בית המשפט העליון (השופט ע' פוגלמן) דחה את הבקשה ופסק כי:
אמת המידה החלה על בקשות מסוג הבקשה דנן היא אמת מידה מצמצמת, שלפיה רשות לערער תינתן כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית רחבה החורגת מעניינם של הצדדים. בצד זאת, בשים לב לטיבה של המאטריה, ייתכנו מקרים חריגים שבהם תינתן רשות לערער אף כשלא מתעוררת שאלה משפטית כאמור. בקשה זו אינה עונה על אמת המידה האמורה. המסקנות שאליהן הגיעו ערכאות קמא בדבר השיהוי שנפל בהגשת העררים נטועות בנסיבות הפרטניות של המקרה, ואינן מגלות עילה לבירור נוסף של בימ"ש העליון.
אף השאלה הדיונית שהושמה במוקד הבקשה אינה מצדיקה שמיעה נוספת ב"גלגול שלישי". די בכך שההליך המינהלי המתנהל בפני ביה"ד לעררים אינו בגדר "משפט הוכחות" רגיל, וככלל מתמצים בו ההליכים בהגשת תצהירים, מבלי לשמוע עדים. יחד עם זאת, לביה"ד לעררים, בדומה לבימ"ש לעניינים מינהליים, עומדת סמכות העקרונית לשמוע עדויות ולהתיר חקירת מצהירים. אין זה המקום להיכנס לעובי הקורה בשאלה אימתי יוזמן מלכתחילה עד או מצהיר להיחקר. בענייננו קבע בימ"ש לעניינים מינהליים כי בנסיבות העניין אכן היה מקום להזהיר את מנהל מינהל אכיפה וזרים במשיב, ולהתיר חקירה נגדית שלו על ידי בא כוח המבקשים. ואכן, ככל שמותרת השמעת דברים על ידי נציג רשות שאינו מצהיר, והיא נוגעת לשאלה עובדתית העומדת במוקד המחלוקת, ראוי לאפשר חקירה נגדית, בפרט בשים לב לפערי הכוחות המובנים בכל הליך מינהלי מול הרשות; וביתר שאת בהליכים מסוג ההליך דנן, בהינתן טיב הזכויות העומדות על הכף והמאפיינים המיוחדים של האוכלוסייה. ברם, הגם שלא התאפשרה חקירה נגדית, לא נגרמה פגיעה מהותית למבקשים, משעה שנראה כי ביה"ד לא ייחס משקל יחסי רב, אם בכלל, לדברים שנאמרו, ופסק הדין אינו נסמך על דברי מנהל מינהל אכיפה וזרים במשיב.


בר"מ 9408/16 עומר מוסא אדם חאתר נ' משרד הפנים (עליון; ע' פוגלמן; 09/02/17)