_____________

 

_____________

 
ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית 600 ש"ח
לרכישה לחץ כאן
_____________
 
 
מאמרים / סוגיות בודדות מתוך ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית - 80 ש"ח למאמר
לרכישה לחץ כאן
 
_____________
 

  

מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv
_______________________________
טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766    פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail:  viph120@gmail.com 
                                                
דף הבית >> פלילי >> הלבנת הון >> חילוט רכוש בעבירת הלבנת הון - בהליך האזרחי
 
חילוט רכוש בעבירת הלבנת הון - בהליך האזרחי

מבוא

חילוט רכוש במסגרת עבירת הלבנת הון, הוא החרמת רכוש מתוך רכושו של אדם אשר הורשע בעבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון. הרכוש המוחרם הינו בשווי הרכוש שנעברה בו העבירה, או ששימש לביצועה, שאפשר אותה וכן כל רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצועה.

פרק ו' לחוק איסור הלבנת הון אשר מסמיך את הרשות למלחמה בהלבנת הון לחלט רכוש, מבחין בין שני מסלולים לחילוט רכוש במסגרת עבירת הלבנת הון: חילוט בהליך פלילי[1] וחילוט בהליך אזרחי[2]. שני מסלולים אלו נועדו למצבים שונים. המסלול הפלילי, נועד למצב בו מוגש כתב אישום. לעומת זאת, ההליך האזרחי מיועד לחילוט רכוש של אדם שלא ניתן להגיש נגדו כתב אישום, או שהרכוש התגלה לאחר ההרשעה[3].

במאמר זה נברר את המסלול לחילוט רכוש בהליך האזרחי. בעניין מסלול החילוט בהליך הפלילי, ראה מאמרנו: "חילוט רכוש בעבירת הלבנת הון - בהליך הפלילי".
 

המסגרת הנורמטיבית

פרק ו' לחוק איסור הלבנת הון אשר מסמיך את הרשות למלחמה בהלבנת הון לחלט רכוש, מבחין בין שני מסלולים לחילוט רכוש במסגרת עבירת הלבנת הון: חילוט בהליך פלילי[4] וחילוט בהליך אזרחי[5].

שני מסלולי החילוט נועדו למצבים שונים. דרך המלך היא המסלול הפלילי, שבמסגרתו מחולט, בראש ובראשונה, רכוש מתוך רכושו של הנידון; ורק אם לא נמצא רכוש שלו למימוש מלוא הסכום הנקוב בצו החילוט, ניתן לממש את הצו גם מתוך רכוש של אדם אחר בכפוף לסייגים שנקבעו. במישור הדיוני, בקשת החילוט היא חלק מכתב האישום; בית המשפט ידון בה לאחר הכרעת הדין והחלטתו תיכלל בגזר הדין.

לעומת זאת, הליך חילוט אזרחי מיועד לחילוט רכוש של אדם שלא ניתן להגיש נגדו כתב אישום, או למצב שבו הרכוש שחילוטו מבוקש התגלה לאחר ההרשעה. על כן קובע החוק תנאים שונים החלים במסגרת כל אחד מהמסלולים[6].

חילוט רכוש בהליך אזרחי
סעיף 22 לחוק – שכותרתו "חילוט רכוש בהליך אזרחי" – קובע כי לפי בקשה של פרקליט מחוז, בית משפט מחוזי רשאי לצוות על חילוט של רכוש בהליך אזרחי בהתקיים שני תנאים מצטברים:
א.      הרכוש הושג, במישרין או בעקיפין, בעבירה לפי סעיפים 3 או 4 או כשכר לאותה עבירה, או שנעברה בו עבירה לפי אותם סעיפים.
ב.      האדם החשוד בביצוע עבירה כאמור אינו נמצא בישראל דרך קבע או שלא ניתן לאתרו ועל כן לא ניתן להגיש כתב אישום נגדו, או לחלופין, הרכוש שמבוקש לחלטו ושעומד בתנאי הראשון התגלה לאחר ההרשעה[7].

המשיב בבקשה לחילוט אזרחי - יהיה מי שטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע[8]; וכאשר מדובר בהליך פלילי שהועבר להליך אזרחי (להעברה כזו נתייחס בהמשך), גם הנידון יהיה משיב בבקשה[9].

אין לחלט רכוש שאינו רכושו של החשוד, אלא אם כן הוכחו אחד משני התנאים החלופיים האלה[10]:
         א.         בעל הזכות ברכוש ידע שהרכוש שימש בעבירה או הסכים לכך.
         ב.         בעל הזכות ברכוש לא רכש את זכותו בתמורה ובתום לב.

ההליך הפרוצדוראלי - תקנה 8(א) לתקנות החילוט קובעת כי בקשה לצו חילוט אזרחי תהיה בדרך של המרצה (כיום תהא זו בקשה בכתב לפי תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי) ותכלול את הפרטים המופיעים בתקנה 2 לתקנות החילוט.

תקנה 9(א) לתקנות החילוט קובעת כי בית המשפט ימציא למשיבים הודעה על בקשה לצו חילוט אזרחי שתהיה ערוכה לפי טופס 6 שבתוספת.

לפי תקנה 9(ג) לתקנות החילוט, המשיב בבקשה יגיש תוך 15 ימים מיום קבלת הודעה זו תצהיר שבו יפרט את טענותיו ויצרף אליו את כל המסמכים והאסמכתאות התומכים בטענותיו.

תקנות סדר הדין האזרחי יחולו, בשינויים המחויבים, בכל עניין הנוגע לצו חילוט אזרחי או לביטול צו חילוט (פלילי או אזרחי) שאינו מוסדר בתקנות החילוט[11].
 

סיכום

העולה מן האמור, כי ההליך האזרחי אשר מתאים למצב בו לא מוגש כתב אישום כנגד הנידון, הינה הליך זריז יחסית בו בית משפט דן באופן ישיר בדבר החילוט ומכריע בו.

חוק איסור הלבנת הון מאפשר לחלט רכוש בשווי הרכוש הקשור בעבירה לפי החוק, ואין צורך שלרכוש המחולט עצמו יהיה קשר לביצוע העבירה. מכאן, שניתן לחלט אף מרכוש כשר וחוקי לחלוטין, ובלבד שהוא שווה ערך לרכוש הקשור בעבירה .

זאת ועוד, במקרה שלא נמצא רכוש של הנידון למימוש צו החילוט במלואו, או אז מסמיך החוק את בית המשפט לצוות על מימוש הצו מתוך רכוש של אדם אחר שהנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה. 

יחד עם זאת, בכל מקרה ונסיבותיו הוא כך גם הכללים החלים עליו, ראוי  להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום, ובעל ידע נרחב בנושא חילוט רכוש בהלבנות הון.
 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
 

[1] סעיף 21 לחוק
[2] סעיף 22 לחוק
[3] יעל גרוסמן ורוני בלקין איסור הלבנת הון – להלכה ולמעשה 151-140 (2006); ראו גם סעיפים 5-3 לדברי ההסבר לתזכיר חוק סדר הדין הפלילי (חילוט תקבולי עבירה), התשע"ב-2012
[4] סעיף 21 לחוק
[5] סעיף 22 לחוק
[6] יעל גרוסמן ורוני בלקין איסור הלבנת הון – להלכה ולמעשה 151-140 (2006); ראו גם סעיפים 5-3 לדברי ההסבר לתזכיר חוק סדר הדין הפלילי (חילוט תקבולי עבירה), התשע"ב-2012
[7] סעיף 22(א) לחוק
[8] סעיף 22(ב) לחוק
[9] סעיף 22(ב) סיפה לחוק
[10] סעיף 22(ד) לחוק
[11] תקנה 16 לתקנות החילוט.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
לייבסיטי - בניית אתרים