מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv
_______________________________
טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766 פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail: viph120@gmail.com
| | דף הבית >> ערעור וביטול פס"ד >> ערעור על פסק דין שניתן בפשרה |
ערעור על פסק דין שניתן על דרך הפשרה
מבוא
ההסדר הקבוע בסעיף 79א (א) לחוק, לפיו: בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בענין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה. נועד "להחיש את פתרון הסכסוך מחד, ולהקל מעומס התדיינויות שבבתי המשפט מאידך"[1].
העילות להתערבות בפסק דין שניתן על דרך הפשרה מצומצמות יותר מאשר במקרה של ערעור רגיל ובית המשפט יטה להתערב בפסק דין של פשרה אך ורק במקרים בולטים וקיצוניים[2].
לפיכך עולה השאלה, מהם הקריטריונים לאותם "מקרים בולטים וקיצוניים" שעליהם דיברה הפסיקה? האם גם בערעורים על גובה הנזק? או שמא רק בערעורים על עצם החבות? האם הערעורים מצומצמים רק לעניינים טכניים פרוצדוראליים או שמא אף על הכרעות מהותיות?
עוד בעניין פסק דין שניתן על דרך הפשרה, ראו מאמרנו: "פסק דין שניתן בפשרה", בעניין ביטול הסכם שקיבל ץוקף פסק דין, או ביטול פסק דין שניתן בהסכמה, ראו מאמרנו: "ביטול הסכם שקיבל תוקף פסק דין".
מאמר זה הינו תמצות המאמר המלא המופיע בספר "סוגיות במשפט האזרחי", למידע נוסף ולצפייה ברשימת המקורות המלאה אודות נושא זה, ניתן לרכוש את המאמר הדיגיטלי במלואו, לרכישה לחץ כאן.
הקריטריונים להתערבות ערכאת הערעור בערעור ראשון
צדדים המפקידים הכרעות בידי בית המשפט, על מנת שיפסוק בהן על דרך הפשרה, מבקשים לקצר את משך ההתדיינות ביניהם, בין בערכאה ראשונה ובין בערכאת ערעור, ולצמצם את האפשרות להמשך ההתדיינות ביניהם במסגרת הדיון בערכאות ערעור[3].
התערבותו של בית משפט שלערעור בפסק דין שניתן על דרך הפשרה, באופן דומה או זהה לאופן ההתערבות בפסק דין "רגיל" פוגעת בציפיות הצדדים לקיום הליך מהיר שתוצאותיו סופיות, ובתכלית דבר החקיקה[4].
יחד עם זאת, אין משמעות הדברים, כי פסק דין שניתן על דרך הפשרה הוא פסק דין החסין בפני ערעור, אולם העילות להתערבותו של בית משפט שלערעור בפסק דין מסוג זה, הן מצומצמות מעילות ההתערבות הרגילות ומופעלות במקרים של:
"חריגה קיצונית ביותר מגבולות הסבירות במסקנות או בקביעת הסכומים שנפסקו."[5].
הלכה היא שסיכויי הערעור על פס"ד שניתן בהסכמה לפי סעיף 79א' הינם נמוכים ביותר, וערכאת הערעור לא תתערב בהם אלא במקרים נדירים ביותר של טעות משפטית ברורה על פני פסה"ד[6].
בפרשת אגיאפוליס נפסק ביחס לפס"ד שניתן לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט:
".... עם זאת, עילות ההתערבות בפסק דין שניתן על דרך הפשרה מצומצמות יותר מאשר במקרה של ערעור רגיל, ובית המשפט יטה להתערב בפסק דין של פשרה אך ורק במקרים של חריגה קיצונית מגבולות הסבירות במסקנות או בקביעת הסכומים שנפסקו."[7]
כאמור, התערבות בית משפט בערכאת ערעור בפסק דין על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, ו/או על פי סעיף 4 (ג) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, היא מצומצמת רק למקרים של חריגה קיצונית ביותר מגבולות הסבירות.
וכפי שבע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה[8], בית-המשפט העליון פסק: כי הסכמת בעלי-הדין לפי סעיף 79א לחוק אין בה כדי לשלול מהם, מעיקרא, את הזכות לשוב ולפנות לערכאת ערעור כדי להעלות בפניה את השגותיהם בעניין תוצאותיה של הפשרה. עם זאת, עילות ההתערבות בפסק-דין שניתן על דרך הפשרה מצומצמות יותר מאשר במקרה של ערעור רגיל. בית-המשפט ייטה להתערב בפסק-דין של פשרה אך ורק במקרים של חריגה קיצונית ביותר מגבולות הסבירות במסקנות או בקביעת הסכומים שנפסקו[9].
ברע"א 2587/98 י' מיידנברג ייצור ובניית מבנים בע"מ נ' מלכי ששון[10], נקבע כי ערכאת ערעור תתערב, איפוא, בהכרעת הערכאה הראשונה הפוסקת על פי סעיף 79א רק במקרים הבאים, כנובע מהפסיקה (אף כי הרשימה אינה נסגרת בכך), בהתחשב בתכליתה של ההוראה האמורה וזאת אף אם אילו היא היתה ערכאה ראשונה, היא היתה אולי פוסקת אחרת:
1. בית המשפט חרג מסמכותו.
2. בית המשפט הגיע למסקנות ולתוצאות בלתי סבירות לחלוטין על פני הדברים.
3. בית המשפט התעלם לחלוטין מטענות באי-כוח הצדדים.
4. בית המשפט לא נתן לבאי-כוח הצדדים לטעון את טענותיהם.
5. נימוקים אחרים בעלי חשיבות שמטעמם אין להשלים, בשום אופן, עם תוצאת פסק הדין, כגון שבית המשפט טעה בהבנת ההסכמה בין הצדדים; וטעות זו עולה על פני הדברים.
יחד עם זאת נפסק, כי למרות עמידת בעל דין בקריטריונים הנ"ל, עדיין ערכאת הערעור תתערב אך ורק במקרים בולטים וקיצוניים, ולא בכל מקרה בו הסכום הנפסק אינו לרצונו של המערער, וכך נפסק:
"אך בסופו של יום, ההתערבות היא אך ורק במקרים בולטים וקיצוניים כאמור, ולא ככלל כאשר "הטעם היחידי ... הוא שהסכום הנפסק אינו מניח דעתו של הצד המערער"[11].
בנוסף, לכל הקריטריונים הנ"ל, יש להדגיש כי רשימת הקריטריונים הנ"ל אינה סגורה וכי עדיין כל מקרה ייבחן לגופו, בהתאם לנסיבותיו של המקרה ושיקול דעתו של בית המשפט, וכפי שנפסק:
רשימת עילות ההתערבות אינה רשימה סגורה, והיא תיקבע ממקרה למקרה, בהתאם לנסיבותיו[12].
זאת ועוד יש לציין, כי ערכאת הערעור תתערב אף בשאלת גובה הנזק ולא אך בשאלת האחריות לנזק, וכפי שנפסק:
מטבע הדברים, התמקדו רוב הערעורים שהוגשו על פסקי דין שניתנו לפי סעיף 4(ג) לחוק הפיצויים בגובה הנזק שנפסק, אולם אין מקום לפרש את פסיקתנו בעניין כמתייחסת אך ורק להתערבות בשאלת גובה הנזק[13].
הקריטריונים להתערבות ערכאת ערעור בערעור שני
השאלה האם העובדה שמדובר בפס"ד שניתן על דרך הפשרה ישנה השלכה על השיקולים שיבואו בקבלת ההחלטה לאשר ערעור נוסף, או שמא אין בערעור נוסף שיקולים מעבר לערעור הראשון?
בשלל פסקי דין ניתן להיווכח כי בימ"ש נתן משקל יתר בערעור השני יותר מבערעור הראשון דווקא בגלל שמדובר בפס"ד שניתן על דרך הפשרה, וכפי שפסק בימ"ש העליון ברע"א 4723/05 שלמה לוי נ' יהונתן ברוש[14], בזה"ל:
אכן, התערבות בית משפט שלערעור בפסיקה שניתנה לפי סעיף 79א' באה במשורה, ואומר מייד, כי ככל שהמדובר בערכאה שלישית הריהי במשורה שבמשורה[15].
ברע"א 4723/05 עו"ד שלמה לוי נ' יהונתן ברוש[16], שם נדונה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי שקיבל את ערעור המשיב על פסק-דינו של בימ"ש השלום שניתן על דרך הפשרה בעניין גובה שכה"ט שיש לשלם למערער, בהעדר הסכם כתוב בין הצדדים. ביהמ"ש העליון דחה את הבקשה ופסק כי:
התערבות בימ"ש שלערעור בפסיקה שניתנה לפי סעיף 79א' באה במשורה, וככל שהמדובר בערכאה שלישית - הריהי במשורה שבמשורה[17].
סוף דבר
לסיכום, בפסיקה[18], נקבע כי ערכאת ערעור תתערב, איפוא, בהכרעת הערכאה הראשונה הפוסקת על פי סעיף 79א רק במקרים הבאים:
1. בית המשפט חרג מסמכותו.
2. בית המשפט הגיע למסקנות ולתוצאות בלתי סבירות לחלוטין על פני הדברים.
3. בית המשפט התעלם לחלוטין מטענות באי-כוח הצדדים.
4. בית המשפט לא נתן לבאי-כוח הצדדים לטעון את טענותיהם.
5. נימוקים אחרים בעלי חשיבות שמטעמם אין להשלים, בשום אופן, עם תוצאת פסק הדין, כגון שבית המשפט טעה בהבנת ההסכמה בין הצדדים; וטעות זו עולה על פני הדברים.
יחד עם זאת נפסק, כי למרות עמידת בעל דין בקריטריונים הנ"ל, עדיין ערכאת הערעור תתערב אך ורק במקרים בולטים וקיצוניים, ולא בכל מקרה בו הסכום הנפסק אינו לרצונו של המערער[19]. לבחינת כל מקרה ומקרה לגופו לשם קבלת חוות דעת מקדימה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום.
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
[1] דברי ההסבר להצעת חוק בתי המשפט [נוסח משולב] (תיקון מס' 15), התשנ"א-1991, ה"ח 319, 322.
[2] ע"א 364/89 עלי אסעד עותמן נ' מיכאל בויארסקי, (פורסם בנבו, 01.07.1997) (להלן: "פרשת אסעד"). וע"א 234/87 נאסר נ' נאסר, (פורסם בנבו, 18.02.1991), (להלן: "פרשת נאסר").
[3] רע"א 6756/96 - זוננשוילי יצחק נ' חוד, (פורסם בנבו, 15.12.97), (להלן: "פרשת זוננשוילי").
[5] י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהד' שביעית, 1995, (להלן: "זוסמן"), בעמ' 858.
[6] ת"א (חי') 19212/07 טחימר ויסאם נ' הרוש מימון - ב"כ עו"ד גרינבוים דב, (פורסם בנבו, 26.5.11).
[7] "א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, נג (1) 341 (1999). פסק דינו של השופט י' טירקל. (להלן: "פרשת אגיאפוליס"), ראו עוד: ד"ר חמי בן נון, הערעור האזרחי, מהדורת 2004, בעמ' 210 – 211.
[8] פרשת אגיאפוליס, לעיל.
[9] שם, עמ' 344ז – 345א, וכן ראו: זוסמן, לעיל ה"ש 53, עמ' 858.
[10] רע"א 2587/98 י' מיידנברג ייצור ובניית מבנים בע"מ נ' מלכי ששון, (פורסם בנבו, 23.8.99).
[11] פרשת אסעד, לעיל ה"ש 6; זוסמן, לעיל ה"ש 53, סעיף 665, עמ' 858-857; ראו גם רע"א 4044/04 בוקרה נ' סגל, (פורסם בנבו, 22.7.04).
[12] רע"א 6756/96 - זוננשוילי יצחק נ' חוד, (פורסם בנבו, 15.12.97), (להלן: "פרשת זוננשוילי"); ראו גם: ברע"א 6200/99 א.צ.א. הדס דרום בע"מ נ' עמרם אזולאי, (פורסם בנבו, 8.11.99).
[13] פרשת זוננשוילי, לעיל.
[14] רע"א 4723/05 עו"ד שלמה לוי נ' יהונתן ברוש (פורסם בנבו, 12.9.05), (להלן: "פרשת ברוש").
[15] שם, ראו עוד: רע"א 4604/04 בוקרה נ' סגל, פ"ד נח(6) 894, שצוטט על-ידי בית המשפט המחוזי
[18] רע"א 2587/98 י' מיידנברג ייצור ובניית מבנים בע"מ נ' מלכי ששון, (פורסם בנבו, 23.8.99).
[19] פרשת אסעד, לעיל; זוסמן, לעיל, סעיף 665, עמ' 858-857; ראו גם רע"א 4044/04 בוקרה נ' סגל, (פורסם בנבו, 22.7.04).
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
|  | |
|
|
|
