החוק המאפשר סירוב כניסתם של הפועלים נגד מדינת ישראל, נועד למנוע את כניסתם ארצה של מי שצפויים להפיץ את משנת החרם בעת שהותם בישראל, אך לא להעניש את אלו שעשו זאת בעבר.
ברמ 7216/18 Lara Alqasem נ' משרד הפנים - רשות האוכלוסין וההגירה (עליון; נ' הנדל, ע' פוגלמן, ע' ברון; 18/10/18)
בר"ע על פסק דינו של בימ"ש לעניינים מנהליים שדחה את ערעור המבקשת על הכרעת ביה"ד לעררים במסגרתה נדחה ערר המבקשת ונקבע כי החלטת משרד הפנים לבטל את אשרת השהייה שניתנה לה ולמנוע את כניסתה לישראל – בגין פעילותה לקידום הטלת חרם על מדינת ישראל – תעמוד על כנה.
.
ביהמ"ש העליון דן בבקשה כבערעור וקיבל את הערעור בקבעו:
השופט הנדל –
לצד שיקול הדעת הרחב המופקד בידי שר הפנים בנוגע למתן אשרות ורישיונות, מכוח ההסדר הכללי שבסעיף 2(א) לחוק הכניסה לישראל, שרטט המחוקק סעיפים 2(ד) ו-(ה) לחוק הסדר קונקרטי ביחס לבני אדם המעורבים בתנועת החרם כנגד מדינת ישראל. סעיף 2(ד) קובע כי לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה לאדם אם הוא, הארגון או הגוף שהוא פועל בעבורם, פרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל. סעיף ד(ה) ) קובע כי שר הפנים רשאי לתת אשרה ורישיון ישיבה כאמור באותו סעיף קטן, מטעמים מיוחדים שיירשמו. מוסכם על הצדדים כי הסדר זה נושא אופי מניעתי ולא עונשי.