סעיף 216 מתייחס לעבירות שמערכת המשפט מתייחסת אליהן בד"כ בצורה מקלה, מדובר בעבירות טכניות אשר בדרך כלל לא מעמידים בגינן לדין פלילי. במאמר זה נבאר באלו מקרים יכול הנאשם לחסות תחת סעיף זה.

סעיף 217 מתייחס לעבירות שמערכת המשפט מתייחסת אליהן בד"כ בצורה מחמירה, מדובר בעבירה מהותית אשר בדרך כלל מעמידים בגינן לדין פלילי. במאמר זה נבאר באלו מקרים יכולה המדינה להאשים בגין סעיף זה.

סעיף 220 לפקודת מס הכנסה מתייחס לעבירות שמערכת המשפט מתייחסת אליהן בחומרה יתירה בדרך כלל, מדובר בעבירה מהותית אשר בדרך כלל מעמידים בגינן לדין פלילי. במאמר זה נבאר באלו מקרים ניתן להאשים אדם בסעיף זה

רשות המסים עורכת עם חייבים במס הסדרי כופר, במסגרתם משלמים החייבים (הנאשמים בהעלמת מס) לרשות המסים כופר כסף בתמורה לכך שלא יינקטו נגדם הליכים פליליים בגין עבירות מס שבוצעו על-ידם.

קו הגבול הדק העובר בין התחמקות ממס לבין הימנעות ממס הינו קובע למעשה האם העלמת המס שבוצעה הינה בתחום הפלילי או שמא היא בתחום האזרחי. במאמר זה ננסה להתחקות הגבול הדק המפריד בין העלמת מס לבין תכנון מס

הליך "הסדר כופר" שרשות המסים עורכת עם חייבים במס, הינו הסדר שבמסגרתו משלמים החייבים (הנאשמים בהעלמת מס) לרשות המיסים כופר כסף בתמורה לכך שלא יינקטו נגדם הליכים פליליים בגין עבירות מס שבוצעו על-ידם.

הליך "הסדר כופר" שרשות המסים עורכת עם חייבים במס, הנו הסדר בו משלמים הנאשמים לרשות המיסים כופר כסף בתמורה לכך שלא יוגש נגדם כתב אישום. במאמר זה נברר האם בכך למעשה נפטרים הם גם מרישום פלילי.

תיק אשר נסגר "מחוסר ראיות" או "מחוסר עניין לציבור" (ולא "מחוסר אשמה"), מכתים את שמו הטוב של האדם, והרישום לגביו "מטיל סטיגמה על בעל הרישום" ופוגע בפרטיותו. במאמר זה נסביר איך ניתן לשנות את עילת הסגירה

לרשות התביעה קנויה סמכות לסגור את תיק החקירה באופן שלא ישאיר רישום פלילי ובאופן שישאיר רישום פלילי. במאמר זה נבאר כי החלטתה של התביעה נתונה לביקורתו של בית משפט במסגרת הגשת עתירה.

כדי להגיש ערר / עתירה כדי לשנות את עילת סגירת התיק הפלילי, נזקק המערער לעיין בתיק החקירה כדי לתקוף כדבעי את החלטת הרשות. במאמר זה נבאר את הזכות הקנויה לחשוד לעיין בתיק החקירה שלו על מנת להגיש ערר

עבירה על חלק מעבירות המס, היא עבירה מנהלית. לעבירה מנהלית יהיה קנס מינהלי קצוב, כקבוע בחוק. לא כל עבירת מס ניתן להגדירה כעבירה מנהלית, במאמר זה נמנה את העבירות המנהליות והקנס בגינן

זכותו של האזרח לקבל מידע מרשויות הציבור הוכרה בשיטתנו שנים רבות עוד בטרם עוגנה הזכות באופן מפורש במסגרת חוק חופש המידע, במאמר זה נברר האם ניתן להרחיב זכות זו גם על חייבי מס.

פרק ו' לחוק איסור הלבנת , מבחין בין שני מסלולים לחילוט רכוש במסגרת עבירת הלבנת הון: חילוט בהליך פלילי וחילוט בהליך אזרחי. המסלול הפלילי, נועד למצב בו מוגש כתב אישום, במאמר זה נתמקד במסלול הפלילי.

חוק איסור הלבנת הון, מבחין בין שני מסלולים לחילוט רכוש: בהליך פלילי ובהליך אזרחי. האזרחי מיועד לחילוט רכוש של אדם שלא ניתן להגיש נגדו כתב אישום, או שהרכוש התגלה לאחר ההרשעה, במאמר זה נתמקד באזרחי

בשנת תש"ס-2000 אל העבירות הפליליות נתווסף זן חדש של עבירות ? הלא הוא חוק איסור הלבנת הון, כשמו כן הוא: ייעודו הוא להילחם בתופעה של "הלבנת הון". במאמר זה נסביר מהי עבירת הלבנת הון.

חוק איסור הלבנת הון מתייחס לאדם המבצע פעולה אשר נועדה להסתיר כסף שמקורו בעבירות אשר כינויין הוא בחוק איסור הלבנה "עבירות מקור". במאמר זה נביא את רשימת עבירות המקור כפי שמופיעה בתוספת הראשונה לחוק.

אחת הדרכים העיקריות למלחמה בהלבנת הון היא בהטלת חובה לדווח באורח שוטף על העברות של כספים. במאמר זה נפרט את הסכומים וסוגי העברות עליהם מוטלת על הבנקים החובה לדווח.

חילוט רכוש במסגרת עבירת הלבנת הון, הוא החרמת רכוש מתוך רכושו של אדם אשר הורשע בעבירת הלבנת הון. במאמר זה נברר האם בסמכותה של הרשות לחלט רכוש אף שאינו קשור לביצוע העבירה, או שבסמכותה לחלט אך רכוש הקשור

בירור בקשת חילוט מחייב ליתן זכות טיעון לשלל גורמים אפשריים כנגזר מנסיבות העניין. בירור זה, עלול להימשך זמן מה. כאשר בזמן זה נגרם נזק רב. במאמר זה נברר כיצד ניתן לקצר הליכי הדיון כדי לשחרר במהרה

להלן נביא שאלות שכיחות שהופנו למשרדנו דרך הלשונית "צור קשר", כמו"כ נביא את המענה שניתן לשאלות אלו. לשאלות נוספות ניתן לפנות בלשונית "צור קשר" ופנייתכם תיענה-בהקדם.

עבירות צווארון לבן נתפסות כעבירות קלות, אף שנזקם לכלל, למשק ולכלכלה ולאמון שהציבור רוחש למערכות המשק והשלטון, הוא רב ביותר. במאמר זה נפרט את עבירות צווארון לבן ומאפייניהם.

בשיטה הנהוגה כיום בישראל בעסקאות טיעון, קיימות בעיות רבות במקביל להיקף הנרחב שנעשה בעסקאות טיעון, במאמר נסביר את הבעייתיות הקיימת בהסדרי טיעון והפתרונות לכך.

המחוקק הקפיד הקפדה יתרה בעבירת השוחד, שכן עמד על המשמעות המזיקה, מבחינה ציבורית, מוסרית וערכית, שבקבלת שוחד. במאמר זה נעמוד על יסודה של עבירת השוחד.

המחוקק הקפיד הקפדה יתרה בעבירת השוחד, שכן עמד על המשמעות המזיקה, מבחינה ציבורית, מוסרית וערכית, שבקבלת שוחד. במאמר זה נעמוד על יסודה של עבירת השוחד מצד מקבל השוחד.