_____________

 

_____________

 
ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית 600 ש"ח
לרכישה לחץ כאן
_____________
 
 
מאמרים / סוגיות בודדות מתוך ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית - 80 ש"ח למאמר
לרכישה לחץ כאן
 
_____________
 

  

מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv
_______________________________
טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766    פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail:  viph120@gmail.com 
                                                
דף הבית >> אזרחי מסחרי >> השתק שיפוטי - מהו?

 

השתק שיפוטי

מבוא

טענה בדבר "השתק שיפוטי" יכולה להתעורר מקום בו אחד מבעלי הדין מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו או בשני הליכים שונים. בניגוד לתורת ההשתק מכוח מצג המתמקדת בצדדים ובמערכת היחסים ביניהם, הדגש ב"השתק שיפוטי" מתמקד ביחס בין בעל הדין לבין בית המשפט, ומכך נובע שתחולתו אינה מוגבלת למצב דברים בו מדובר באותם מתדיינים בהליך הראשון ובהליך המאוחר, ואף אין דרישה שהצד האחר שינה את מצבו לרעה. זאת ועוד, טענת "השתק שיפוטי" יכולה לעלות בלא קשר לנושא המשפטי המהותי העומד על הפרק.

ככלל, תנאי לקיומו של "השתק שיפוטי" הינו שבעל הדין כלפיו נטען "השתק שיפוטי"  זכה בהליך הראשון על סמך טענה שאת היפוכה הוא טוען בהליך השני. כלל זה נובע מן החשש שתתקבלנה החלטות סותרות על ידי שני טריבונלים שונים.


מאמר זה הינו תמצות המאמר המלא המופיע בספר "סוגיות במשפט האזרחי", למידע נוסף ולצפייה ברשימת המקורות המלאה אודות נושא זה, ניתן לרכוש את המאמר הדיגיטלי במלואו, לרכישה לחץ כאן.
 

המסגרת הנורמטיבית

הטענה בדבר השתק שיפוטי, יכולה להתעורר מקום שבו אחד מבעלי-הדין מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו, או בשני הליכים שונים. התכלית שמאחורי "השתק שיפוטי"  היא למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי-המשפט. הדגש ב"השתק שיפוטי" הינו על היחס בין בעל-הדין לבין בית-המשפט, ולכן תחולתו של "השתק שיפוטי"  אינה מוגבלת למקרים שבהם מדובר באותם מתדיינים בהליך הראשון ובהליך המאוחר, ואף אין דרישה שהצד האחר שינה את מצבו לרעה[1].

כמו כן טענה בדבר "השתק שיפוטי" יכולה לעלות בלא קשר לנושא המשפטי המהותי העומד על הפרק. על-פי הפסיקה, אחד התנאים לקיומו של "השתק שיפוטי" הינו הצלחה בהליך הקודם, כלומר: שבעל-הדין שכלפיו נטען "השתק שיפוטי"  זכה בהליך הראשון על סמך טענה שאת היפוכה הוא טוען בהליך השני. תנאי זה נובע מן החשש שתתקבלנה החלטות סותרות על-ידי שני טריבונלים שונים. לפיכך אם בית-המשפט הראשון דחה את טענתו של בעל-הדין, אין מניעה שהוא יעלה טענה סותרת בהליך המאוחר[2].

טעמיו של "השתק שיפוטי" מגוונים הם, בעוד שבפרשת אינטרלגו[3] דובר בעיקר על השתק שיפוטי, מוצאים אנו שימוש בדוקטרינות או ברציונאליים אחרים לגבי אותו כלל. בפרשת ג'ול[4] דובר על "שימוש לרעה בהליכי משפט". בפרשת ארגמן[5] דובר על בחירה בין "חלופות" (election). בפרשת קזצ'קוב[6] דובר מטעמים של "תקנת הציבור". בפרשת אליאב[7] דובר מטעמים של הגינות ותום לב. גם המלומדים ד' פרידמן ו-נ' כהן, בספרם חוזים[8], רואים בפסיקה זו הרחבה של דיני ההשתק ותום הלב. בפרשת חיים[9], דובר על מניעת תוצאות בלתי צודקות.
 

האם נדרש שבעל דין יזכה במשפט הראשון?

במשמעות הדרישה בדבר הצלחה בהליך הראשון. האם מתחייב מכך בהכרח שהמתדיין זכה בדין בהליך הראשון? או שדי בכך, שהטענה התקבלה על ידי בית המשפט אף אם בסופו של יום בעל הדין לא צלח במשפט? התשובה לכך היא תלויה במחלוקת בין השופטים המלומדים הנשיא גרוניס והשופט רובינשטיין[10].

לשיטת הנשיא גרוניס בדעת רוב, די בכך, שהטענה התקבלה על ידי בית המשפט אף אם בסופו של יום בעל הדין לא צלח במשפט. מנגד השופט רובינשטיין קבע, שאין הבדל בין אם נתקבלה הטענה לבין אם נדחתה. לדידו, באספקלריית תום הלב - ובלשון פשוטה, הגינות - אין צורך ככלל בהצלחה קודמת בטענה זו. אי אפשר שהצד שכנגד, ובהכרח גם בתי המשפט, יהיו לטוען בחינת "תכנית כבקשתך"[11].

כלל "השתק שיפוטי" , בהיותו כלל שורשי, חל, בנסיבות המתאימות, בהליך פלילי כמו בהליך אזרחי[12]. וכן בהליך מנהלי כמו בהליך אזרחי[13].
 

סיכום

מאחורי ההשתק שיפוטי, עומד העיקרון של הגינות ותום-לב. על-פי כלל זה, אם העלה אדם טענה בהליך מסוים וטענתו התקבלה, ובעקבות זאת זכה בטובת הנאה, הוא יהיה מנוע מלהעלות טענה סותרת בהליך אחר, וכי די בכך, שהטענה התקבלה על ידי בית המשפט (בדיון הקודם) אף אם בסופו של יום בעל הדין לא צלח במשפט.

יחד עם זאת ראוי לציין, כי כל מקרה ומקרה יבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות, וכדי לקבל הערכה מדויקת יותר, ראוי להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום, ובעל ידע נרחב בתביעות מסוג זה.
 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
 

[1] בת"א (ת"א) 65926/03 ציבלין תקשורת צעירים נ' גיים מניה בע"מ כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל ([פורסם בנבו], 24.2.09).
[2] שם.
[3] פרשת אינטרלגו.
[4] ע"א 4631/90 ג'ול נ' אל ג'ול, פ"ד מט(5) 656, 659 (1996); ע"א 158/83 פינקל נ' נוימן, פ"ד לח(1) 17, 27 (1984).
[5] פרשת ארגמן, לעיל ה"ש 19; וכן ראו פרשת אינטרלגו, עמ' 194.
[6] פרשת קזצ'קוב.
[7] פרשת אליאב.
[8] פרידמן וכהן.
[9] ע"א 1662/99 חזקיהו חיים נ' אליהו חיים, נו (6) 295 (1999).
[10] פרשת בית ששון.
[11] ראו גם, בהיקש, בג"ץ 932/49 התנועה לאיכות השלטון נ' יו"ר הועדה לבדיקת מינויים, פ"ד נג(3) 769 (1950).
[12] ע"פ 2910-94 ארנסט יפת נ' מדינת ישראל , פ"ד נ(2) 353​ (​1996).
[13] בג"ץ 1105/03 פאטמה נ' שר הפנים, ([פורסם בנבו], 2.7.06).

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
לייבסיטי - בניית אתרים