בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין לעררים תל אביב לפי חוק הכניסה לישראל התשי"ב – 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל") מיום 17.1.16, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש למתן צו ארעי שימנע את התייצבותו למתקן השהייה "חולות" בעקבות הוראת שהייה שניתנה למבקש מכוח הוראת סעיף 32ד' לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) התשי"ד – 1954 (להלן: "החוק למניעת הסתננות").

בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את הערעור ופסק:
במסגרת דיון בבקשה לצו ארעי המונע את תחילת השהייה של מבקש במתקן השהייה חולות עד לדיון בבקשה לצו ביניים, על ביהמ"ש לבחון את נסיבותיו הספציפיות של המקרה שבפניו. על מבקש העיכוב להוכיח קיומו של נזק חמור ולא בר-תיקון, מעבר לנזק שבעצם המעבר למתקן והשהייה בו. עם זאת, מן הראוי שלא להחמיר עם המבקש יתר על המידה ויש לפרש את התיבה "נזק חמור שאינו בר-תיקון" באופן המקל על המבקש, לאור העובדה שלו הייתה הבקשה נבחנת בכלים "רגילים" של בקשה למתן צו ביניים, יתכן כי היא הייתה מתקבלת. המבקש דנן הוכיח קיומו של נזק חמור ולא בר-תיקון מהמעבר שלו למתקן השהייה עד לדיון בבקשתו לצו ביניים, לאור הנזק שעלול להיגרם לו ולקרוב משפחתו כתוצאה מהמעבר למתקן.

רעמ (ת"א) 49738-01-16 עבדאלמאלק עבדאלמולאה נ' מדינת ישראל רשות האוכלוסין וההגירה (מנהלי; רות רונן; 09/02/16)