ניתן לתקוף כל החלטה שניתנה על ידי אחת מרשויות המדינה, התקיפה מתבצעת באמצעות עתירה מנהלית המוגשת בדרך כלל לבית משפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים באזור בו יושבת הרשות שקיבלה את ההחלטה.

סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ) משתרעת על כל גוף מבוקר הממלא 'תפקיד ציבורי' 'על-פי דין'. יחד עם זאת, המחוקק הציב גבולות לסמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק, במאמר זה נבחן את הגבולות.

דוקטרינת השיהוי מקורה בדיני היושר האנגליים. טענת השיהוי באה לידי ביטוי בהליך מנהלי כמו באזרחי. ברם, על-אף דמיון מסוים באמות המידה בין זו לזו, יש שוני בהקשר ובמוקדי האיזון כפי שיבואר במאמר זה

זכות הטיעון או, לחילופין, חובת השמיעה, היא זכותו של הפרט להשמיע את טענותיו בפני הרשות, 'זכות' זו של האזרח מהווה 'חובה' על הרשות לקיים את השימוע ב'לב קולט ונפש חפצה', ובהיעדר קיום חובה זו נפגעת ההחלטה.

כל החלטה אשר רשות מנהלית מקבלת, עליה לעמוד בסבירות ומידתיות של האדם הסביר, על פי מבחן אובייקטיבי. ומשלא עומדת היא במתחם הסבירות או המידתיות עליה להתבטל. על כך ועוד נעסוק במאמר זה.

במקרה בו עומדת בפני העותר האפשרות לקבל את הסעד לו הוא זכאי מערכאה או רשות אחרת, עליו לנסות תחילה לקבל את מבוקשו באותה הרשות ורק לאחר שמיצה את כל ההליכים יוכל לעתור לבג"ץ, הלכה זו נקראת "מיצוי הליכים".

מיצוי הליכים הינה הלכה המתייחסת למקרה בו עומדת בפני האזרח אפשרות אחרת לקבל את הסעד אותו הוא דורש מבית המשפט, על העותר תחילה למצות את כל ההליכים העומדים בפניו בטרם יפנה לערכאה משפטית כלשהיא

זכותו של אדם לעיין בכל החומר המצוי בידי הרשות אשר נוגע לעניינו הנה אחד מכללי היסוד במשפט המנהלי הישראלי. הורתה ולידתה של זכות זו שנים רבות טרם נחקק חוק חופש המידע

האם בתיקון (תיקון מס' 3) תשפ"ג-2023 לחוק-יסוד: השפיטה אשר פורסם: 26.07.2023 שהוא "ביטול עילת הסבירות" תמה עבודתו של בג"ץ בביקורת או ביטול חוקים, תקנות או החלטות שהתקבלו בממשלה, ראש ממשלה או שר