דוקטרינת השיהוי מקורה בדיני היושר האנגליים. טענת השיהוי באה לידי ביטוי בהליך מנהלי כמו באזרחי. ברם, על-אף דמיון מסוים באמות המידה בין זו לזו, יש שוני בהקשר ובמוקדי האיזון כפי שיבואר במאמר זה

זכות הטיעון או, לחילופין, חובת השמיעה, היא זכותו של הפרט להשמיע את טענותיו בפני הרשות, 'זכות' זו של האזרח מהווה 'חובה' על הרשות לקיים את השימוע ב'לב קולט ונפש חפצה', ובהיעדר קיום חובה זו נפגעת ההחלטה.

כל החלטה אשר רשות מנהלית מקבלת, עליה לעמוד בסבירות ומידתיות של האדם הסביר, על פי מבחן אובייקטיבי. ומשלא עומדת היא במתחם הסבירות או המידתיות עליה להתבטל. על כך ועוד נעסוק במאמר זה.

זכותו של אדם לעיין בכל החומר המצוי בידי הרשות אשר נוגע לעניינו הנה אחד מכללי היסוד במשפט המנהלי הישראלי. הורתה ולידתה של זכות זו שנים רבות טרם נחקק חוק חופש המידע