז'נר, שם בע' 584.
[18] פרשת סררו, שם, עמ' 650.
[19] פרשת קלוז'נר, שם, בע' 584.
[20] ראה: JULIUS HYMAN V. JOSEPH REGENSTEIN: 258 F. 2D 502
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
|  | |
|
|
|
