( 25/01/2015, יום ראשון)
בר"ע על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי, אשר קיבל את ערעורו של המשיב על החלטת ביה"ד למשמורת של שוהים שלא כדין והורה כי המבקשת תיוותר במשמורת עד שתגורש מישראל.
.
ביהמ"ש העליון דחה את הבקשה בקובעו:
רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על פסקי דין שניתנו בערעורים על החלטות של בתי הדין למשמורת תינתן רק במקרים חריגים, מקום בו מתעוררת שאלה ציבורית או כללית החורגת מעניינם של בעלי הדין, או כאשר נדרשת התערבות למניעת עיוות דין. המקרה דנן אינו נמנה על קטגוריה מצומצמת זו.
אף שהמבקשת ניסתה לטעון זאת בשפה רפה, עניינה אינו מעורר כל שאלה כללית, אלא ממוקד בנסיבותיה הקונקרטיות בלבד. יתרה מכך, טענותיה של המבקשת בכל הנוגע לבקשה לקבל סעדים זמניים (למניעת סילוקה מישראל ולשחרורה ממשמורת) הועלו שוב ושוב בפני כלל הערכאות, כולל פעמיים בפני בימ"ש זה, ואין כל שינוי נסיבות המצדיק להידרש אליהן שוב במסגרת דיונית נוספת.
אכן, אין ספק כי מבחינת המבקשת לסילוקה מישראל יש משמעויות קשות. אולם קושי זה נובע מדיני ההגירה עצמם. למעשה, מהלך זה כבר היה אמור להתבצע לפני זמן רב והוא נמנע רק בשל סירוב המבקשת לשתף פעולה עם הרשויות. זהו טעם נוסף לכך שאין מקום לשחרר את המבקשת ממשמורת.
בר"מ 378/15 Siyon cumary choppala נ' משרד הפנים (עליון; ד' ברק ארז; 25/01/15)